שתי המלחמות של ישראל, הצבאית והאזרחית, קשורות זו לזו באופן הדוק. ואני מתכוון ל"צוק איתן" ולחתונה של מחמוד ומורל. בעוד שהמלחמה האחת יורקת אש ודם, השנייה היא מלחמת השלום. יותר נכון מלחמת אהבה. בזמן שטובי חיילינו מחרפים את נפשם על הקרקע מתחתיה, ביפו מתנהלת מלחמה מסוג אחר. מוחמד ומורל מאוהבים וחצי מדינה כועסת עליהם. החצי השני כועס על אלו שכועסים. צריך לומר את זה פעם אחת באופן הכי ברור: המעשה הזה פסול גם אם בחיר ליבה היה שוודי תכול עיניים, תואר שני בפיזיקה, קצין בצה"ל וחסיד אומות העולם. זה לא בגלל עורו השחום של החתן כפי שמנסים כמה צבועים לצבוע את המחאה.
העם היהודי אינו גזעני אפילו תיאורטית. במדינה שלנו לבדה חיים זה לצד זה יהודים ממוצא הונגרי וגרמני (עד לפני 30 שנה הם לא חשבו בכלל להינשא אלו עם אלו, וגם זה לא מטעמי גזענות) יהודים ממוצא אתיופי בעלי עור כהה ויהודים ממוצא רוסי בעלי חזות תואמת. כולם יהודים במידה שווה. אגב, לו היה החתן מתגייר, היו אלו נישואין כשרים למהדרין. האם רבי עקיבא לא היה בן גרים? האם סבתו של דוד המלך לא הייתה ממואב אשר בירדן? נכון. גיור זה לא משחק ילדים. המועמד צריך להוכיח את רצונו ואת מניעיו להתגייר. עם ישראל לא עוסק במסיונריות. אבל מי שמתגייר הוא יהודי לכל דבר. אין מקום לייחוס בעם היהודי. אפילו הכהן הגדול, האדם המיוחס ביותר ביהדות, נמדד לפי מעשיו. אם הוא נפל בשבי כשלצידו ממזר, צריך להקדים ולפדות את האדם הנחות ביותר מבחינת היוחסין אם הוא תלמיד חכם והכהן הגדול לא.
ושתי המלחמות קשורות זו לזו באופן הדוק. מדינת ישראל שילמה בכ24,000 בנים ובנות כדי להקים את המולדת ולשמור אותה. המדינה היוותה עילה לאנטישמיות גואה בעולם, ואזרחי ישראל עמדו ועומדים תחת קיום פיזי ממשי ותמידי מצד מאות מיליוני מוסלמים שלא מכירים בזכותנו על הארץ. אנחנו שוב יוצאים למלחמה על גבולותיה של מדינת היהודים. הקמנו את חיל האוויר הטוב בעולם, ייסדנו יחידות מיוחדות שמהוות השראה לכל מתגייס. הקמנו מערכת ביון שגורמת לכל המתחרים להראות חובבנים. ייצרנו אומנות לחימה המהווה מודל בינלאומי ללוחמת פנים אל פנים. יצרנו חידושים טכנולוגיים אדירים בתחום הלוחמה האווירית שהעמידו אותנו בקדמת העולם.
נצא לקרב ואפילו ננצח, ניצחון מוחץ כזה, כמו ביוני 67'. הארץ תשקוט ארבעים שנה. אבל בארבעים השנה הללו המון מחמודים ומורלים ימצאו את אהבתן/ם זה עם זו. האם חיילינו שיחזרו מהקרב יכירו בכלל את הארץ הזו? האם שוב זו תהיה מדינת היהודים בזמן שכבר לא יהיו כאן יהודים. או יותר נכון: לא יהיו בכלל יהודים. ילדיהם של מורל ומוחמד כבר לא יזכו לחינוך יהודי. כך כבר הצהיר הסב החביב. הם ילדים של העם היהודי, אבל הם לא יגדלו כיהודים. אם המגמה תמשיך, בעוד מאה שנה לא יהיו יותר יהודים בארץ ישראל. לא בגלל שחמאס ניצח אותם ולא בגלל שהם ירדו מהארץ. פשוט לא יהיו יותר יהודים. הם יגדלו כמוסלמים, כנוצרים, כגויים. אז למה, למען השם, להיכנס שוב קרקעית לעזה, לסכן חיי חיילים ולהכריע את החמאס. שנלחם במדינת היהודים. אולי פשוט נאריך את הפסקת האש לעוד כמה שנים ואז חמאס יגלה שבין הים לירדן אין יותר יהודים.
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו
המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד