"ולא תיקח שוחד" – משפט מוכר גם במשטרה?

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים, פותחת בדברי חזון מהיפים והנוקבים שבמקרא:

טז,יח ש??פ?ט?ים ו?ש??ט?ר?ים, ת??ת??ן-ל?ך? ב??כ?ל-ש??ע?ר?יך?, א?ש??ר י?הו?ה א?ל?ה?יך? נ?ת?ן ל?ך?, ל?ש??ב?ט?יך?; ו?ש??פ?טו? א?ת-ה?ע?ם, מ?ש??פ??ט-צ?ד?ק.

טז,יט ל?א-ת?ט??ה מ?ש??פ??ט, ל?א ת?כ??יר פ??נ?ים; ו?ל?א-ת?ק??ח ש??ח?ד--כ??י ה?ש???ח?ד י?ע?ו??ר ע?ינ?י ח?כ?מ?ים, ו?יס?ל??ף ד??ב?ר?י צ?ד??יק?ם.

טז,כ צ?ד?ק צ?ד?ק, ת??ר?ד??ף--ל?מ?ע?ן ת??ח?י?ה ו?י?ר?ש??ת?? א?ת-ה?א?ר?ץ, א?ש??ר-י?הו?ה א?ל?ה?יך? נ?ת?ן ל?ך?.


הציווי האלוהי קורא לרדיפת צדק, לא רק בתיאוריה ובהצהרות, אלא על ידי הקמתה של מערכת חוק ומשפט מסודרת, הפרושה בחלקים הנראים והפומביים ביותר בכל הארץ - “בכל שעריך".

תפקיד המערכת הזו הוא להבטיח את קיומו של הציווי אשר ניתן לכל החברה: “ושפטו את העם משפט צדק". הקריאה הברורה נגד הטיית משפט, הכרת פנים ושוחד לא יכולה שלא להדהד באוזנינו, כאשר פרשות שונות של שוחד והפרת אמונים עולות תדיר על סדר היום הציבורי וכאשר לעיתים, גם בכירים בתוך מערכת החוק, בתי המשפט, המשטרה, המינהל הציבורי, הפוליטי וגם בתקשורת – ה"שער" שממנו אנו למדים על הנעשה בכלל החברה – מואשמים בסילוף ערכיו הבסיסיים של הצדק (ראו ערך פרשת רונאל פישר).

הפסוק האחרון עושה טוויסט משמעותי. הוא מבהיר לבני ישראל כי החברה החדשה שהם עומדים לייסד, חייבת להיות מושתתת על צדק. כי עשיית הצדק אינה מהלך פאסיבי, אשר עם ישראל צריך "לצפות בו מן הצד" ולהיות ניטראלי לגביו, אלא הוא סוג של מרדף – יש לחתור לעבר הצדק בצורה אקטיבית, נחרצת, בכדי לא לתת לצדק לחמוק לנו מבין האצבעות. רדיפת הצדק, קיומה של חברה ללא הטיית משפט וללא שוחד, הם יעוד ותנאי – תנאי לעצם היכולת לחיות ולרשת את הארץ! כדי לכונן פה חברה חדשה, יש לבנות אותה על יסודות צודקים, אחרת – אלוהים לא מתחייב להיות שם לצידנו. והאחריות – האחריות אינה על השופטים והשוטרים בלבד, גם לא על ההנהגה לבדה – אם כי לאלו אחריות מיוחדת. האחריות לרדיפת הצדק מוטלת על העם כולו. עלינו, אישית.

המקרא מספר לנו על רבים מנביאי ישראל אשר ציווי זה היה נר לרגלם והתעמתו לא אחת עם ההנהגה בזמנם, על סוגיות הצדק בשערי העיר ובמקומות אחרים. ואם נשאל את עצמנו על ימינו?

לפני 66 שנים נוסדה כאן חברה חדשה, בכוונה אמיתית לבנותה על "יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל" (מתוך מגילת העצמאות). את הציווי הזה איש לא טוען שאלוהים כתב, זהו ציווי שאנחנו לקחנו על עצמנו מרצוננו החופשי כחברה. אולי קצת שכחנו אותו? מי הם נביאי הצדק היום ואיך אנחנו מתייחסים אליהם? אלה הן שאלות קשות לתקופה של חודש אלול - שנה חדשה בפתח וכנראה שחובה עלינו לתת דין וחשבון. בפני השופט הפנימי והציבורי שלנו כאחד.

בינה עוסקת בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי