שופטים ודיינים לפי מפתח פוליטי

הרמב"ם מציין שבע תכונות יסוד לשופטים בבתי הדין: "חכמה, וענוה, ויראה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעלי שם טוב" כשאנו מסתכלים על מעשיהם של נבחרי הציבור, קשה לומר שאנו מוצאים את כל התכונות הללו

הרב ד"ר רונן לוביץ
(צילום: נועם מושקוביץ)

בעולם העתיק היתה לאדם אחד הנמצא בעמדת מנהיגות יכולת לחרוץ את גורלם של אנשים רבים מספור. במדינה המודרנית – כך אנו רוצים לחשוב – האזרחים קובעים את גורלם בהכרעות דמוקרטיות. מדי פעם מתרחשים אירועים הממחישים לנו שגם כיום עשוי ראש ממשלה לקבל באופן עצמאי החלטות גורליות, בדבר מלחמה או הפסקת אש לדוגמה, שעשויה להיות להן השפעה מכרעת על מצבה של מדינה שלימה. כיוון שכך יש חשיבות גדולה לכך שנבחרי הציבור יהיו בעלי תכונות שמבטיחות את את התאמתם לתפקידיהם.

מינוי בעלי תפקידים בכירים הוא אחד הנושאים המרכזיים בפרשת השבוע "שופטים". הפרשה מתייחסת לכל שדרת המנהיגות, שראשי התיבות שלהם משכ"ן: מלך, שופט-שוטר, כהן, נביא. חוט אחד שוזר את דרישותיה של התורה מכל בעלי התפקידים הבכירים, והוא התביעה לשמש מופת מוסרי, להציב דגם של התנהגות שמרכיביו הם צדק, ענווה ואחריות.

כיום עשוי ראש ממשלה לקבל באופן עצמאי החלטות גורליות, בדבר מלחמה או הפסקת אש. רה"מ בנימין נתניהו (צילום: צילום מסך)

השופטים והשוטרים מצווים להיות הוגנים ולרדוף אחר הצדק (דברים טז, יח), המלך מצווה שלא ירבה לו סוסים, נשים, כסף וזהב, ושייצמד לספר התורה פיזית ורוחנית כאחד: "וה?י?ת?ה ע?מ?ו? ו?ק?ר?א בו? כ??ל י?מ?י ח?י??יו", על מנת שיחזק את יראת השמים שלו ואת קיום התורה וחוקיה, וכדי שלא ייעשה יהיר ומתנשא, כלשון התורה: "ל?ב?ל?ת??י רו?ם ל?ב?בו? מ?א?ח?יו" (שם יז, יט-כ). על הנביא אומר משה: "נ?ב?יא מ?ק??ר?ב??ך? מ?א?ח?יך? כ??מ?נ?י י?ק?ים ל?ך? ה'" (שם, יח, טו), והדבר בא ללמד שעליו להיות בדוגמת משה רבנו מבחינת תכונותיו. אם כל שדרת המנהיגות הזו תיישם את עקרונות התורה ואת ערכי המוסר שלה, הם באמת יהיו בבחינת משכן, וכמו המשכן הם יהוו מצע להשראת שכינה בקרב עם ישראל.

הקריטריון הבסיסי שנדרש מבעלי התפקידים הללו – מלבד היכולות המקצועיות כמובן - הוא מידות טובות ותכונות ראויות. הרמב"ם מציין שבע תכונות יסוד לשופטים בבתי הדין, "ואלו הן: חכמה, וענוה, ויראה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעלי שם טוב". הרמב"ם הולך ומפרט שמי שניחנים בתכונות אלה רוח הבריות נוחה מהם, והם בעלי עין טובה, ונפש שפלה, וחברתן טובה, ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות, והם מדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן, ויש להם לב אמיץ להציל עשוק ואינם רודפין לקבץ הממון, והם רודפין אחר הצדק, אוהבין את האמת ושונאין את החמס ובורחין מכל מיני העוול. (הלכות סנהדרין ב, ז)

כשאנו מסתכלים סביבנו או בוחנים את מעשיהם של נבחרי הציבור כפי שהם ניבטים אלינו מאמצעי התקשורת קשה לומר שאנו מוצאים את כל התכונות הללו אצל כולם. ייתכן שמציאת אנשים שיהיו בהם כל התכונות הללו היא אף בלתי אפשרית, אולם מה שחשוב בקריטריונים שהציב מקורותינו הוא קריאת הכיוון המכוונת אותנו מה עלינו לבקש ולחפש בנבחרי הציבור.

מה שמדאיג בעיניי הוא שהגדרות אלה הוחלפו מזמן בקריטריונים של שייכות פוליטית, מגזרית ואף עדתית, וטובת הציבור נדחית לא פעם מפני דרישת שלומם וטובתם האישית של מקורבים ומקושרים. אם ניקח לדוגמה את הממסד הרבני נגלה עד כמה הבעייתיות זועקת. מינויים רבים מתעכבים בממסד זה בשל אי-הסכמות פוליטיות, ודי אם נזכיר את חסרונם של רב ראשי לירושלים, מנכ"ל לבתי הדין הרבניים וראש למערך הגיור.

הרמב"ם מציין שבע תכונות יסוד לשופטים בבתי הדין, "ואלו הן: חכמה, וענוה, ויראה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעלי שם טוב" (צילום: Creative Commons)

דומה שהדוגמה ההולמת ביותר נמצאת בסאגה הבלתי נגמרת של מינוי דיינים שמתאימה בדיוק לכותרת פרשת "שופטים" ולדברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין. מינויים של חמישה דיינים לבית הדין הגדול וארבעה עשר דיינים לבתי הדין האזוריים מתעכב זה חודשים רבים, משום שנציגי המפלגות הפוליטיות אינם מצליחים להגיע לכלל הסכמה. מדהים לגלות מהו העיקרון עליו סוכם כמפתח למינויים: שליש מהדיינים יהיו מומלצי מפלגת "יהדות התורה", שליש מומלצי "ש"ס" ושליש מהציונות הדתית. במפתח המפלגתי יש עוול זועק ומקומם: לא מעניין מה הרמב"ם כתב, העיקר לבחור אנשים משלנו.

העובדה שארבעה מבין תשעת חברי הועדה הבוחרת הם פולטיקאים, גורמת לכך שהמינויים עלולים להיות נגועים בשיקולים פוליטיים זרים לגמרי. כך, לדוגמה, כאשר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון רצה בתמיכתם של חברי הכנסת החרדים בתכנית ההתנתקות, הוא תמך בתמורה במינוי הדיינים בהם אותם חכי"ם היו מעוניינים. מעבר לעצם הקלקול שבקריטריון המפלגתי-מגזרי-עדתי של חלוקה לשלוש מפלגות, מפתח זה מבטיח המשך קיומו של רוב חרדי בקרב הדיינים, וזאת כאשר רוב המתדיינים הבאים לפניהם אינם מן הציבור החרדי. מפתח זה גם מעניק לציבור ביטחון מלא שהדיינים הנבחרים יהיו מקורבים ומקושרים לאישים פוליטיים, שהרי ב"יהדות התורה" וב"ש"ס" מעולם לא ניסו להסתיר את העובדה שהמקורבים הם המובחרים והנבחרים. יתר על כן, באי הכוח של "יהדות התורה" ו"ש"ס" מאפשרים זה לזה לבחור את הדיינים יקירי נפשם, אולם עסקני שתי המפלגות הללו עושים יד אחת ומטילים וטו על המועמדים מקרב הדיינים הדתיים-לאומיים.

אריאל שרון ז"ל ואריה דרעי (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

חודש התשובה הוא הזדמנות מתאימה לבדק בית בכל התחומים. השם "אלול" נדרש גם מלשון התבוננות וחיפוש. את המילים שמופיעות בפרשת המרגלים: "ויתורו את הארץ", תירגם אונקלוס: "ויאללון ית ארעא". בחודש זה אנו מצפים מנבחרי הציבור, בוודאי מהמיגזר הדתי, שיתורו ויבחנו את עצמם. לא פחות ואף יותר מכך אנחנו צריכים לבדוק ולבקר את עצמינו. אולי בשביל זה הומצא צילום עצמי – "סלפי" במכשירי הטלפון החכמים שלנו, כדי שנלמד לכוון את המבט לעצמנו, ולשפוט את עצמנו תוך שימוש באותן תכונות שמנה הרמב"ם בשופטים: חכמה ענוה, ויראה, יושרה ואהבת אמת, בלב אמיץ, בדקדוק עם עצמינו וברדיפה אחר הצדק בכנות ובלי משוא פנים.

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully