לאחר יותר מעשור שנים בלי רב ראשי מכהן בירושלים ובעיצומה של סאגה משפטית סביב הבחירות בבירה, קבעה היום (ראשון) וועדת הבחירות לבחירות רבני העיר את כ"ז תשרי, ה-21 באוקטובר, כתאריך הבחירות. ראש העיר ניר ברקת התחייב שבירושלים יכהנו שני רבנים, האחד - רב ציוני, ולצידו - רב חרדי. ההחלטה על התאריך, תאיץ את התהליך ותאלץ מספר רבנים להכריע בקרוב האם להגיש מועמדות לתפקיד.
ועדת הבחירות שהתכנסה היום בלשכתו של ברקת אישרה את הרכב הגוף הבוחר של רבני העיר הכוללים 12 נציגי בתי כנסת, 24 נציגי מועצת העיר, ו-12 רבנים ואישי ציבור שהומלצו על ידי השר לשירותי דת נפתלי בנט בהסכמתו של ראש העיר. בגוף הבוחר כולו, יש רוב ציוני דתי ואחרי הכישלון בבחירות לרבנות הראשית, יהיה זה מבחן כוח נוסף עבור הציונות הדתית ומפלגת הבית היהודי.
בינתיים, הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, מנסות לעכב כמה שניתן את הליך הבחירה. עו"ד מנחם מושקוביץ, טען היום במכתב ששיגר לוועדת הבחירות כי התצהירים של 75% מבתי הכנסת שנבחרו לגוף הבוחר חשודים כשקריים. לדבריו , בשישה מתוך שמונה בתי הכנסת שנספרו, מספר מקומות הישיבה בכל אולמות התפילה, כולל עזרת הנשים, קטן מאשר מספר המתפללים עליהם הצהיר בית הכנסת, ולכן יש לפסול תצהירים אלה.
נוסף על כך, בעוד פחות משבועיים יקיים בג"ץ דיון בעקבות סביב העתירה שהגישו החרדים נגד התקנות החדשות לבחירת רב העיר בירושלים וברחבי הארץ. הניסיון של החרדים לעכב את הליך הבחירות בכמה חודשים נוספים היא במטרה לסכל את מועמדתו של הרב אריה שטרן, מועמד הציונות הדתית, שצפוי בחנוכה הקרוב לחגוג את יום הולדתו ה-70, ולאחר מכן כבר לא יוכל להתמודד לתפקיד.
בבורסת השמות המוזכרים כמועמדים לרבנות ירושלים צפויים בימים הקרובים עליות שערים. באגף האשכנזי נסחרו בה עד היום הרב יצחק דוד גרוסמן - רבה של מגדל העמק, הרב משה חיים לאו - רב בנתניה ובנו של הרב הראשי לשעבר, הרב אליהו שלזינגר - רב שכונת גילה, ומועמד הציונות הדתית הרב אריה שטרן - ראש מכון הלכה ברורה.
רשימת השמות המוזכרים כמעומדים באגף הספרדי, מרתקת לא פחות, ובין היתר ניתן למצוא בה את הרב שלמה משה עמאר - הרב הראשי לשעבר, שנמצא ביריבות קשה עם יו"ר ש"ס אריה דרעי ועלול לוותר בשל כך על מועמדותו, הרב יהודה דרעי, רב העיר באר שבע ואחיו של דרעי, הרב דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס והרב שמואל אליהו, רבה של צפת.