פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך תינצלו מאונס בכת הבאה

      הבורות החילונית מחד והצמא לרוחניות מאידך, יצרו פרופיל מושלם של קרבנות הכת המסוכנת שסרסרה בנשים. אפשר לעשות עם הדת הרבה דברים. אך כאשר משתמשים בה בצורה לא מאוזנת ושלא צועדים בה באופן מדויק לפי דרך התורה, אין מסוכנת ממנה. באדיבות חוסר הידע והתמימות החילונית

      כך תינצלו מאונס בכת הבאה
      צילום: עומר מירון, עריכה: יותם בן-דוד

      עצם העובדה שאני כאדם דתי צריך להתייחס למקרה הכת המזוויעה שסרסרה בנשים ואנסה אותן, היא כישלון חינוכי ראשון. לא כישלון שלי, אלא של חלק ממערכת החינוך החילונית. איך אמר לי הערב ידיד? "עוד נצטרך להתנצל על עריפת הראשים של דאעש, כי גם את זה הם עשו בשם הדת". ואם להיות הוגן, צודקים אלו שמקשרים אותי עם דאעש. הדת היא דבר חזק ואפילו מסוכן. אפשר לעשות עם הדת הרבה דברים. אבל כאשר משתמשים בה בצורה בלתי מאוזנת ושלא צועדים בה באופן מדויק לפי דרך התורה, אין מסוכנת ממנה. זה בדיוק השטח האפור שבו הדת הופכת מדרך חיים ומערכת חוקים מחייבת לפולקלור חובבני.

      אותן נשים אומללות שנאנסו וסורסרו על ידי האנשים האכזריים והשפלים הללו, קיבלו את הפרופיל המדויק של הקרבן דווקא במערכת החינוך החילונית. הוואקום הרוחני התהומי מחד, והבורות המוחלטת בענייני דת מאידך היוו מצע פורח למצוא נשים תמימות כאלו. על פי החשד, ציידי הנשים שחיפשו את הקרבנות, חיפשו דווקא כאלו שנחשבות ל"מתחזקות". כלומר, נשים שנמצאות בתחילת הדרך לחזרה בתשובה. נשים שמבינות וחשות שנגזל מהן משהו עמוק וחיוני לאורך כל השנים, אולם הן לא ידעו היכן לחפש אותו. למרבה הטרגדיה, הן אפילו לא ידעו מה הן מחפשות. וכך, בנהייתן האומללה אחר טיפת לחות רוחנית הן נפלו קרבן לעלילה אכזרית ונוראה.

      דוד דבש (יח"צ , ווידיפדיה)
      דוד דבש "דוד הכי טוב" החשוד בהנהגת הכת (צילום: ויקיפדיה)

      כמה קל היה לראשי הכת להסתתר מאחורי זקן וגלימה. אותן נשים הרי כלל לא יודעות מה משמעות הדת, מה היא מחייבת וממה היא מזהירה להתרחק בתכלית האיסור. הנגיעה בנשים זרות, הבטה במקומות צנועים ואפילו התייחדות עם אישה זרה בחדר אחד, אסורות מכל וכל. לו היו הנשים הללו יודעות, ולו מבחינה טכנית גרידא, את הצו האלוקי הזה, הן לא היו יכולות ליפול קרבן לעלילה השפלה הזאת. אבל מישהו חסך מהן את הידיעה הזאת. מישהו שגם הותיר אותן צמאות לרוחניות ומופקרות לחיפוש תועה ברחבי השרלטנות ותעשיית הכסף המשגשגת והפורחת בימים אלו על גבי תמימות ותמימים.

      שימו לב שרבים מן השרלטנים הללו מעדיפים לעבוד כמה שיותר רחוק ממקומות ריכוז חרדיים. פשוט מאוד, שם יגלגלו אותם מכל המדרגות. שם לא יאמינו לסיפורי המופת שלהם. שם מתבוננים על אדם רק מבעד לידיעת התורה הרחבה שלו, היושר האישי שלו ומידותיו העדינות. שום דבר אחר לא קונה שם.

      חשוד שהנהיג הכת ששידלה נשים לזנות. ספטמבר 2014 (נועם מושקוביץ)
      החשודים בהנהגת הכת בבית המשפט, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      ויש כאן משהו חמור ומפחיד לא פחות: "קבלה" היא לא לעם, והיא לא משחק ילדים. חכמת הקבלה היהודית הייתה דבר נגיש אך ורק לתלמידי חכמים מופלגים, בעלי ותק אדיר וידיעה מקיפה בכל רחבי התורה. רק אדם משכמו ומעלה, שהוסמך להלכה ושהקיף את כל רחבי וגווני הלימוד, זכה להיכנס לתוככי קודש הקודשים, כאשר הוא מקבל הנחיה מרב מוסמך. כדי להגיע לרמה כזאת יש צורך בעבודה של עשרות שנים. חכמת הקבלה אינה ערירית. היא נשענת בשתי רגליה על קרקע מוצקה של קיום מלא של מצוות התורה ושמירת קפדנית של ההלכה. רק הן הערובה היחידה לשימוש ראוי בכח האדיר הזה. רק כך ישנה ערובה שאנשים לא "יעלו ניצוצות" על ידי עבירה על החמורים שבאיסורי התורה, כאשר כל קשר בינם ליהדות מקרי בהחלט.

      גם לוואקום הזה נכנסו בשנים האחרונות שרלטנים שונים אשר מנצלים את סקרנותו של הציבור הבור ומגישים לו רסיסי נשנוש המתבססים על דברים אמיתיים, אבל נלקחים למחוזות רחוקים ולעיתים אף הפוכים ומנוגדים. זה אולי כיף, מעניין וסקסי, אבל צריך לזכור שבמקומות הגבוהים והעדינים הללו מי שיודע, לא מדבר. ומי שמדבר, לא יודע.

      הכותב הוא חרדי, תושב בני ברק, אברך ומרצה לתלמוד

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו

      המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד