יחסי מין בשביל הגאולה? "זו לא דרכו של רבי נחמן"

מה גרם לנשים האלו להאמין בגבר הזה? כיצד ניתן להזהיר את ציבור המאמינים מתופעות כאלה? מה לגבי מעמד מיוחד שהיהדות מקנה למנהיגים רוחניים? ואיך קורה שדווקא תורותיו של רבי נחמן משמשות לא פעם כקרקע לצמיחתן של תופעות חריגות ואף פליליות? בעקבות "כת הגאולה" שנחשפה

  • חרדים
  • דוד דבש
נטע סלע
צילום: עומר מירון, עריכה: יותם בן-דוד

מה מבדיל בין אמונה דתית לגיטימית להתארגנות חברתית חריגה? מה ההבדל בין אמונת חכמים וביטול דעה אישית בפני חכמי ישראל לנהייה אחר מנהיג כת מסוכן? היכן עובר הגבול ואיפה בדיוק האורות האדומים אמורים להידלק במלוא העוצמה? שאלות אלו ואחרות מתעוררות לנוכח הפרשה שהותרה לפרסום השבוע ובמרכזה עומד דוד דבש, הידוע בכינויו "דוד הכי טוב" ושבעה עצורים נוספים החשודים כי סרסרו בנשים וניצלו אותן מינית, תוך שימוש בסמים ואלכוהול ומעל הכול- עשו שימוש בתורותיו של רבי נחמן מברסלב להצדקת מעשיהם.

איך מזהים שזאת כת ואיך יוצאים מזה? נעמי גוטמן ממכון "חרוב" משרטטת את קווי האופי של נשים שעל פי רוב ניתן יהיה למצוא אותן נקלעות לכת שלא בטובתן.

אודות "כת הגאולה" אשר על- פי החשד עמד בראשה דבש, יודעים במרכז לנפגעי כתות בישראל כבר קרוב לשמונה חודשים. נשים החלו להגיע ולהתלונן, עדויות הצטברו. אלא שעד שאין חשד למעשים פליליים בילדים, או מוגשת תלונה רשמית למשטרה, במרכז נזהרים שלא לערב מיד את המשטרה. במקרה של "כת הגאולה" התלונה הראשונה הוגשה לפני כארבעה חודשים, וכך החלה החקירה המשטרתית.

"צריך להבין שזה תהליך מאוד מורכב. כלולים בו תהליכים פסיכולוגיים שאמורים לכלול גם את ההבנה של הנפגעות שמה שמנהיג הכת עשה להם הוא לא בסדר וגם את רצונן לפעול ולהתלונן נגדו", מסבירה מנהלת המרכז, רחל ליכטנשטיין. "זו יכולה להיות כל אידיאולוגיה. במקרה הנוכחי זאת הייתה אידיאולוגיה הקשורה בתורת ברסלב. זה מתחיל בצורה מאוד תמימה, זה כמו מלכודת דבש. מושתלות בה הרבה מניפולציות פסיכולוגיות בנוגע למאמין. יכולים להגיד 'כמה יש לך נפש גבוהה', ו'כמה אתה בן אדם רוחני', המון טפיחות על השכם בסגנון המקל והגזר. מצד שני מנהיג הכת אומר לו: 'יש לך עוד כל כך הרבה מה לתקן, לא רק אצלך אלא גם לתקן מעשים של אחרים, אז איזה יופי שהגעת לפה כי אני יכול לעזור לך ושזאת שליחות גדולה".

על פי החשד הוא וחבריו סרסרו בנשים תוך שימוש בסמים ועשו שימוש בתורותיו של רבי נחמן מברסלב להצדקת מעשיהם". דוד דבש "דוד הכי טוב" (צילום: ויקפדיה)

בכל הקשור להגדרתה של כת ככזו, ליכטנשטיין מסבירה שאין הרבה הבדל בין כתות המקשרות עצמן לתורה זו או אחרת. לדבריה, זו יכולה להיות כת המקשרת עצמה ליהדות, לאסלאם, לנצרות, לבודהיזם, או לכל דבר אחר. הסממנים תמיד זהים. "קיימת פגיעה במאמינים. יש ניצול ושעבוד. העיוות של הכתבים מביא למקום הזה, יוצר קרקע פורייה לניצול. מביא למקומות של טירוף", משרטטת ליכטנשטיין קו אדום וברור בין הלגיטימי לחולני.

כיצד מנהיג הכת מתרץ את כל הסיפור?

"זאת באמת שאלת השאלות. באמת, איך בן אדם שמגדיר עצמו כצדיק ורוחני שיושב ולומד תורה, מגיע למעשים נוראים כאלה? בדרך כלל מדובר באיזשהו שיגעון גדלות מעוות של אדם בעל כריזמה שמשתמש ביהדות או בטרמינולוגיה דתית אחרת, מציע משהו קוסם למאמינים וכל זאת כדי ליצור לעצמו מעמד, טובות הנאה, לצבור כוח על חשבון תמימותם של מאמיניו".

ליכטנשטיין עצמה היא אישה חרדית ומאמינה. היא מודעת היטב לעובדה שיש מי שיטענו כי גם בדת היהודית קיימים סממנים בעלי קווי דמיון למתרחש בכתות. "יש כאלה שאומרים: אבל זה מאוד מקובל בציבור החרדי והדתי שבאים להתייעץ עם הרב בנושאים שונים, כולל בנושאים מאוד אישיים, אם לעשות הפלה או לא, איך לקרוא לילד, או אם לעזוב מקום עבודה, כי זו שאלה הלכתית", היא אומרת. אלא שההבדל לדבריה טמון בקיומו של ערך הבחירה החופשית, ובמקרה של כתות, בביטולו. "בגלל שאמונה היא לא משהו רציונאלי אז אפשר להלביש עליה כל מיני דברים אמוציונאליים וזה יכול להסתדר למאמין, וזאת הדרך שבה הם מכניסים את האנשים לקבוצות האלה. מה שמבדיל בעצם זה עניין השעבוד, הניצול, פוגענות. אנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך.

קבוצה יכולה להתלכד סביב מנהיג, אבל הוא לגיטימי כל עוד הוא לא יתערב בחיים הפרטיים של המאמינים. הוא לא יגרום להם לפירוד במשפחות, לא יהיו שם השפלות, או הפחדות. בקבוצה שהיא כת פוגענית יהיו השפלות ויהיו ניתוקים ממשפחות ושליטה על חיי היום- יום של המאמין. זה כבר לא רק מורה רוחני שמדריך אותך, אלא אדם שמתחיל להשתלט לך על החיים. זה הרבה מעבר ל'אני בא להתייעץ'. ישנה דרישה של המנהיג לעדכן אותו בכל דבר במהלך חיי היום- יום והוא מתערב בחיי מאמיניו גם בלי שהם באים להתייעץ איתו. ודבר מאוד חשוב: האמירה הזאת שהאמת היא רק אצלי. יש הרי ויכוחים בין הדתות השונות ואפילו בתוך היהדות, וזה לגיטימי. אבל מנהיג הכת יבוא ויגיד: 'רק אני יכול להעביר לך את הדרך הנכונה'. זה הבדל מאוד גדול, בין קבוצה לגיטימית לבין כזו שלא. כי רב לגיטימי לא יגיד למאמין: 'אתה לא יכול לשאול הלכות אצל רב אחר', או ינכס לעצמו בלעדיות. הבחירה החופשית ביהדות היא הרי ערך בסיסי".

"מה שמבדיל בעצם זה עניין השעבוד, הניצול, פוגענות". רחל ליכטנשטיין (צילום: באדיבות המצלם)

בין הפרטים אשר הותרו לפרסום השבוע על "כת הגאולה" דווח כי מנהיגי הכת שידלו נשים לזנות בטענה כי עליהן לקיים יחסי מין עם גברים לא יהודים כדי "להציל את עם ישראל ולקרב את הגאולה". מעשים מסוג זה יכולים (ובצדק) להישמע תמוהים ביותר, למרות שאין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית שתופעה כזו מתרחשת. קדמו לה כמובן תנועת השבתאות והפרנקיזם במאות ה- 17 וה- 18 אשר בין היתר, הנהיגו מעשים של פריצות מינית בנימוקים קבליים. בזמננו, רק לפני שנה הרשיע בית המשפט המחוזי את דניאל אמבש, מנהיג כת דתית אחרת באלימות והתעללות מינית כנגד ילדיו ושש נשותיו.

אמבש גרם לנשותיו להאמין כי בהתנהגותן ומחשבותיהן הן פוגעות לא רק בו אלא בגאולת עם ישראל ועל מעשיהן הן יוכלו לכפר רק באמצעות וידוי על חטאיהן לפניו וענישה מתאימה. זכור לרע גם אליאור חן אשר נידון ל- 24 שנות מאסר בגין התעללות באופן חמור ביותר באם ובשלושה מילדיה במטרה לבצע בהם כביכול "תיקונים" ולהוציא מהם "שדים" ו"מזיקים". שניהם, כמו דבש עצמו, כך למצער, הזדהו כחסידי ברסלב.

"גרם לנשותיו להאמין כי בהתנהגותן ומחשבותיהן הן פוגעות בגאולת עם ישראל". דניאל אמבש (צילום: עומר מירון)

משיחה עם חברה של אחת הנשים אשר הייתה קשורה ב"בכת הגאולה" עולה תמונה עם אלמנטים דומים. לדברי החברה, אותה אישה שימשה כבת זוגו של אחד מאנשי הכת ולמרות שעזבה אותו לפני ארבע שנים, "היא עד היום מאוד מבולבלת". "הכול היה מעוטף בתורות של רבי נחמן. עם חשיבה מאוד מבלבלת, כאילו להוציא ניצוצות של משיח ודוד המלך", מספרת החברה. "אני לא יודעת אם היא שכבה עם ערבים, אבל הבנתי שזה מה שהיה עם נשים אחרות. החבר שלה החזיר אותה בתשובה, והוא היה חי איתה ללא נישואין. היא רצתה להתחתן, אבל את כל השנים הטובות הוא בזבז לה. נישל אותה מכספים שהצליח להוציא ממנה דרך ההורים שלה. כל השנים היא לא אמרה לי כלום, היא רק אמרה: 'יש לי מישהו'.

שהייתי שואלת אותה למה היא לא מתחתנת איתו, היא הייתה עונה 'צריך תפילה'. היא לא סיפרה לי כמעט כלום, רק אחרי שהיא עזבה אותו היא התחילה לספר, על נשים ועניינים, אבל לא ידעתי עד כמה זה חמור. אבל לפי מה שהתפרסם זה משהו מזעזע. היא כל הזמן הייתה אומרת לי שזה מזעזע, אבל היא לא סיפרה בדיוק פרטים. היא רק אמרה שעד היום מבולבלת ושכל פעם שהיא רואה אותו היא מתבלבלת".

לפי התרשמותך, למה היא הייתה שם? מה גרם לה להיות בחברה הזאת ועם הגבר הזה?

הוא מאוד- מאוד מושך. מאוד כריזמטי. והכול היה בכיסויים של מקווה וטבילות (כביכול לקבלת היתר הלכתי; נ.ס). הם גם היו מסממים אותה".

"לא ידעתי עד כמה זה חמור". העצורים מ"כת הגואלה" (צילום: נועם מושקוביץ')

החיבור הזה, בין אותם חשדות לעובדה שדבש, מזדהה כחסיד ברסלב ואף הקדיש רבים משיריו להלל את רבי נחמן ותורתו- הפרה שלוותם של רבים. סטטוס בפייסבוק שכתב הזמר עדי רן, אף הוא זמר המזוהה עם הזרם הברסלבי, יכול לשפוך מעט אור על עצמת הרגשות שחשיפת הפרשה עוררה וגם, לפתוח צוהר לסוג הטרמינולוגיה והחשיבה בקרב חלק ממאמיניו של רבי נחמן.

"אין לו בעולמו של הקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של הלכה. אלו הם גבולות הגזרה", כתב רן בדף הפייסבוק האישי שלו השבוע. "יש דעות שונות, יש מחמירים ויש מקלים, אבל בגדול צריך לבדוק אם הדעה או האדם או הקבוצה נוהגים מחוץ לגבולות ההלכה ... מי שלא רוצה להסתבך בכל מיני טרופים והארות שוברות כלים או סטיות למיניהם שיאמץ גישה זאת. כמובן שיש לעסוק בסודות התורה ולשאוף לראות את העולם מעיני השם שמחייה ומקיים את הכול גם את המקומות המטונפים ביותר, ולפעמים מוליד דווקא מהם גאולה וישועה וכד'. אבל תמיד תבדוק אם זה מתיישב עם ההלכה. זו גם ההגנה הכי טובה עליך מלעוף כמו טייארה שהחוט שלה נשמט מהיד ולצלול בסוף לתוך ערמה של ג'יפה קיא צואה השם ישמור ויציל".

"ארבע אמות של הלכה. אלו הם גבולות הגזרה". עדי רן (צילום: יח"צ)

הרב מרדכי (מוטה) פראנק, חסיד ברסלב, בדומה לרן, אף הוא מבקש להדגיש את החשיבות שבשמירה על ההלכה. הוא מבקש להימנע מ"לשון הרע" לדבריו והאשמות שטרם הוכחו ובעיקר הוא מקווה ש"הלוואי ואכן תתברר האמת שהוא אכן לא חטא ולא החטיא ולמנוע בכך חילול שם שמים וחילול שם רבנו רבי נחמן מברסלב".

הרב פראנק מודע למציאות במסגרתה עלולים מאמינים לפרש את כתביו של רבי נחמן מברסלב באופן מסוכן, אך מדגיש כי מי שידע זאת יותר טוב מכולם היה רבי נחמן בעצמו ואף הזהיר על כך. "רבי נחמן כנראה ידע טוב למי הוא מדבר ושהוא פותח פה פתח להרבה מיני סוגי אנשים שיתקרבו אליו ויהיו מסביבו וכבר בחייו הוא אמר משפט המנסח את הקו האדום: 'תקמט אותי! תשנה אותי! תעשה איתי מה שלבך חפץ - אבל בתנאי כפול ומכופל: שכל הקמטים והעיקולים שלך יהיו אך ורק לפי כל ארבעה חלקי 'שולחן הערוך'. אל תזוז משם אפילו לא מסעיף קטן", מצטט פראנק מדברי רבו.

כיצד בכל זאת ניתן להזהיר את ציבור המאמינים מתופעות כאלה?

"שוב ושוב להגיד את הדבר הזה. שההלכה זה הקו האדום. אם לא, זוהי לא דרכו של רבי נחמן".

ומה לגבי מעמד מיוחד שהיהדות מקנה למנהיגים רוחניים?

"אין דבר כזה ביהדות. ביהדות ובהלכה גם המנהיג וגם התלמידים שלו מחויבים לאותם עקרונות הלכתיים. אדם לא יכול לדרוש מאחרים שלא להתנהג על פי ההלכה. אלו הם דברים עמוקים ועדינים. וודאי שיש מושג של אמונת חכמים, שאדם מבטל את דעתו לפני חכמי ישראל, וגם אם יש לו דעה אישית ועצמית, ברגע שחכמי ישראל אומרים לו דברים מסוימים אז אני שם בצד את הדעה שלי ועושה כדבריהם של חכמי ישראל. אבל בתנאי כפול ומשולש שגם חכמי ישראל שהוא הולך אחריהם לא אומרים לו לעבור על אחת מהלכות התורה".

איך קורה שדווקא תורותיו של רבי נחמן משמשות לא פעם כקרקע לצמיחתן של תופעות חריגות ואף פליליות כמו במקרה הנוכחי?

"רבי נחמן לפי דעתי היה איש חכם ופיקח וראה את העתיד וידע בדיוק מה השיטה שלו יכולה לעשות בעולם. עובדה שזה בדיוק מה שזה עשה. מהפכה גדולה וקירוב רבבות אליו ולדרכו מכל סוגי האנשים. וטוב שזה כך. ברסלב זה דבר מאוד ליברלי, מאוד פתוח. אפשר למצוא בברסלב את כל הסוגים. מהקנאים הכי גדולים נגד הציונות ועד הדתיים הלאומיים הכי גדולים והרבה חילונים, וזה בסדר. כל עוד שאדם אומר לעצמו: 'אם אני רוצה לקחת את רבי נחמן למקום מסוים, זה רק במסגרת הקונצנזוס ההלכתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully