פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההתעללות בתרנגולי הכפרות נוגד את התורה

      זוהי מציאות עגומה. הן חונות בקצה המדרכה, מלאות בארגזי פלסטיק בתוכם נמצאים אלפי תרנגולים בצפיפות לא אנושית. אלו ששפר עליהם גורלם - ישחטו בשעות הקרובות ואלו שפחות ימתינו בסבל רב מעל יממה עד למותם

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      (צילום: אנונימוס)

      לפני אלפי שנים, בשדה מרוחק ישב לו רועה צאן צעיר, לפתע הבחין בגדי קטן הבורח מהעדר לעבר מקור מים. העלם לא היסס, רץ אל הגדי והרכיבו על כתפו. נשמע מוכר?!

      אלוקים בחר את המנהיג הראשון של העם היהודי בגלל טיפולו המסור בגדי עיזים.?לא בחנו הקדוש ברוך הוא אלא בצאן. - יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם?. מרועה צאן הפך משה לרועה ישראל.

      בני ברק, עיר בלי אוויר אך את אווירת ערב החג בהחלט נושמים שם. והנה, המשאיות. משום מה הן מזכירות לי את קרנות הרכבת לאושוויץ.תקראו לי דמגוגית זולה אבל זוהי מציאות עגומה. הן חונות בקצה המדרכה, מלאות בארגזי פלסטיק בתוכם נמצאים אלפי תרנגולים בצפיפות לא אנושית. אלו ששפר עליהם גורלם - ישחטו בשעות הקרובות ואלו שפחות ימתינו בסבל רב מעל יממה.

      כפרות במאה שערים (מערכת וואלה! NEWS , מיכאל א. כץ)
      "הן חונות בקצה המדרכה, מלאות בארגזי פלסטיק בתוכם נמצאים אלפי תרנגולים בצפיפות לא אנושית" כפרות במאה שערים (צילום: מיכאל א. כץ)
      כפרות במאה שערים (מערכת וואלה! NEWS , מיכאל א. כץ)
      "אלו ששפר עליהם גורלם - ישחטו בשעות הקרובות". כפרות במאה שערים (צילום: מיכאל א. כץ)

      אני עוברת שם בשלוש בצהריים ושום קרקור כבר לא נשמע. השמש יוקדת בעוז, המייקאפ שעל פני כבר מזמן הפך למצב צבירה נוזל, מלמלת לעצמי: "רחמנות" למראה העופות המעולפים ושולפת בקבוק מים. רגע, מה עם בעלי החיים הללו? מישהו דואג להשקותם?! חלקם שם מעל עשרים וארבע שעות. מים? אין, אוכל? למה?!

      רב יהודה אמר בשמו של רב: "אסור לאדם לטעום מאומה בבוקר, עד לאחר שייתן אוכל לבהמתו". ראיה לכך מוצאים בפסוק ?ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת? ראשית יש לתת מזון לבהמה ורק לאחר מכן האדם יכול לאכול בעצמו. התורה מצווה אותנו לטפח את רגש הרחמנות והרגישות - לא רק בין אדם לחברו, אלא לכל בריה. "ורחמיו על כל מעשי".

      בעבר, מקובל היה להשתמש בתרנגולים עבור מנהג הכפרות. עופות אלו היו רכושו של בעל הבית. לכן שחיטתן לצורך כפרה ומתן הכסף לעני - יישמו את הטעמים למנהג זה. הבחירה בעופות ככפרות הייתה נחשבת למהודרת יותר באותה תקופה.

      עצוב לראות שגם כיום, כאשר ברור ונראה לעין כל שמסע ההתעללות האכזרי שעוברים העופות עד השחיטה, מסע הנוגד את כל כללי התורה, עדיין בוחרות רוב קהילות ישראל באפשרות הזו על אף שקיימות אלטרנטיבות לא פחותות שניתנו על ידי חז?ל. כמובן שאיני מזלזלת במנהג ישראל ומי שרואה חשיבות דווקא בתרנגולים יכול למצוא דרכים כשרות יותר ולקנות תרנגולים ממקומות ראויים.

      אז אף על פי היותי בחורה חרדית ולמרות שבקהילתי נוהגים לערוך כפרות דווקא בעופות, מזה מספר שנים, גם השנה, כסף יונף מעל ראשי כי עם כל הכבוד והחמלה למשפחת העופות, אין סיכוי שאפזז עם דג.

      פחות תרנגולת סובלת והייתה זאת כפרתי...

      אריאלה שטרנבוך (באדיבות המצולמים)
      אריאלה שטרנבוך

      הכותבת היא חרדית תושבת ביתר

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו

      המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד