לפני שבועיים ישבה ח"כ איילת שקד יו"ר סיעת "הבית היהודי" בבית קפה עם שני צעירים שכיפות סרוגות לראשיהם. אדם שהיה במקום סיפר שלפתע ניגש אליהם בחור חרדי והחל לצעוק על הצעירים: "אתם אל תהרסו אותה שמעתם? היא לא 'מזרחוניקית' (כינוי גנאי לחובשי כיפות סרוגות. א.ע.מ) בגלל זה היא הכי טובה שיש לציבור החרדי" . ואז הוא פנה לחברת הכנסת המופתעת ואמר לה: "אל תלמדי מהם כלום. תמשיכי בדרך שלך".
הסיפור הזה ממחיש את החיבור בין שקד לבין החרדים שלא רבים יודעים עליו. במרץ 2014 עבר ברוב גדול בכנסת חוק השירות לאומי-אזרחי של "ועדת שקד", שנועד ליצור מסלול לשירות לאומי אזרחי לבחורי הישיבות כתחליף לשירות בצה"ל.
חברת הכנסת שקד מגיעה לביקור בארגון זק"א בפעם הראשונה. בחוץ מקבל אותה בהתרגשות אחד מראשי הארגון שיודע כמה שקד חשובה לחיזוק זק"א. "רציתי להדגיש ולייחד את המסלול החדש של השירות אזרחי ביטחוני", אומרת שקד על המקום שבו בחרה להצטלם כמייצג את השנה שעברה עליה. "זה שירות משמעותי, בגופים יותר משמעותיים, במוסד, בשב"כ, במשטרה, בשב"ס ובגופי ההצלה. זה שירות שדורש יותר שעות ותגמול כספי יותר גבוה משירות אזרחי רגיל. ובנוסף, זה גוף שמנוהל על ידי חרדים". "ובלי קשר", היא מוסיפה בחיוך, "היה פשוט יותר להגיע לזק"א מאשר למוסד או לשב"כ".
המשרדים הפשוטים של הארגון לא ממחישים את האימפריה שנקראת זק"א, ארגון שנותן סיוע רפואי בארץ ובעולם. "זה כבר לא ארגון שבנוי רק מחרדים", אומרת שקד, "רק 50% חרדים. זה ארגון כלל ישראלי. יש פה דתיים, חילונים ודרוזים", אחד מאנשי הארגון אומר שראשי התיבות המקוריים הם "זיהוי קורבנות אסון" אבל היום הם כבר קוראים לו "ארגון כלל ישראלי".
למרות המאבק החריף שהתעצם השנה בין "הבית היהודי" לבין המפלגות החרדיות, שקד מספרת כי המגזר החרדי מאוד מכבד אותה. "אני מכבדת את החברה החרדית, והיחס הוא מאוד הדדי כבוד הדדי. חלקם רוצים לשתף פעולה, גם בהצלחת החוק וגם בהצלחת שילוב החרדים בשוק העבודה". גם כשהיא נשאלת על החוק החדש ועל הסנקציות הפליליות היא מדברת באופטימיות: "אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב של סנקציות פליליות מכיוון שהחברה החרדית כחברה, תדע לעמוד ביעדים, לדחוף ולעודד את מי שלא לומד ולא מתאים ללמוד להתגייס. ואם הם יעשו את זה וההנהגה החרדית תדע לדחוף את מי שלא לומד להתגייס, לא יצטרכו להפעיל את חובת הגיוס. אני כופרת במונח סנקציות פליליות".
שקד פרצה לתודעה הפוליטית מספר חודשים לפני הבחירות לכנסת. היא הייתה האישה החילונית הראשונה שהצטרפה למפלגת "הבית היהודי" והתמקמה במקום ריאלי. למרות השוני הדתי בינה לבין חברי המפלגה היא אינה מרגישה פערים. "ביום יום אני לא נתקלת באיזו בעיה. אנחנו עובדים יחד. לפעמים יש קשיים אבל זה כמו בכל מערכת פוליטית. בסופו של דבר הצטרפתי למפלגה שאני מאוד מאמינה בה ובערכים שלה ואנחנו עובדים טוב יחד". שקד מדגישה כי הצטרפה לפוליטיקה בגלל נושאים כלכלים ומדיניים ולא בגלל נושאים של דת ומדינה. "אלו לא הנושאים שאני עוסקת בהם מסבירה שקד, "החוקים שלי ברובם מדיניים וכלכלים".
גם אם שקד אינה עוסקת בנושאים אלו, עדיין היא שייכת למפלגה שמגדירה עצמה כציונית דתית. מפלגתה שזכתה ב-12 מנדטים והפכה להיות אחת המפלגות החשובות בקואליציה, חשפה שבר עמוק בין הכיפות הסרוגות לחרדים, אך שקד אינה מתרגשת מכך וטוענת כי הדברים לא כמו שהם נראים. "אני חושבת שרב המשותף על המפריד. יש הרבה דמיון בין שני המגזרים. מפלגת 'הבית היהודי' נאבקת הרבה מאוד למען האינטרסים של הציבור החרדי. ואני מקווה שיהיה שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין שני המגזרים".
לבסוף, כשהיא נשאלת מה היא מאחלת לעצמה לשנה הבאה, אומרת שקד כי "ברמה האישית מקצועית אני מתכוונת להתמקד בחוק הלאום ובחוקים שקשורים למערכת המשפט. לאיזון נכון יותר בין הרשויות ולאיזון נכון יותר בתוך מערכת המשפט בין תפיסה אקטיביסטית-ליברלית לתפיסה שמרנית. וברמה הלאומית אני מאחלת לעם ישראל שידע לשמור על האחדות למרות שאנחנו שונים".
".