המארש היהודי של הדונדורמה

"מארש דונדורמה", תזמורת כלי הנשיפה הירושלמית בת 15 הנגנים, מנגנת יחד כבר כמעט עשור ומערבבת בהצלחה גרוב מקומי עם מוסיקה בלקנית, כליזמרים, פאנק, ומקאם ערבי. אחרי שהופיעו בכל העולם, בין השאר, בפסטיבל למוסיקה יהודית בקראקוב, הם מוציאים בימים אלה אלבום רביעי, ויש להם מה לומר על רב תרבויות, יהדות, כלייזמרים, פאנק, וגם קצת על ירושלים.


אחרי כל הסיבובים בעולם, למה להישאר דווקא בירושלים?

"ירושלים הייתה ונשארה המקום ממנה צמחה "מארש דונדורמה". כאן הופענו לראשונה וכאן קיבלנו את החיבוק החם הכל כך אופייני לקהל הירושלמי, שבזכותו הרבה מאוד מוזיקאים נהדרים מצליחים לצאת לדרך ולהמריא. מבחינתנו ירושלים היא עיר רב תרבותית, מרתקת ומאתגרת כאחד. לאותה רב תרבותיות יש גם ביטוי עז בתוך המוזיקה והחיים של דונדורמה כהרכב. תחשוב על זה, אנחנו לא שלישייה, אנחנו הרכב של 15 איש! ידועה האמרה: "שני יהודים- שלוש דעות'', תעשה לבד את המתמטיקה... זה כמובן בא לידי ביטוי בדיונים ובוויכוחים שלנו כהרכב, וקל וחומר שזה בא לידי ביטוי גם במוזיקה.

איך הניגודים המוסיקליים שלכם מורגשים באלבום החדש?


"באלבום החדש למשל יש שיר שנע בין הפאנק להיפ הופ שאבירן בן נעים (החצוצרן) הביא, ומנגד, ניגון כליזמר בשם ''החסידים טאנץ'' או בעברית: 'ריקוד החסידים'. שיר שנכנס לרפרטואר שלנו מתוך נגינה משותפת עם אחד היוצרים הפוריים ביותר בסצנת הכליזמר הניו-יורקית, ''פרנק לונדון''.

הסגנונות השונים האלה, שלמראית עין נראים מנוגדים, מבשילים יחד ומשלימים זה את זה בתוך הסאונד שיצרנו שנקרא ''דונדורמה'. פרנק, אגב, הוא אישיות מדהימה. רק לפני רגע הוא הופיע אצלנו בארץ במסגרת הפסטיבל למוזיקה מקודשת בבירה. אירחנו אותו לראשונה בירושלים לפני שנתיים במסגרת הופעה בבית אביחי ומאז הפכנו לחברים טובים. פרנק הוא אחד האנשים שלזכותו ניתן לרשום את העדנה והתחייה המדהימה שהכליזמר זכה לה בשני העשורים האחרונים, והוא בכלל הגיע מעולם המוזיקה הלטינית בניו יורק, נחשף לכליזמר כמעט במקרה, נדבק והתאהב, מאז הוא הפך לדמות דומיננטית בסצנה הזו ברחבי העולם. שיתוף הפעולה בינינו לא נפסק בבית-אביחי, המשכנו לנגן יחד בפסטיבל הכליזמר במוסקבה, ובפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב, פולין".

איך הייתה החוויה לנגן בפסטיבלים שונים בחו"ל?

"כשהופענו בפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב מול עשרת אלפים איש, פתאום קלטנו שרוב הקהל בכלל לא יהודי, ואז הבנו שקורה פה משהו נורא מרתק. מוסיקת הכליזמר ובכלל המסורות היהודיות המוזיקליות השונות הפכו בשנים האחרונות לתופעה תרבותית שזוכה לתשומת לב בכל העולם, ולאו דווקא בקהילות היהודיות. בכלל, בשנים האחרונות אנחנו רואים לאיזו עדנה זוכה המסורת המוזיקלית היהודית, משירת יהדות ספרד ועד לפיוטים מכל רחבי המזרח התיכון. בעינינו זה דבר ממש נפלא, נוצרים חיבורים נורא מעניינים".

יהדות ... עולם ומלואו?

"אכן עולם ומלואו. אחד הצדדים שאנחנו הכי מתחברים אליהם, היא הדרך שבה הזיקה היהודית חיברה אנשים שגרו במשך דורות על גבי דורות במקומות שונים בעולם, בתרבויות שונות, ונתנה להם שפה משותפת והביאה את כולם להיפגש כאן, בישראל. זה לא קרה מיד, וקיבוץ הגלויות הזה לא היה תהליך קל וחלק, אבל היום כבר אפשר לראות את זה בכל מקום".

יש באלבום דואט מוסיקלי עם אמיר אלייב...

"אמיר אלייב מהמשפחה המוכשרת 'משפחת אלייב' מתארח אצלנו באחד משירי האלבום החדש, שיר בשם 'דרדר' שמלא בהשפעות ערביות, ואפילו גרוב תימני. משפחת אלייב בכלל מנגנת מוזיקה בוכרית-מסורתית. אתה מבין? איפה עוד היה יוצא לנו לפגוש נגן שכל כך בקיא במסורת שכל כך רחוקה מחלקנו, ולנגן איתו יחד, אם לא כאן? אמיר והמשפחה עלו לארץ ב 91, זה מטורף רק לחשוב על זה, וזו הייתה זכות מדהימה לנגן איתו. בכלל, זה מרתק לראות איך התרבות והמסורת היהודית הושפעו והשפיעו על הסביבה שבה חיו יהודים. ההשפעה של המקום והתרבות שמסביב מתבטאת למשל במפגש עם תושבים ערבים ודרוזים בישראל, זה השפיע עמוקות על ניגונים שצמחו כאן בארץ. באלבום הקודם שלנו הקלטנו ביצוע לניגון מירון בשם ''איסמעיל בא אל ההר''. כל כך קל לשמוע בשיר הזה את הנשמה היהודית ואת ההשפעה הבולטת של המסורות הערביות שהיו כאן בסביבה לאורך כל השנים. כמה שזה שונה מניגוני כליזמר".

רוצים לתמוך באלבום החדש של "מארש דונדורמה"?

כנסו לכאן ומהר (כי נותרו רק יומיים).