פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הבחירות שיכריעו אם החרדים איבדו שליטה

      הרבנות אישרה את הכושר של הרב שטרן, המועמד המוביל לתפקיד הרב האשכנזי של ירושלים. להחלטה קדמו מאבקים שהוכיחו שוב שהמירוץ הנוכחי הוא בכלל קרב סוער בין חרדים ודתיים

      הרב אריה שטרן (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
      אושר כושר רב העיר. הרב אריה שטרן

      מועצת הרבנות הראשית אישרה היום (ראשון) פה אחד את חידוש כושר רבנות עיר של הרב אריה שטרן, המועמד המוביל לתפקיד הרב האשכנזי של ירושלים. המועצה התכנסה בהרכב חלקי, לאור ניגודי עניינים שבהם מצויים שבעה מתוך 16 חברי המועצה ובשל אי הגעתם של שלושה חברים נוספים. מאחר שבין המתמודדים לתפקיד נמנה גם הרב משה לאו, אחיו של הרב הראשי דוד לאו שמכהן כנשיא המועצה, בראש הישיבה ישב כממלא מקום חבר המועצה הרב שמעון אליטוב.

      החלטת מועצת הרבנות הראשית מאפשרת כעת לרב שטרן להתמודד מול 7 רבנים נוספים על משרת הרב האשכנזי של ירושלים בבחירות שיתקיימו ביום שלישי 21 באוקטובר, כ"ז בתשרי. התמודדותו של הרב שטרן הוטלה עד כה בספק בשל ליקויים בהליך הסמכתו לרבנות ובתוקף תעודת הרב שלו. "מדובר בבשורה משמחת לעיר ירושלים", אמר היום דוברו, "החלטה זו סוללת את הדרך לבחירתו של הרב שטרן לתפקיד רבה של ירושלים בשבוע הבא בתמיכתם של נציגי כל המגזרים והעדות בעיר".

      סגן שר הדתות אלי בן דהן הגיב ואמר כי "הושב כבוד הרבנות". בן דהן רמז על ניסיונותיהם של גורמים חרדים, בהם בכירים מתוך הרבנות הראשית, לטרפד את חידוש כושר רבנות עיר של הרב שטרן בשל התנגדותם לבחירתו. "ההתנהלות בסוף השבוע האחרון לא הוסיפה כבוד לרבנות הראשית לישראל בעיני הציבור הישראלי. אני מקווה שכעת הדרך סלולה לבחירת רב ציוני דתי כרב ראשי לירושלים".

      בנט על הצבת כוח נאט"ו: "רק צה"ל ישמור על ילדינו" (מערכת וואלה! NEWS)
      מי ינצח? נפתלי בנט

      המאבקים שקדמו להחלטת המועצה, עד לכינוסה ממש, ונוסף אליהם גם הניסיונות לטרפד את מועמדות הרב שטרן הוכיחו פעם נוספת שהמירוץ לרבנות ירושלים הוא בכלל מאבק סוער, ששוב, בדיוק כמו בבחירות לרבנות הראשית לפני כשנה, מתנהל בין החרדים והדתיים. השחקנים הראשיים בו הם בכלל לא הרבנים המעומדים לתפקידים אלא נציגי המפלגות משני הצדדים. זהו מאבק שמתנהל בין יושבי האופוזיציה לאלו ששנים רבות חלמו להשיב את כבודם האבוד, עוד כשהחרדים היו בשלטון. די בהצצה לרשימת המועמדים שנסגרה ביום שלישי שעבר כדי להבין זאת. היא מכילה 19 שמות. 11 במרוץ לתפקיד הספרדי, שמונה לתפקיד הספרדי.

      מועמדים בולטים ברשימה הזו הם הרבנים משה חיים לאו (אחיו של הרב הראשי דוד לאו שמקווה לקבל את תמיכתה של יהדות התורה) הרב שלמה עמאר (הרב הראשי לשעבר, שנוא של ש"ס שהפך לאהוד על הציונות הדתית וזוכה לתמיכתם של נפתלי בנט וניר ברקת) הרב שמואל אליהו (רבה של צפת והמועמד היחיד שמאיים על הרב עמאר בשל תמיכה שקטה מש"ס ומנציגי בתי הכנסת בגוף הבוחר) הרב יהודה דרעי (רבה של באר שבע ואחיו של יו"ר ש"ס שאינו תומך בו) הרב חיים אמסלם (הח"כ לשעבר מש"ס שמוחרם בידי החרדים ומקבל תמיכה לא משמעותית מהגוף הבוחר) והרב יעקב שפירא (ראש ישיבת "מרכז הרב" שיסיר ככל הנראה מועמדותו לאחר אישור כושר רבנות עיר של הרב שטרן).

      בינתיים, מועמדותו של הרב עמאר היא המעניינת ביותר במירוץ הנוכחי. מי שכיהן עד לפני כשנה כרב הראשי לישראל, אחד הקרובים לרב עובדיה יוסף, הפך בשבוע שעבר, הפך עם הגשת מועמדותו למעומד של הציונות הדתית שנתמך בידי ראש העיר ירושלים ניר ברקת ושר הדתות נפתלי בנט. השניים מריצים בכל הכוח את הרב שטרן לתפקיד האשכנזי ואת הרב עמאר לתפקיד הספרדי.

      הרב עמאר או מי מאנשיו לא לקחו בחשבון שהרב שמואל אליהו, רבה של צפת יגיש ברגע האחרון את מועמדותו. הם גם לא חלמו שהתמיכה ברב אליהו תגיע דווקא מצדן של ש"ס ויהדות התורה. שתי המפלגות החרדיות מעדיפות לראות את עמאר מפסיד את הבחירות בירושלים, ש"ס בשל היריבות המרה ויהדות התורה בגלל פסיקותיו הפשרניות מידי לטעמם. גורמים המעורים במירוץ סבורים כי עד לקיום הבחירות עצמן, ימשיכו גורמים משני צידי המתרס לפעול להשגת שלום קר בין הרב עמאר לדרעי, דבר שבינתיים נראה רחוק מהמציאות. עד אז, הם אומרים, ימשיכו בש"ס לתמוך כביכול ברב אליהו כדי להציף חששות אצל עמאר.

      מי שהעדיף להישאר מחוץ לכל הבלגן הזה, ככל הנראה בעיקר בשל ההערכה שסיכוייו להיבחר נמוכים הוא הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה, שחלם לאורך שנים על התפקיד בירושלים. בשבוע שעבר, שעות לפני סגירת רשימות המועמדים, פרסם יוסף מכתב ובו תוקף את אנשי הבית היהודי בטענה כי הרכיב את הגוף הבוחר לטובת המועמדים של הציונות הדתית, "חלקם הגדול של האנשים והנשים שנתמנו על ידיהם לבחור את הרבנים הם רפורמים וחילונים. וכל מי שאנשי הבית היהודי אינם חפצים ביקרו כמעט ואין לו כל סיכוי להיבחר בגוף הבוחר הנוכחי, ואי אפשר אפילו להיפגש עם אותם בוחרים ולבקש מבהם שיתמכו במועמד הנמנה עם הציבור החרדי, באשר כל רצונם שיהיה המועמד קרוב לרוחם והשקפתם, וכדי בזיון וקצף".

      הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת בכנס של ראשי ערים על עתידן היהודי של הערים המעורבות, אפריל 2011 (נמרוד סונדרס)
      הפתיע את הרב עמאר. הרב שמואל אליהו (צילום: נמרוד סונדרס)

      בירושלים אין רבני עיר מאז 2003, אז נפטרו הרבנים שלום משאש ויצחק קוליץ. אם בג"ץ לא יקבל החלטה דרמטית ברגע האחרון, כזו שעלולה לדחות את הבחירות פעם נוספת, הבחירות יתקיימו במועדן, ביום שלישי הבא. סביר להניח שלרבים מתושבי העיר לא באמת אכפת מי יהיו הרבנים הראשיים שלה אך המירוץ הזה יוכיח פעם נוספת: הרבנות הראשית מלאה בפוליטיקה, לפעמים כזו שנודף ממנה ריח רע. ודבר נוסף, מי ניצח? החרדים או הדתיים? את התשובה לכך, נדע בשבוע הבא.