בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה לבית ספר "למרחב" בפתח תקווה, המיועד לבנות המגזר החרדי-דתי לאומי, להשאיר בלימודים תלמידת כיתה ט' למרות שבתחילת השנה לא התקבלה אליו, מאחר ולפי טענת בית הספר, היא הגיעה לראיון עם חצאית קצרה, ברשותה היה סמרטפון שדרכו השתמשה ב-Whatapp והישגיה הלימודיים, כפי שבאו לידי ביטוי בבחינת המיון, היו נמוכים.
קודם תחילת השנה, הגיעו ההורים עם בתם לראיון שכלל מבחן פדגוגי חיצוני לבית הספר ובסוף, לאחר מספר ימים, בית הספר הודיע לתלמידה ולהוריה שלא התקבלה ללימודים בו. ההורים הגישו ערר לוועדת הערר של משרד החינוך אשר מוסמכת לדון בערעורם של תלמידים אשר נדחתה בקשתם להתקבל לבית הספר. הערר התקבל ולכן על ההנהלה של בית הספר לזמן את התלמידה לצורך שיבוצה בו. בית ספר ערר על ההחלטה.
בית המשפט דחה את העתירה של בית הספר ובכך אישרר למעשה את החלטת ועדת הערר של משרד החינוך ואת כוחה להתערב ולכפות קבלת תלמידה לבית הספר על אף שמדובר במוסד מוכר שאינו רשמי ונחזה להיות בית ספר פרטי. בתשובתם לבית המשפט, טענו ההורים, באמצעות עו"ד יואב ללום וראובן ביטון, כי הטענות הרוחניות נגד בתם אינן נכונות.
נוסף על כך, באשר לטענת בית הספר כי הישגיה הלימודיים של התלמידה נמוכה השיב בית המשפט כי אין היתר לקיומן של בחינות של מכונים חיצוניים גם כאשר הן נעשות בין כתלי בית הספר. "כאשר ברי לכל כי "בחינה פדגוגית" של מכון מיון חיצוני, הבוחנת, בין היתר, "יכולת ריכוז, ניהול יעיל של הזמן ומהירות עיבוד נתונים" ו"יכולת ניתוח וחשיבה אנליטית", אינה עומדת בתנאים שקבע משרד החינוך", לשון ההחלטה.
השופט דוד מינץ מתח ביקורת על הנהלת בית הספר וכתב: "מוטב היה שמוסד חינוכי ישכיל שלא לנהל את "מלחמותיו העקרוניות" - מוצדקות או לא מוצדקות, ככל שיהיו - על גבם של תלמידים צעירים". בית המשפט חייב את הבית ספר בהוצאות משפט של הורי התלמידה בסך 20,000 שקלים.