לא מקובל עליו: דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על רשות המיסים בישראל מאחר וטרם הוציאה הנחיות ברורות למיסוי "המקובלים" שלפי ההערכות מרוויחים מאות מיליוני שקלים בשנה, אם לא יותר מכך, ואינם מדווחים על הכנסותיהם בטענה שמדובר בתרומות או במתנות. כמו כן, הוא גם מעביר ביקורת על כך שגופי הכשרות הפרטיים, המכונים "בד"צים", מוסו באופן חלקי או לא מוסו כלל.
בישראל פועלים עשרות רבנים המכונים "מקובלים" שעוסקים במתן ברכות להצלחה, בייעוץ אישי או עסקי, בתיווך בין אנשי עסקים ועוד. למרות זאת, המקובלים אינם מנהלים ספרי חשבונות ורובו של ההון הרב שצברו כמה עשרות מקובלים לא מוסה.
דוגמה לכך ניתן לציין משנת 2009, אז נדרשו 29 מקובלים להגיש דוחות מס שנתיים והצהרות הון, ו-22 מהם אכן הגישו. שמונה מהמקובלים טופלו ביחידה הארצית לשומה, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה. 14 התיקים הנוספים, לא טופלו שומתית. הביקורת העלתה שלא נעשה די כדי לגבות עדויות, בין היתר מעובדי החצרות, מהתורמים ומהספקים. לדוגמה, לא נעשתה ביקורת בחצרות או בבתים של שניים מבין שמונה הרבנים שהגישו דו"חות והצהרות הון כדי לגבות עדויות כאלה.
לפי המבקר, "אי-מיסוים של כספים אלה פוגע פגיעה ניכרת באוצר המדינה ובאינטרס הציבורי ונוכח ייחודיות ענף המקובלים, היכולת של הרשות להוכיח במציאות המשפטית הקיימת "פעילות עסקית" בתיקי מס הקשורים אליהם היא מוגבלת מאוד".
ביקורת נוספת הועלתה בעקבות אי מיסוי של גופי כשרות פרטיים, המכונים "הבד"צים". בעשורים האחרונים גדל מספר הבד"צים והתרחב מאד היקף פעילותם, הכוללת לא רק פעילות בתחום המזון, אלא גם בתחומים רבים אחרים. הגופים הללו אינם כפופים לכללי אסדרה או שקיפות: מחיריהם אינם מפוקחים, וחלקם אינם מאוגדים. גופים אלו נשלטים לרוב על ידי ועדי רבנים שאינם מאוגדים ולפיכך אין לרשויות המדינה מידע לגבי סכומי הכספים שהם מקבלים ולגבי השימוש בכספים אלה.
תוך כך, מהדו"ח עולה כי "מקובלים" ובד"צים מספקים שירותים גם לתושבי חוץ ולתאגידים הרשומים בחו"ל. משרד מבקר המדינה איתר ברשות לאיסור הלבנת הון 240 דיווחים בלתי רגילים שהתקבלו בשנים 2014-2002, לגבי 11 רבנים "מקובלים" ושישה בד"צים, בסכום של כ-1.011 מיליארד ש"ח וכ-1.3 מיליון פרנק שוויצרי: כ-993 מיליון ש"ח נוגעים למקובלים, מהם כ-877 מיליון ש"ח הנוגעים למקובל אחד; וכ-18 מיליון ש"ח וכ-1.3 מיליון פרנק שוויצרי נוגעים לבד"צים.
"קיום כספים רבים בחשבונות בנק פרטיים של מקובלים ובחשבונות בנק של בד"צים", טוען המבקר, "שמקורם באנשים שלא קיים תיעוד לגבי זהותם, מעלה את החשש כי חשבונות אלו משמשים מעין "מקלט מס" או "מסלקה" לביצוע פעולות האסורות על פי חוק איסור הלבנת הון, בישראל ומחוצה לה".
לכן, קובע המבקר כי על הרשות לגבש מדיניות והנחיות למיסוי תקבולים הניתנים לאדם ממי שאינו בן משפחתו, הנתפסים כ-"מתנות", וליזום שינוי חקיקה ככל שיידרש. כמו כן, קובע כי על הרשות לבחון את פעילותם של הבד"צים להכין תכנית להכללת הבד"צים ברשת המס ולהפיק את הלקחים המתבקשים מטיפולה בתיקי הבד"צים שצוינו בדוח זה.
"תפקידה של הרשות אינו מתמצה בגביית מס בלבד, אלא גם בייזום הבהרות ואף תיקונים לחוקי המס כאשר הדבר נדרש, כפי שצוין לגבי הצורך להנהיג תיקון חקיקה בנוגע ל"מתנות" או ל-"תרומות" הניתנות ל"מקובלים". הפעילות הענפה של המקובלים והבד"צים, שללא מיסוייה באופן מלא נגרם הפסד כספי לאוצר המדינה".