פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מעקידת יצחק אבינו לעקידת יצחק רבין

      אברהם בחר לבנות תרבות המבוססת על קרבן בהמה ושבר מסורת של קרבן אדם. רבי יוחנן בן זכאי, שבר את מסורת הקורבנות והמיר אותה בתפילה ולימוד. ויצחק רבין בחר לשבור את מסורת העימות ולפנות אל דרך השלום. ואז קם עליו יהודי גס וחשוך ורצח אותו. האם יש לנו דרך חזרה?

      עקידת יצחק (צילום מסך , ויקיפדיה)
      עקידת יצחק

      פרשת וירא היא פרשת העקידה. והיא מתקיימת לפי המסורת על הר המוריה. הר ציון – המקום שיהפוך למקום המקדש הראשון והשני, ולאחר מכן למקום החורבן והבכי ולמקום המסגדים - כיפת הסלע ואל - אקצה. המקום הכי קשה הכי נפיץ והכי אקטואלי היום בישראל.

      בפרשה שלנו במשך שלושה ימים הולכים אב קשיש ובן יחיד להקריב קרבן לאל חדש במקום מאד מיוחד. "אל הארץ אשר אראך" אומר אלוהים לאברהם בפרשת "לך לך" בשבוע שעבר. והשבוע הוא מנחה אותו "והעלהו שם לעולה, על אחד ההרים אשר אמר אליך". אלוהים מראה את הדרך ואומר את המקום בו הוא דורש קרבן.

      הרבה נכתב על הדרך הארוכה שעשתה היהדות מהקרבת קורבנות בעלי חיים במקדש, ליהדות של תפילות ולימוד תורה. פחות מדובר על המעבר מקרבן אדם לקרבן בעלי חיים. תהליך שכנראה קרה בפרהיסטוריה של היהדות ושאת עקבותיו אנו מוצאים בפרשת העקידה.

      ישיבה חרדית (בחדרי חרדים , קובי הר צבי)
      הדרך הארוכה שעשתה היהדות מהקרבת קורבנות בעלי חיים במקדש, ליהדות של תפילות ולימוד תורה. (צילום: קובי הר צבי. בחדרי חרדים)

      ידוע שבארץ כנען של התקופה ההיא העבירו תינוקות, בן בכור באש קרבן למולך. אפילו מוזכר שהפולחן נעשה בגיא בן - הינום. היכן שנמצא היום הסינמטק בירושלים. וזהו גם המקור לביטוי "גיהנום" . לא מקרה הוא שהמקום הזה גיא בן - הינום קרוב מאד פיזית להר המוריה ולמקום המקדש. אברהם שהוא המאמין הגדול היהודי הראשון נמצא כאן בצומת של תרבויות ואמונות. הדת, המקום והמסורת האלילית דורשת ממנו להקריב את בנו בכורו. הוא עולה אל ההר בכוח המסורת המקומית. הוא בדרך להקריב את בנו בכורו.

      אברהם כידוע מניח את המאכלת. האדם המאמין עוקב אחרי פשט הסיפור ורואה כיצד אלוהים שולח מלאך לעצור את המאכלת. אני כיהודי חילוני מבין את הקונפליט הפנימי האמוני, את הזינוק התרבותי שעשה אברהם שכבר מרד באביו בנעוריו והלך לדרך חדשה ולא נודעת, כיצד הוא שוב כאדם קשיש מתמרד שוב מול מנהג המקום והמסורת האלילית ושב הביתה לשרה עם יצחק החי רכוב על החמור...

      ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין אשר נרצח על ידי יגאל אמיר, אוקטובר 2012 (AP)
      כבר בנאומו על הר הצופים, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר שאנחנו היהודים איננו מסוגלים לשמחת הכובש והמנצח. (צילום: AP)

      השבוע, כמו בכל שנה אנו מציינים את מועד הרצח הנורא בפרשת וירא. הרצח של ראש הממשלה - יצחק רבין התרחש בשבוע בו אנו קוראים את פרשת העקידה עם יצחק הקטן שחזר חי מן ההר. וכך כתב הסופר מאיר שלו בהספד שלו על יצחק רבין ראש הממשלה ושר הביטחון, שבעה ימים לאחר הרצח הנורא ההוא:

      "והגעגועים לאדם שלא נסגר בתוך המיתחם המבוצר של דעותיו. שבגיל מבוגר שבו האמונות כבר מתעטפות באבן והתפיסות קופאות, ואין סוטים יותר מן הדרכים
      הרמוסות, פתאום בתנופה גדולה זינק מתוך תלמי חייו אל דרך חדשה".

      ושורשיה של התפנית, בסיפור העקדה וגם בסיפור חייו של ראש הממשלה שנרצח, נעוצים עוד ביצחק רבין הצעיר, שכבר בנאומו על הר הצופים, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר שאנחנו היהודים איננו מסוגלים לשמחת הכובש והמנצח. כך אמר - והנה קם עליו יהודי ורצחו נפש.

      אברהם, בחר לבנות תרבות, המבוססת על קרבן בהמה ושבר -מסורת נוראית של קרבן אדם. רבי יוחנן בן זכאי, דורות אחריו, שבר את מסורת הקורבנות ופתח במסורת של תפילה ולימוד. ויצחק רבין הקשיש, איש מלחמה מנעוריו, בחר לשבור את מסורת העימות והשנאה ולפנות אל דרך השלום. כך הוא בחר, נגד כל הסיכויים, ואז קם עליו יהודי גס וחשוך ורצחו נפש. האם יש לנו דרך חזרה?