פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרצון לעוצמה והצורך בכניעה

      דווקא בארץ ישראל, בה יש לעם ישראל זכויות היסטוריות יש צורך להטמיע את ההבנה שאנחנו רק גרים, ודווקא בהכנעה זו אנו מחזקים את יכולתנו להתבסס בארץ כנען. העמידה על רפיסותינו מול בורא עולם, מקנה לנו את העוצמה בעמידה על זכויותינו מול אויבינו

      מערכת המכפלה מכוסה בשלג (יח"צ , דוברות משטרת מחוז ש"י)
      מערת המכפלה (צילום: דוברות משטרת מחוז ש"י)

      הזיקה היהודית הקדומה והמוצקה לארץ ישראל

      רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו מהווה הזדמנות להעלות על נס את הזיקה היהודית הקדומה והמוצקה לארץ ישראל. חכמים הצביעו על כך שישנם שלושה מקומות בעלי מעמד מקודש שנרכשו בכסף מלא על ידי אבות האומה. על הפסוק "וישקול אברהם לעפרון את הכסף" אומר המדרש: "זה אחד מ-ג' מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף..." (ב"ר ע"ט, ז).

      כאשר דברי המדרש הללו פוגשים את המציאות של השבועיים האחרונים הם, לכאורה, מתנפצים לרסיסים. הר הבית הפך להיות לב לבו של הסכסוך הישראלי-ערבי, חברון מהווה חממה לגידול טרור רצחני, וקבר יוסף בשכם מהווה מאז שנת 2000 סמל להשתלטות פלסטינית על מקומות מפתח בלב הארץ. נראה שאין מנוס מלהבין את דברי המדרש כאמירה שבאה לחזק את אמונתם של בני העם היהודי בדבר זיקתם לארץ וזכויותיהם בה וזאת בהדגשת האתרים המרכזיים שעומדים במוקד המאבק.

      להראות לתושבי הארץ שהם מעוניינים ללכת בדרכי שלום

      נראה שהמדרש מכוון אותנו לשים לב גם לכך שהדרך האידיאלית לשליטה בארץ עוברת דרך עשיית צדק ומאמץ להתנהל על-פי חוק. אברהם מתעקש בפרשתנו לקנות את מערת המכפלה בכסף מלא ומשלם ארבע מאות זוז במטבעות משובחות שמתקבלות בשווקי הסוחרים. יעקב קנה חלקת אדמה בשכם במאה קשיטה (בראשית יב, ו), חלקה בה עתיד להיקבר יוסף (יהושע כד, לב). אולם דוד התעקש שלא להשתמש בעוצמת השלטון אלא לשלם חמישים שקלי כסף ולרכוש זכויות כחוק בגורן ארוונה היבוסי (שמואל ב, כד). אברהם, יעקב ודוד היו מוכנים לשלם מחיר משמעותי כדי להראות לתושבי הארץ שהם מעוניינים ללכת בדרכי שלום ולקיים עמם יחסי שכנות נאותים.

      לשלושת גדולי האומה האלה, היה מכנה משותף בולט שנוגע באופן ישיר לענייננו: שלושתם היו תושבים בארץ, וזכו בה למעמד איתן ולכבוד מצד תושביה, אך יחד עם זאת הם הגדירו את עצמם כגרים בה. אברהם התקבל על ידי בני חת בכינוי "נשיא אלוהים אתה בתוכנו", אולם על-פי תפיסתו העצמית הוא מכריז באזניהם: "גר ותושב אנוכי עמכם". יעקב זוכה לכך שהכול יראו מפניו: "ותהי חתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם" (בראשית לה, ה), אך למרות זאת בעומדו לפני פרעה הוא דיבר על "ימי שני מגוריי" בארץ, וכפירוש רש"י: "כל ימי הייתי גר בארץ" (בראשית מז,ט). דוד היה מלך הארץ, ועם זאת כינה עצמו "גר" כמה פעמים: "גר אנכי בארץ" (תהילים קיט, ט ועוד).

      תודעת הגרות היא תנאי הכרחי לישיבה בארץ ישראל

      אברהם, יעקב ודוד ראו עצמם בכפל זהויות מבחינת מעמדם בארץ ישראל: מצד אחד כגרים חסרי זכויות, ומצד שני כתושבים עתירי חזקה. פרשני המקרא הציעו פירושים שונים למילותיו של אברהם בפרשתנו: "גר ותושב אנכי עמכם". אולם ברצוני להציע שכפל ההגדרות הזה מבטא גם שני פנים בתודעה של השלושה הללו. נראה שכפילות זו נובעת מההבדל שבין מעמדם לעומת שאר יושבי הארץ לבין מעמדם לפני ה' קונה שמים וארץ. אברהם, יעקב ודוד רואים עצמם מול תושבי ארץ ישראל כבעלי מעמד איתן המגובה בהבטחה אלוהית. יחד עם זאת הם לא שוכחים שהם על תקן של גרים בארץ השייכת לבורא עולם.

      תודעת הגרות הזו היא תנאי הכרחי לישיבה בארץ ישראל. עמד על כך רבי ישעיהו הורביץ בספרו "שני לוחות הברית" המסביר שהשם "ארץ כנען" הוא מלשון כניעה, ולדבריו: "יושבי הארץ צריכין להיותן בהכנע וכמו גרים, לא יעשו העיקר להתיישב באיתן מושבו..." הוא מצטט את הביטוי "ארץ אוכלת יושביה", וקובע שארץ ישראל מכלה אנשים הרואים עצמם יושביה ולא גריה (של"ה, לך-לך, תורה אור, ב).

      לחזק את תודעת הגרות מול הבורא

      הבסיס העיקרי לרעיון זה מופיע בפסוק "כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג) שנאמר במצוות שמיטה ויובל. שנת השמיטה נועדה לשמש משקל נגד לתחושת העוצמה של מי שיש לו בעלות על שטחים וקרקעות, ולחזק את תודעת הגרות מול הבורא, שאמר "כי לי הארץ" (שם). דווקא בארץ ישראל, בה יש לעם ישראל זכויות היסטוריות הנובעות כבר מספר בראשית, יש צורך להטמיע את ההבנה שאנחנו רק גרים, ודווקא בהכנעה זו אנו מחזקים את יכולתנו להתבסס בארץ כנען. כפל התודעה של אברהם, יעקב ודוד, שהקנו לנו את זכויות הקניין בארצנו, צריך להיות חלק רכיב באמונות היסוד של מדינת ישראל ושל כל אדם מישראל, שכן העמידה על רפיסותינו מול בורא עולם, היא שמקנה לנו את העוצמה בעמידה על זכויותינו מול אויבינו.