קבר הצדיק המסתורי במקום הכי לא צפוי בירושלים

.

מול אחד המקומות רווי המחלוקות, חוסר הסכמה, וקיטוב קיצוני בין מגזרים – כנסת ישראל, נמצאת האנטיתזה הגדולה ביותר לבית הנבחרים - הקבר של רבי גדליה משה מזוויעהל שנפטר לפני שישה עשורים הידוע בכינויו - הצדיק מזוויעהל. לקבר שנמצא בתוך בית העלמין בגבעת רם, נוהרים מדי שבוע המוני עם ישראל מכל המינים, ובימי שני וחמישי נרשמת תכונה כפולה ומכופלת. מה הם מחפשים שם בכזה להט? אילולא ראיתי את ההמונים, ייתכן שהייתי מגחכת. מה שונה קברו של הצדיק מזוויעהל, מכל קבר של אדמו"ר אחר? חסרים לנו אדמו"רים?

אבל אז בצבץ לי מתוך מגירה חבויה במוח, זיכרון כלשהו על סגולה עליה שמעתי לפני שנים ולא תהיתי על קנקנה. אלא שעכשיו, הילולת אותו צדיק שמתקיימת היום (שני) בכ"ד חשוון, וההכנות הקדחתניות שהצליחו להעמיד אנשים רמי מעלה והגיעו עד למסדרונות עיריית ירושלים, היה נראה לי שמשהו גדול מתפספס לי תחת הידיים. ומכיוון שאינני אוהבת לטעות, הלכתי לבדוק.

זה קרה לפני כשלושים שנה. אחד מיקירי ירושלים, רבי פנחס בלנק זצ"ל, חלה אנושות. הרופאים נואשו ממצבו, והבהירו לו שבדרך הטבע אין מה שירפא אותו. באחד הלילות הוא חלם חלום ובו נגלה אליו רבי גדליה משה מזוועהיל: "מדוע זה אינך בא להתפלל על קברי"? שאל אותו בחלום. "בוא אליי והיוושע!".

כמובן שבתור חסיד אדוק, שלח רבי פנחס שליחים שיתפללו על קברו ואף תרם סכום כסף למוסדות החסידות שמחזיקים לומדי תורה – משום שידע כמה היו חשובים לרבו. רבי פנחס נרפא ודבר החלמתו היה לפלא אמיתי. מאז נודע הקבר כפועל ישועות. הסגולה המדוברת היא לפקוד את הקבר במשך שלוש פעמים רצופות, בימי שני-חמישי-שני, ויש עניין בהתחברות לצדיק, שלא ביקש בחייו מאומה, מלבד קיום המוסדות שייסד אביו ועל כך נתן ברכתו במידה גדושה של אושר ועושר. את הדברים ניתן לראות גם במכתב אותו כתב הצדיק.

האם יש מקור והוכחה בשושלת האדמו"רים לסגולה הזו? אני לא מתאפקת ושואלת בשקט את אחד הנוכחים שקשורים למוסדות החסידות. "תראי, אין מי שיבוא ויגיד לך שיש חותמת שמבטיחה שהישועה הזו פועלת, אבל המציאות היא ההוכחה הכי טובה. תראי מה קורה כאן, כל האנשים האלו באים באמונה שלימה שיקבלו ישועה, והסיפורים שאנחנו שומעים הם ההוכחה הטובה ביותר".

"עד לפני 10 שנים, היה המקום ידוע רק לאנשים מהחסידות, וכן לרבים מאנשי ירושלים", אומרים בהנהלת מוסדות זוויעהל שבשכונת בית ישראל הירושלמית, בנשיאות נינו של הצדיק הידוע, שם שומרים באדיקות על מסורת העלייה לקבר, ומעודדים לסגולת שני-חמישי-שני, "כדי שכל עם ישראל יזכה לישועות".

פנחס קורנפלד האיש שגילה את הסגולה, העביר אותה לחבריו הקרובים, ואחד מהאנשים ששמעו זאת, החל לפרסם אותה בכל אמצעי שהיה ברשותו. אנשים סקרנים החליטו לבדוק את השמועה שהתגלתה כמשתלמת במיוחד. הסיפורים החלו לזרום להנהלת החסידות, שם החליטו לשמור כל סיפור כהווייתו, ולשתף אחרים כדי לעודד ולהעניק תקווה. "אנחנו נצמדים לאמת ורק מטשטשים פרטים מזהים", אומר לי גורם בחסידות.

"לפני תקופה ארוכה נפגעתי קשות בתאונה", מספר יהודה אלמון, תושב פתח תקווה. "הגשתי תביעת נכות בביטוח הלאומי. נדהמתי כשקיבלתי אחוזי נכות נמוכים מכפי שהגיעו לי, על אף שבתיקי טיפל מומחה. סיפרתי על הצרה שלי לקרוב משפחה שמיד הציע לי לעשות את סגולת שני, חמישי ושני של הצדיק מזוועהיל. מכיוון שלא יכולתי להגיע בעצמי, התקשרתי וביקשתי לתרום 720 ¤ למוסדות, ושיתפללו עלי בימי הסגולה בקבר.

לאחר שבוע זומנתי לבדיקה נוספת בוועדה של הביטוח לאומי. הייתי בהלם. המומחה שטיפל בתיק לא ידע מה להגיד לי, הוא לא התכונן לכזו תפנית. הרופאים נראו אדישים ושחררו אותי כעבור שתי דקות. אבל כעבור מספר שבועות, קיבלתי את המכתב שהאיר לי את היום: הביטוח הלאומי אישר לי דרגת נכות גבוהה עם קצבה חודשית מכובדת. עכשיו ראיתי עד כמה הצדיק מזוועהיל מחזיר לכל מי שעוזר לו. אני השקעתי פעם אחת סכום נכבד למוסדות הקדושים, אבל הצדיק מחזיר לי כל חודש הרבה הרבה יותר".

בשנה האחרונה, מציפים אלפים את הקבר מדי יום, ובעיקר בימי הסגולה. בשל כך נערכו במוסדות החסידות הכנות מוקדמות, ופנו לעיריית ירושלים במטרה לקבל סיוע עבור ההמונים. סגן ראש העיר, ומחזיק תיק מבני דת ובתי העלמין, הרב ישראל קלרמן, ראה את תמונת המצב והבין שמדובר כאן בתופעה שמחייבת את ההתייחסות הראויה. ואכן עיריית ירושלים נערכה להנגשת הדרכים המובילות לציון, וכבר מיום ראשון כ"ג חשוון, בשעות אחה"צ, יתוגברו קווי אגד המגיעים לאזור. המשטרה נערכת אף היא בכוחות גדולים לאבטחת המוני העולים, ובעיקר לשמירה על הסדר וזרימת התנועה באזור צפוף זה של העיר ירושלים.

"היו כאן ביקורים של גורמי דת עם הבנה מקסימלית בענייני המקומות הקדושים, שאמרו לנו שמדובר במקום השלישי בגודלו מבין המקומות הקדושים, מבחינת כמות המתפללים שמגיעים. הכותל הוא הראשון כמובן, השני הוא קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, והשלישי הוא קבר הצדיק מזוויעהל, בירושלים" – אומרים בחסידות.

והתמונות אכן אומרות את הכל. אנשים, נשים, מבוגרים וצעירים – כאלו שבינם לבין הדת אין או לא היה דבר מעולם, לצד חסידים, ליטאים, חובשי כיפות סרוגות ומה שרק עולה בדעתכם. כולם עומדים מול הקבר, מתפללים, מבקשים, מדליקים נרות – וממתינים לישועות. "כבר בערב ההילולא מגיעים לכאן אנשים, פורקים תיקים עם אוכל, שתיה, ממש מתיישבים כאן ולא רוצים לזוז" – מספרים האחראים.

כשאני מסיימת את השיחה עם אנשי החסידות, אני תוהה לעצמי בקול, האם אחרי כזו כתבה גם אני אראה איזו ישועה, ככה בקטנה? "לא אולי", קוטע אותי אחד מהם במהירות. "אצלי זה ברור שזה מה שיהיה. אין סיכוי שלא".