פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חקירה נגד רבנים חרדים שאיימו בחרמות

      פרסום ראשון: המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד רב העיר אלעד ודיינים נוספים בחשד שהוציאו "כתבי סירוב", נוהג שבו מטילים סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, נגד מי שמסרב להתדיין בבית הדין ופונה לערכאות

      הרב מרדכי מלכה (יח"צ , יעקב כהן, כיכר השבת)
      הרב מרדכי מלכה. (צילום: יעקב כהן, כיכר השבת)

      המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד הרב מרדכי מלכה, רבה של העיר אלעד, ורבנים נוספים, לאחר שעלה נגדם חשד כי הם מעורבים בהוצאות "כתבי סירוב", נוהג עתיק שבו דיינים מטילים סנקציות חברתיות, גינויים או איומים בחרם נגד מי שמסרב להתדיין בפני בית- דין רבני או פונה לערכאות של המדינה.

      החקירה נגד הרב מלכה ודיינים נוספים, בהם, ישעיהו פלדמן, אליהו גולדברג, שמעון גוטמן, זלמן נחיה גולדברג ונפתלי נוסבוים נפתחה בעקבות תלונה שהגישה עמותת חדו"ש ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לפני כשנתיים. בעקבותיה, פרסם וינשטיין הנחיה לפיה כתבי סירוב, מהווים לכאורה עבירה פלילית.

      לפי החוק בישראל, בתי הדין הרבניים רשאים לפעול בדיני הלכה ותורה כבוררים, בהסכמת כל הצדדים. הפעלת לחץ, איומים וחרמות מצד הדיינים, במטרה לגרור את אחד הצדיים להתדיין בפניו, מהווה לכאורה עבירה פלילית, אך עד לאחרונה נמנעו שלטונות החוק מאכיפה נגד התופעה ומדובר בפעם הראשונה שבה רבנים נחקרו בגין הוצאת כתבי סירוב.

      יהודה וינשטיין היועמ"ש בטקס חילופי פרקליט המדינה. דצמבר 2013 (טלי מאייר )
      היועץ המשפטי יהודה וינשטיין (צילום: טלי מאייר)

      בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית המשפט העליון, מתחו השופטים אשר גרוניס וסלים ג'ובראן ביקורת נגד כתבי הסירוב. "אם יש הסכמה של שני הצדדים, אין שום בעיה להקים בית דין לממונות", אמר גרוניס והוסיף כי התנאי לכך הוא "בלי כתבי סירוב ובלי קשר למוסדות שלטוניים. זה לא שונה מאנשים שהולכים לבוררות בפני עורך דין".

      הדיון בבג"ץ עסק בעתירה שהגישה תושבת אלעד ועמותת חדו"ש נגד בית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד שפועל "בנשיאותו" של הרב מלכה. העותרת פנתה לבית המשפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת עבודות בניה לא חוקיות כנגד שכן שלה. השכן פנה לבית הדין ולאחר שהיא סירבה להתדיין בפני הדיינים, הם הוציאו נגדה כתב סירוב שנתלה ברחבי העיר.

      מאז, כך לפי העתירה, הפכו חייה ומשפחתה לסיוט, ירקו לעברה ברחוב, היא כמעט ולא יצאה מהבית וכל בנותיה הפסיקו ללכת לבית הכנסת. נוסף על כך, היא נתקלה בקשיים לרשום את בנותיה למוסדות לימוד בעיר והדבר גרם לה לנזקים בריאותיים קשים ולמתח נפשי חמור. פניותיה לרב העיר שיבטל את כתב הסירוב, עלו בתוהו. בתשובת המדינה לעתירה אישרה הפרקליטות כי נפתחה "חקירה פלילית בעניין הוצאת כתב הסירוב. חלק מהחשודים זומנו לחקירה ונחקרו באזהרה".

      מנכ"ל עמותת חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב (יח"צ , לימור אדרי)
      עו"ד אורי רגב (צילום: לימור אדרי)

      מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה כי "חקירת המשטרה היא צעד חיוני למיגור התופעה של 'מדינה בתוך מדינה' שיוצרים הבד"צים החרדים. כתבי סירוב אינם הליך לגיטימי אלא פעולת טרור כנגד מי שמעיזים להיעזר בחוקי ובבתי המשפט של המדינה ככל אזרח. הגיע הזמן שדייני הבד"צים יבינו שבין אם הם מכירים בשלטון החוק ובין אם לא, זהו החוק במדינת ישראל ומי שיצא נגד שלטון החוק ישב בכלא. הגיע הזמן שרבנים עובדי מדינה יבינו ששיתוף פעולה עם בד"צים, המפרים את החוק, יעלה להם במשרתם".

      "חדו"ש", הבטיח רגב, "תמשיך להיאבק בעניין זה עד למיגור התופעה העבריינית של כתבי הסירוב. ככל שהמאבק שלנו זוכה לפרסום, מתרבות הפניות אלינו של אזרחים חרדים המביעים תמיכה במאבקנו נגד כתבי הסירוב ומביעים תקווה להצלחתנו כדי לשים קץ לעריצות הבד"צים".

      עו"ד שמחה רוטמן המייצג חלק מהרבנים מסר בתגובה: "מאד תמוה בעינינו שהרבנים זומנו לחקירה פלילית יותר משנתיים אחרי האירוע ובסמיכות זמנים מחשידה לדיון שנקבע בעניינם בבג"ץ. אנחנו סבורים שהערבוב שערך היועץ המשפטי לממשלה בין החקירה הפלילית ובעתירה איננו ראוי".