ד"ר אורית גלילי-צוקר, לשעבר היועצת הפוליטית התקשורתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרסמה אתמול (רביעי) פוסט בפייסבוק ובו רמזה כי החיוך של השר אורי אורבך מזכיר לה את החיוך של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין. הדברים נכתבו על רקע החלטתו של אורבך שלא להשתתף באירוע בבית הנשיא בגלל ביטול הופעתו של הזמר עמיר בנין.
גלילי-צוקר טענה שאורבך מעוות את ערכי הדמוקרטיה, את חופש הביטוי וזכויות אדם לצרכים פוליטיים והביאה מנגד את המגזר החרדי כדוגמה. היא ציינה את האופן שבו החרדים מתאבלים על רקע הפיגוע בבית הכנסת בירושלים בהיעדר הקריאות לנקמה, לשנאה ושפך דם בציון ה"שבעה" לרצח המתפללים. לעומת "ההסתה של הזמר עם הכיפה הסרוגה שמטיף לשנוא את אחמד וההרשאה להסתה שאורי אורבך המחייך בשביעות רצון למול 'שיר לא מוצלח' כהגדרתו ובאמצעותו מקדם את חופש הביטוי".
"למה חופש ביטוי אצל חובשי כיפות סרוגות תמיד קשור בשפך דם?", כתבה גלילי-צוקר והזכירה את מותו של אריק איינשטיין ואת בחירת המלים: "הכל כך ייחודיות שלו המנוגדת לפרימיטיביות, הפנאטיות ותחושת השנאה לכל מה שזז כפי שנחשף בראיון שהזמר המסית נתן. אין זה מקרה גם שמשפחתו של איינשטיין היא חלק מהקהילה החרדית והיא לא חלק מהציונית הדתית שהוציאה מתוכה את יגאל עמיר".
גלילי ששימשה בעבר כמרצה באוניברסיטת בר-אילן כתבה כי: "הציונות הדתית הפוליטית חייבת בדק בית בתוכה", מאחר ורק מיעוט מחובשי הכיפות הסרוגות הבין שהשימוש שעושים במונחים כמו דמוקרטיה, חופש ביטוי וזכויות אדם "ומנכסים אותם לצורך עוולות שמזוהות אתם כמו אלימות, דיכוי וכיבוש הוא פשוט הזוי ובשקר יסודו".
בסטטוס שפרסמה יממה אחרי, הוסיפה גלילי צוקר כי היא לא מעוניינת שחובשי כיפות סרוגות שמזדהים עם אורבך ובניון ישרתו עבורה או עבור אזרחי ישראל בצה"ל, "בבקשה אל תגנו עלי עם הערכים האלה. אל תילחמו בשבילי. מוותרת על אומץ הלב שלכם. לא מעוניינת בעופר וינטרים שקולעים וכולאים אותנו כאן במלחמת דת שהיא לא חלק מהציונות שאני מכירה".
בתגובה, כתבה ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) כי "לעמיר בניון אסור לכתוב שיר על אחמד, אבל בשם חופש הביטוי לגלילי צוקר מותר להסית נגד שר בממשלת ישראל. גלילי החיוך שלך לא מזכיר לי כלום, הוא סתם מכוער". השר אורבך מסר בתגובה: "הפוסט הזה לא מחייב פנייה מצידי למערכת המשפט, אלא למערכת הבריאות".