הפעם שבה שי גיני, הבעלים של מסעדת טופילנו בירושלים החליט כי הוא מאס ברבנות הראשית לישראל הייתה כשהם בא אליו משגיח הכשרות ודרש ממנו להשתמש בירק מסוים, דבר שלטענתו פגע בו ובלקוחות המסעדה שלו. "הכל התחיל בחסה. המשגיח של הרבנות דרש שנשתמש בירק של גוש קטיף, אנחנו ידענו שהוא לא איכותי, מרוסס קשות, ולא הסכמנו ללכת עם הדרישה הזאת. משם הכל התגלגל הלאה".
רמי תמר, ממסעדת "ג'ורג'י בפיתה" בירושלים סיפר כי התפטר מתעודת הכשרות של הרבנות הראשית לאחר שעבר חוויה לא נעימה, "הם ביקשו ממני ערבון של כמה אלפי שקלים ובעקבות כך החלטנו לחפש אלטרנטיבה אחרת". גם למורן מזרחי מ"קפה מזרחי" היו טענות דומות והחליטה לוותר על הכשרות של הרבנות הראשית. "המשגיח לא באמת עבד אתנו, היו דברים מאד מסוימים שעניינו אותו. הוא היה פה מעט מאד כל יום ואז הוא פשוט הלך".
יותר ויותר מסעדות ובתי קפה בירושלים ויתרו בשנה האחרונה על תעודת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. הם מאסו בהתנהלות, ובדרישות הכספיות וההלכתיות של משגיחי הכשרות והחליטו להיפטר מהם ומהתעודה של הקיר. ביותר מ-10 מבתי עסק ומסעדות בירושלים נתלו תעודות כשרות אלטרנטיביות. התעודות אומנם מעידות על כך כי העסק כשר, הן נושאות את הכותרת "ברית נאמנות", אבל אם תחפשו עליהן את המילה "כשר", לא תמצאו אותה, שהרי הבעלים מסתכנים בהפרת חוק איסור ההונאה בכשרות.
"בהתחלה קצת חששנו", מספר גיני, "לא הייתה אלטרנטיבה אחרת מהכשרות של הרבנות אבל עכשיו הלקוחות מגיבים לזה טוב". מזרחי סיפרה כי האלטרנטיבה שחיפשה הייתה משהו שהוא "שיתופי, קהילתי, מעורב, שהטבחים והצוות הם גם חלק ממנו, משהו שאנחנו יכולים להאמין בו, משהו שגם הלקוחות שלנו יכולים להאמין בו".
המיזם, הנקרא "השגחה פרטית: נאמנות קהילתית על פי ההלכה", נבנה לפי נייר מדיניות שכתבה חיה גלבוע, סטודנטית למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. המחקר שלה העלה כי מערך הכשרות הקיים מביא לפגמים התנהלותיים ביחסי דת ועיר, יוצר הפרדה בין האוכלוסייה הדתית והחילונית וכפייה דתית כלפי חילונים. הרב אהרון ליבוביץ, רב בשכונת נחלאות, החליט להפוך את המסמך ליוזמה חברתית שצברה תאוצה בסיוע תנועת "ירושלמים" של רחל עזריה.
המיזם מעביר את העובדים בעסק הכשרה מעשית בכל דיני הכשרות, מתוך הבנה הדדית שהטבחים, הברמנים, עובדי המבטח והמלצרים הם שנושאים באחריות לכשרות המזון. לבית העסק מגיעה אביבית רביע, רכזת שטח שלמעשה משמשת "משגיח", אך בפועל מהות היחסים בינה לבעל העסק אינם של מרות אלא של שותפות, אשר בפועל מלמדת את הצוות כיצד לשמור על כשרות ואף מוודא שהם מתחזקים את הכשרות במקום.
בתי העסק חותמים על "ברית נאמנות" עם הקהילה ומצהירים כי הם רואים בנאמנות שהקהילה נותנת בו ערך חברתי מקודש ומקבלים על עצמם את השותפות עם הקהילה והמעורבות המתמשכת של נאמן הכשרות, ולא הם עלולים לאבד את התעודה.
רביע מסבירה כי פעילות המיזם "מחזירה לעם את המונופול שהרבנות ניכסה לעצמה. אנחנו לא נלחמים עם הרבנות הראשית, אנחנו מאתגרים אותה, מעלים את הרף. אם משגיח של הרבנות מגיע פעם בחודש כדי לקבל צ'ק, אז יש כאן משהו מעוות שצריך לתקן". המאבק של רביע הוא הרבה יותר מהחזרת המונופול לעם. היא בוגרת קורס משגיחות כשרות של ארגון הנשים הדתיות "אמונה" ובעבר עתרה יחד עם חברותיה נגד הרבנות שסירבה לקבל אותן כמשגיחות במערכת הממלכתית. לבסוף, הרבנות נכנעה והתחייבה להעביר אותן בחינות להסמכתן כמשגיחות. עד שהתקבלה ההחלטה היא יצאה לדרך חדשה שאותה היא מכנה "מהפכת הכשרות בירושלים".
אנשי "השגחה פרטית" החלו בימים האחרונים בגיוס כספים באינטרנט. לדברי הרב ליבוביץ, "המטרה היא להתרחב לעוד 10 בתי עסק ומסעדות בירושלים ולצאת החוצה גם לערים כמו בתל-אביב שם הדרישה למיזם היא גבוהה. אנחנו צריכים לגייס את המימון הנדרש מאחר ובתי עסק לא מכסים את כל ההוצאות שלנו. יש כאן סיפור של אמון וזה משהו שכולנו שותפים לו".
זיו מאור, דובר הרבנות הראשית לישראל, מסר בתגובה: "חוק איסור הונאה בכשרות הוא חוק צרכני, שנועד להבטיח למי שמבקש לאכול כשר, שהוא אכן צורך אוכל כשר. מערך הכשרות של הרבנות עובד. עשרות אלפי עסקים בכל הארץ מוכיחים כי ניתן להיות כשר כחוק ולהרוויח. כאשר מישהו בוחר מלכתחילה דרך אלטרנטיבית, יש מקום לתהות על מניעיו.
"כמה מהעסקים שעובדים עם הארגון המדובר החזיקו בעבר תעודת כשרות חוקית של הרבנות, ואיבדו אותה בנסיבות שפוגעות ביכולת לתת בהם אמון. עסק אחד נתפס כשהבריח למטבח ירק עלים עם תולעים בניסיון לרמות את המשגיח. עסק אחר, שביקש תעודת הכשר לפסח, לא איפשר לצוות של הרבנות להכשיר לו את המטבח משום ש"סבתא שלו כבר הכשירה את המטבח". אחרי שאיבדו את תעודת הכשרות של הרבנות, ושילמו על כך מחיר בתעבורת הצרכנים אצלם, החליטו אותם עסקים לבקש כשרות מגוף שאינו מוסמך.
"אמנם הגוף המדובר נהנה מיחסי ציבור טובים, אולם קומץ העסקים שעובדים איתו בשנתיים שבהם הוא פעיל מעידים על האמון הנמוך שהציבור רוחש לו. הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות ימשיכו לאכוף את החוק ולמנוע הטעיה - וגם להציע כשרות טובה ושקופה במחירים סבירים".