פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ח"כית חרדית? עד כאן גברתי

      למרות שבפועל לכל ח"כ חרדי ישנן כמה נשים שמעורבות בעשייה, העובדה היא שכרגע לחרדיות אין סיכוי להשתלב בפוליטיקה. אז אם הן משתלבות בכל תחומי העשייה, אולי הגיע הזמן גם להכנס לפוליטיקה?

      חברי הכנסת אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן בכנס הנבחרים מטעם פורום הרשויות החרדיות של המרכז לשלטון המקומי, 16 בנובמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אהרן ברוך ליבוביץ)
      ליצמן (צילום: אהרן ברוך ליבוביץ)

      טוב, אני יודעת שזה לא הולך להיות כל כך פוליטיקלי קורקט, וגם לא נושך או כואב, אני אפילו אולי אעצבן חלק מהפמיניסטיות שוחרות השוויון (ובצדק) אבל בכל זאת, זוהי נקודת מבטי ממרומי גילי מעמדי וניסיוני על סוגיית פוליטיקה/נשים/חרדים. תרשו לי לעצום עיניים, לסתום אוזניים ולשתף אתכם בתובנותיי.

      מבחינה הלכתית, כמו בכל דבר, יש צדדים לכאן ולכאן. וכמו שאומרים לגבי סוגיות רבות, בסופו של דבר כל אחד ימצא את הסמוכים ההלכתיים למה שליבו מייחל לו.

      אבל בפרקטיקה, למרות שבפועל לכל ח"כ חרדי מכהן ישנן כמה וכמה נשים שמעורבות בעשייה בכל מיני רמות וצורות, העובדות הן אלו - כרגע לנשים חרדיות אין סיכוי להשתלב בפוליטיקה. התירוץ הרשמי און דה רקורד, הוא על הסקאלה שבין חוסר צניעות, ל"נשים דעתן קלה" ל"כל כבודה בת מלך פנימה", ועוד כל מיני סימוכין נוחים ונמכרים.

      עצרת לזכרו של הרב עובדיה יוסף במלאה שנה לפטירתו (נועם מושקוביץ)
      אולי בש"ס? אריה דרעי. (צילום: נועם מושקוביץ)

      ומעל הכל, הגבר החרדי סומך בעיניים עצומות על אשתו בתמצית מהות הקיום, בחינוך הילדים לחיים של תורה ועמל. ואם במקום הכי חשוב הוא סומך עליה, אז מה קרה פתאום שלקבל דעה מקצועית ומפוכחת ממבט נשי זה בעייתי?

      התירוץ שאינו רשמי, כמו שזה נראה ממקומי, שזו קליקה גברית סגורה ונעולה, כזו שכמעט עוברת בירושה ונסגרת בדילים של "שמור לי ואשמור לך". אפשר לשפוך על זה עוד ים של מלל פמיניסטי שחלקו לפחות וודאי יהיה נכון ואף צודק.

      אבל בכל הסיפור הזה, אני מרגישה תחושה עמוקה של החמצה. ישנן נשים חרדיות מוכשרות מאוד, שמשולבות בכל תחומי העשייה, החל מניהול ארגוני חסד חובקי עולם (כאשר מיטב רבני המגזר משחרים לעזרתן) נשים שמוברגות בהייטק, נשים בכל תחומי היצירה, נשים שמקבלות את מלא הכבוד הראוי להן במקומן וגם מהאליטה החרדית השולטת. אבל כשזה מגיע לפוליטיקה, ישנה גדר פלדה בלתי עבירה שאומרת, "גברת, עד כאן!".

      משה גפני ומירב מיכאלי במליאת הכנסת בזמן דיוני התקציב, 17 יוני 2013 (טלי מאייר )
      אולי ביהדות התורה? הח"כים גפני ומיכאלי (צילום: טלי מאייר)

      אגב, מבחינת אחוזים, באופן כללי גם בעולם המערבי יש רוב שולט גברי בפוליטיקה. אם כי לפחות ישנה מודעות מוגברת לשוויון הזדמנויות בין המינים וזה במגמת שיפור מתמדת. הדרת הנשים בפוליטיקה החרדית היא בעיקר פספוס אדיר והחמצה ענקית של משאבים אנושיים בלתי רגילים.

      אז בינתיים, נשים יקרות וחזקות, עד שהגברים יתפכחו (לדעתי ייקח לפחות דור או שניים), נשאר לכן לפעול מהמקום בו אתן נמצאות, העשייה הברוכה שלכן לא שבה ריקם. נכון שמהכנסת אפשר לפעול עם כלים יותר משמעותיים, אבל בכנות ובריאליות, לא רואה שזה ישתנה בזמן הקרוב.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו.

      המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד.