פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנשיקה שלא הלכה לאיבוד: כשעשיו נישק את יעקב

      יש אומרים שהיתה זו נשיקה כואבת: עשיו בכה שהוא נאלץ לנשק יהודי, ויעקב בכה כי ידע שנשיקה עם שונא ישראל דורשת מחיר של וויתורים. ובכל זאת הייתה נשיקה. למה? הרב רונן לוביץ' מסביר

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      חוללו מהומה בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל

      הפירוד הארוך והכואב של האחים התאומים יעקב ועשיו הגיע לסיומו בפגישה רוויית בכי ונשיקות: "ו?י??ר?ץ ע?ש??ו ל?ק?ר?אתו? ו?י?ח?ב??ק?הו? ו?י??פ??ל ע?ל צ?ו??אר?ו ו?י??ש???ק?הו? ו?י??ב?כ?ו?" (לג, ג-ד). יש אומרים שהיתה זו נשיקה כואבת: עשיו בכה כל כך שהוא נאלץ לנשק יהודי, ואילו יעקב בכה משום שידע שנשיקה עם שונא ישראל דורשת תמיד מחיר של וויתורים כואבים... המילה "וישקהו" הטביעה חותם משמעותי על תפיסת היחסים בין ישראל לעמים. מה שמשך את תשומת לב אף יותר מהמילה עצמה, היו הנקודות שיש מעל כל אות במילה "וישקהו" (מסכת סופרים ו, ג), נקודות שחוללו מהומה רבתי בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל.

      הפכה הנשיכה לנשיקה

      בזיכרון של רבים נחרתו דברי המדרש המספר שעשיו התכוון לנשוך את יעקב, אלא שנעשה צווארו קשה כשיש, ולכן הפכה הנשיכה לנשיקה. נראה שדרשה זו משקפת גם את הקושי לקבל את הנשיקה כפשוטה, וזאת על רקע התפיסה שעשיו היה רשע גדול ששנא את יעקב שנאה עזה, וכמוהו צאצאיו הבאים אחריו: אדום, רומי ועמי הנצרות. בזיכרון של כל יודע מקרא נצרב מאמרו של רשב"י: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" (ספרי, במדבר, מהדורת הורביץ, עמ 65).

      ראה בו את אחיו

      אולם המתבונן בדברי רשב"י רואה שכוונתם הפוכה לחלוטין: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". מסביר רש"י: שרחמי עשיו גברו כשראה את יעקב משתחווה לפניו, ויחסו התהפך ליחס של אהבה כנה. ייתכן אפוא שלעשיו היתה תכנית מגירה, ואולי אף תכנית מבצעית עם פקודת יום, לחסל את יעקב. אולם באותן שניות בהן היה צריך להחליט האם לשלוף את החרב ולדקור את אחיו, או לחרוק שיניים ולנשק אותו, משהו השתנה. נראה שבאותו רגע הוא לא ראה ביעקב את גוזל בכורתו וגונב ברכתו, אלא ראה בו את אחיו, ומתוך כך "וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו". האחווה גברה על האיבה, והרגש המשפחתי דחה את העוינות והטינה שבלב.

      יש ביכולתנו לראות באחר את האדם שבו

      אכן יש בידי האדם בחירה להחליט מה הוא רואה באחר. כאן יש לנו מקרה קיצוני, בו פוגש אדם את שנוא נפשו, ובוחר לראות בו את אחיו. בחיינו האישיים אנו נתקלים לא אחת במצבים של מתח ומחלוקת עם אנשים אחרים. אפשר שמתוך המחלוקת אף יחלחלו לליבנו טינה ושנאה, אך למרות זאת יש ביכולתנו לראות באחר את האדם שבו, את החבר לעבודה או את האח לאומה. בשלב זה אנו יכולים לשנות באחת את דפוסי ההתנהגות שלנו כלפיו. יש יכולת בידי האדם לבחור כיצד הוא רואה את הזולת, האם הוא בעיניו אח או אחר.

      שיש לבני אדם יכולת להתגבר על שנאה

      יעקב ועשיו השכילו להשתחרר מהמחנה שלהם ולעמוד זה מול זה כשני אחים. סיפור הנשיקה שלהם ממחיש לנו שאפילו כשמדובר באנשים מעמים עוינים קיימת היכולת להתעלות מעל הסכסוכים ולראות זה בזה את המכנה המשותף האנושי שמאפשר יצירת דו-קיום ואף אחוות אחים. דברי רשב"י מלמדים שיש לבני אדם יכולת להתגבר על מתחים ומחלוקות ואף על שנאה. יכולת זו יכולה להניב חיבוק מפתיע, ואפילו נשיקה מכל הלב.

      למצוא מכנה משותף וליצור מחנה משותף

      זהו אתגר הרובץ לפתחנו במחלוקות רבות הקיימות בחברה בה אנו חיים. ראשי מפלגות יריבים יכולים לראות אלה באלה ברי-פלוגתא שנואים שאי-אפשר לחבור עמם, אך אם רק ירצו הם גם עשויים למצוא מכנה משותף וליצור מחנה משותף תוך גישור על פערים עצומים. קואליציות מתפרקות כשפוליטיקאים מדגישים את המפריד ורואים זה בזה יריב, וקואליציות מפתיעות אחרות עשויות לקום מתוך שימת הדגש על המרכיבים המאחדים.

      לכל אחד יש אתגר גדול להתגבר על חילוקי דעות ועל משקעים נפשיים ולהתחבר האחד עם האחר מתוך רגש אנושי טבעי של אחווה ושל מחויבות לעם ולמדינה, למשפחה או לעבודה. אתגר גדול עוד יותר הוא לשמר את רגש האחווה ולהמשיך את ראיית האח שבאחר לאורך זמן. במקרה של עשו ייתכן שהוא בין רגע היה ובין רגע יבש וקמל, כפי שגם היה בשותפות של הממשלה הנוכחית. בחיי המשפחה והחברה שלנו חייבים להשקיע הרבה יותר כדי לטפח את האחדות ולהטמיע את האחווה. אם מתמידים במבט אחר על האחר, התגמול מגיע תמיד ביתר שלווה לאדם, ויתר שלום לחברה.