לירן חולצה אפורה - הגרסה השחורה

הוא מתרוצץ מהפגנה להלוויה, מזירת פיגוע או תאונה לעצרת תפילה, תמיד נעמד במרכז, בפוזה קבועה עם טלית, תפילין ושק קרוע, מרים את ידיו ועיניו למעלה וממלמל פסוקי תהילים ובסוף איכשהו תמיד מצליח למשוך אליו את הצלמים. תמונות וקטעי וידאו בו הוא מצולם, מככבים ללא הפסקה בעיתונים ובאתרי האינטרנט בארץ ובעולם, במגזר החרדי כבר מכירים אותו היטב ובברנז'ה העיתונאית כבר הדביקו לו את הכינוי "לירן חולצה אפורה החרדי".

הכירו את שלמה ויזמן, בן 20, נולד באשדוד וגר בה עד היום. למרבה הפלא, האיש לא התראיין מעולם וזאת הפעם הראשונה בה הוא חושף את השאלה שרבים כל כך רוצים לדעת: מה גורם לו להגיע לכל מקום שבו יש המוני חרדים, עיתונאים וצלמים, לעמוד בצורה שבה הוא עומד רק כדי למשוך אליו תשומת לב, או בקיצור - למה הוא עושה את זה?

ויזמן נולד במשפחה חרדית, אביו שירת בצבא ובמשטרה, אך לעומתו, הוא תומך נלהב במאבק החרדי נגד גיוס בחורי ישיבות. הוא התחנך ולמד במוסדות חרדיים, אך אימץ לעצמו את העמדה האנטי-ציונית של סאטמר ובבחירות הקרובות שיתקיימו בעוד שלושה חודשים וחצי ויזמן לא יצביע לאף מפלגה. לפני יותר משנה, הוא התקרב לחסידות ברסלב, הפך לתלמיד הדוק של הרב אליעזר ברלנד ומאז, סוחב עמו את "התיקון הכללי" (כינוי ל-10 פרקי תהילים שנבחרו על ידי רבי נחמן כתיקון ל"פגם הברית". י.א) נוסע לראש השנה לאומן ולא מפספס אף אירוע שקשור ברבי נחמן מברסלב.

למה אתה מגיע לכל מקום עם טלית ותפילין בפוזה שקשה להתעלם ממנה?

"מיד אחרי שהתקרבתי לברסלב, רציתי לנסוע לאומן. כמה ימים לפני ראש השנה, השגתי את הכסף ואז נסעתי לנתב"ג, הייתי שם יומיים שלמים עד שהציעו לי כרטיס זול דרך בוקרשט. היינו כמה חברים, קפצנו על המציאה וכבר אחרי כמה שעות המראנו. כשהגענו לרומניה, חיפשנו מקום לנוח בו למשך הלילה. הגענו למלונית באזור, עליתי לקומה הרביעית, כדי לבדוק את החדר שהציעו לנו. כשאני בא לצאת מהחדר, אני קולט שהחדרנית נכנסה וסגרה עליי את הדלת. בהתחלה ביקשתי ממנה שתיתן לי לצאת, אבל היא חסמה אותי. פרצתי בבכי, בכיתי לקדוש ברוך-הוא שיציל אותי ממנה. צעקתי לעברה 'יימח שמך. תני לי לצאת'.

פתאום היא הגיעה לחבק אותי, העפתי אותה, הרגשתי טומאה נוראה. המשכתי לבעוט בדלת במטרה שמישהו יציל אותי. אמרתי לעצמי או שאני יוצא מפה או שאני הולך למות על קידוש השם. היא התחילה לדבר דברי ניאוף, פתחתי את החלון, אמרתי וידוי, תכננתי לקפוץ למטה ואז היא הגיעה אליי שוב. העפתי אותה ממני פעם נוספת וקפצתי למטה.

התעוררתי אחרי חצי שעה, מטושטש, מלא בדם וסובל מכאבים חזקים. סירבתי להתפנות לבית החולים כי ידעתי שהאשפוז יימשך כמה ימים, רציתי יותר מכל להגיע לאומן וגם חששתי שבבית החולים נשים ייגעו בי. החברים שלי עזרו לי והגענו לאומן. חשבתי כל הזמן אצל רבי נחמן מברסלב מה אני יכול לעשות כדי להגיד תודה על החיים שקיבלתי במתנה? הבנתי שאני צריך לקדש את שמו של הקדוש ברוך-הוא. ומה שאני עושה היום – זה קידוש השם הכי גדול".

ויזמן לא מאזין לתחנות הרדיו החרדיות, אינו גולש באינטרנט ולא מחזיק במכשיר סלולרי. (זו אגב הסיבה שלקח לנו כמעט שבועיים לתאם פגישה). אך למרות זאת הוא לא מפספס אף אירוע. הוא השתתף בכל הפגנה נגד גיוס חרדים בשנה האחרונה, לרבות הפגנת חצי המיליון של החרדים, בכל עצרת תפילה בכותל המערבי או במאבק נגד חילולי קברים ברחבי הארץ והוא גם אחד הבודדים שמשתתף באופן קבוע במחאה שמתקיימת מידי שנה נגד מצעד הגאווה בירושלים. אם לא די בכך, הוא גם העביר שעות רבות בגבול עם עזה במהלך "צוק איתן", ביקר ושימח את החיילים וקפץ לכמה פרקי תהילים בכל מקום שבו נפל טיל.

על רוב האירועים הוא מתעדכן דרך מודעות רחוב, ובאירועים חדשותיים הוא מקבל עדכונים מחברים או מנהגי המוניות איתם הוא מרבה לנסוע. בניגוד למראהו החיצוני שמשדר קיצוניות חרדית, ויזמן מצהיר שהוא נגד מעשי אלימות בכל הפגנה חרדית, "אני נגד זריקת אבנים, זו לא הדרך. גם לא ראוי לירק על אישה פרוצה שעוברת ברחוב. הקדוש ברוך-הוא רוצה שנכבד כל ברייה בעולם". זו גם הסיבה שלמשך מספר חודשים הוא נסע רק במוניות, "הייתי חייב לשמור על העיניים".

למה להתפלל דווקא בהפגנה, בזירת פיגוע? אי אפשר בבית?

"שמעתי בשם הרב כדורי שאם קרה אסון במקום מסוים, סימן שיש בו דינים והוא מסוכן. שהאוויר במקום הוא עם רוחות לא טובות. ולכן, אם מקיימים תפילה, כבר עדיף לקיים אותה באותו מקום כדי לבטל את הרוחות".

אתה מודע לכל העניין שנוצר סביבך, שמצלמים אותך?

"בהתחלה, לא הייתי שם לב לעניין שנוצר סביבי. אחרי תקופה מסוימת, קיבלתי ד"שים מאנשים שראו אותי בעיתון או בטלוויזיה ויותר הבנתי. אבל יש לזה גם דברים חיוביים, מישהו אמר לי פעם שהוא התקרב לדת רק בגללי. אנשים שרואים אותי עם תפילין וטלית, מרים את העיניים למעלה, מבינים שיש בורא לעולם".

כשויזמן נשאל איך הוא מגיב לאלו המכנים אותו "לירן חולצה אפורה", הוא לא מבין על מה ומי מדובר. אני מבקש ממנו להראות לו באינטרנט במי מדובר והוא דואג להסתיר עם ידיו את תמונות הנשים מעיניו תוך גלישה באתרים השונים. "אין לי בעיה שיגידו עליי כל דבר", הוא אומר, "אני יודע שיש לי שליחות בעולם, בפרט שהייתי אמור להיות מת בשמיים. לא מחפש שירדפו אחריי, לא רוצה להיות סלב, רק רוצה למלא את השליחות שלי בעולם".

איך ההורים והמשפחה מגיבים לכל זה, נתקלת בתגובות קשות?

"היה להם מאד מוזר בהתחלה, הם לא הבינו איך אני קשור לעיתונים ולמה כל הזמן התמונות שלי צריכות להופיע שם. הסברתי להם שאני לא קובע אם להכניס את התמונות ואנשים רק מתחזקים מזה כי זה מפרסם את היהדות בעולם. היום הם כבר רגילים לזה. אין להם בעיה. אמא שלי מקבלת ד"שים באופן קבוע ואנשים מביאים לה גזרי עיתונים.

היו אנשים שאמרו לי 'לך מפה. אתה סתם מחפש פוזות'. הם לא הבינו למה אני עם שק, טלית ותפילין וכולם סביבי בלי. אבל הרגשתי שהם מסכנים כי הם אמרו לי את זה מתוך ריקנות".

אתה ממש סלב.

"אני לא עושה את זה בשביל הפרסום, יש לי שליחות בעולם ואותה אני ממלא".