פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוסף הוא טייקון, אבל מסוג חדש

      למרות הצפייה שיוסף יסדר ג'ובים בשלטון למשפחתו, וישלב אותם בסיפור ההצלחה הכלכלי, הוא לא מכניס אותם לבורסה המצרית ולא מערבב אותם בסיפור ההצלחה שלו. הוא עושה כאן הפרדה

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      האם זו ירידה לצורך עלייה?

      בפרשת "ויגש" יעקב אבינו יורד מהארץ. זה אותו יעקב ששמו שונה לישראל, אחרי שחצה את הירדן בשובו מחרם ארם אל הארץ אשר הובטחה לאברהם סבו. אותו יעקב שחנה מול שכם שלם. שנראה היה לנו שהסאגה המשפחתית של עליה וירידה ועליה נגמרה בטוב. אותו ישראל יורד מהארץ הוא וכל אשר לו. ולפני ירידתו למצרים הוא זובח זבח בבאר שבע. הוא מבין מה גודל השבר שבירידה. הוא מבקש הנחייה ורוצה להבין מה משמעות הדבר. והאלוהים מתגלה ליעקב ואומר לו כך: "ו?י??אמ?ר א?נ?כ?י ה?א?ל א?ל?ה?י א?ב?יך? א?ל ת??יר?א מ?ר?ד?ה מ?צ?ר?י?מ?ה כ??י ל?גו?י ג??דו?ל א?ש??ימ?ך? ש??ם". כלומר שם במצרים המשפחה המורחבת של אברהם יצחק ויעקב תהפוך לעם. אבל לשון המקרא ברורה. למצרים יורדים ולארץ ישראל עולים. האם זו ירידה לצורך עלייה?

      יוסף מספר לפרעה על אביו ואחיו שיורדים מצרים. פרעה שמח. הוא צריך אנשים מוכשרים וחכמים כיוסף. הוא רוצה עוד מוחות קפיטליסטים שיעשירו את קופת הממלכה. הוא ישמח שעוד אנשים ממולחים כיוסף יהיו חלק מסגל הארמון. יש כאן בפרשה עניין כלכלי מאד מעניין שמשתלב בסיפור הירידה של משפחת ישראל למצרים.

      המהלך הכלכלי המבריק של יוסף

      יוסף הוא אולי האוליגרך הראשון. טייקון מסוג חדש. עקב הבנתו הכלכלית וחוש הנבואה והתכנון שלו הוא מצליח לאגור את התבואה ולשלוט במחירים. לייצר מונופול ותלות עד כדי כך שבסיום הפרשה נאמר בבירור: ו?י??ק?ן יו?ס?ף א?ת כ??ל א?ד?מ?ת מ?צ?ר?י?ם ל?פ?ר?ע?ה כ??י מ?כ?רו? מ?צ?ר?י?ם א?יש? ש??ד?הו? כ??י ח?ז?ק ע?ל?ה?ם ה?ר?ע?ב ו?ת??ה?י ה?א?ר?ץ ל?פ?ר?ע?ה.

      כלומר בסוף התהליך שהחל בשנות השפע ונגמר בבצורת יוסף מצליח להשתלט על כל הנדל"ן במצרים. ומאפשר לפרעה לא רק להיות השליט הפוליטי והדתי הבלעדי בארץ הגדולה והעשירה ביותר בעולם העתיק, הוא מסייע לפרעה להיות המונופול הכלכלי הבלעדי.

      אי אפשר שלא לראות את ההקשר של המהלך הכלכלי המבריק של יוסף כיהודי חצר בגלות, ולחשוב על התפקיד שיהודים מילאו בכלכלה העולמית בכל ארצות פזוריהם מהעת העתיקה דרך ימי הביניים ועד עצם היום הזה.

      הם חיים בתפיסה כלכלית אחרת

      ולמרות הצפייה שמשפחתו המורחבת של יוסף תשתלב בסיפור ההצלחה הכלכלי של יוסף ותכנס לעסק המשפחתי שמשעבד את כל הכלכלה המצרית. כי יש כל מיני ג'ובים, ברשות המיסים ובשלטן המוניציפאלי שיוסף יכול לארגן... קורה להפתעתנו דבר אחר.

      יוסף מפריד את משפחתו מכלכלת החקלאות תלוית הנהר של מצרים. ומיישב אותם כרועי צאן בארץ גושן. הוא מבין שהם באים מארץ כנען. הם חיים בתפיסה כלכלית אחרת. כאנשים פשוטים שחיים ממרעה ומצאן. שתלויים בגשם ובעונות השנה למחייתם. הוא לא מכניס אותם לבורסה המצרית. ולא מערבב אותם בסיפור ההצלחה שלו. הוא עושה כאן הפרדה.

      משפחת האבות לא נטמעת בתוך החברה המצרית

      המקרא משתמש הרבה בניגוד בין כלכלת הנהרות המצרית שתלויה בארגון ושליטה אנושית, שיש בה אפשרות לצבירה ולעושר עצום ובין חקלאות ההר הישראלית שתלויה בגשם בטל ובמטר. תרבות חקלאית כפרית הפכפכה, תלויה בעונות השנה. משתנה תדיר משנה לשנה. מציאות שיוצרת תרבות שמאמינה בעשב שצומח למרעה ובקציר אחרי זריעה. חקלאים ורועי צאן שמתפללים לגשם.

      כך משפחת האבות יורדת מצרימה פיזית, אך לא נטמעת בתוך החברה והכלכלה המצרית ומשמרת את תרבות ארץ ישראל בארץ גושן. העניינים רגועים בינתיים, יוסף חזק בעניינים. פרעה מבסוט ומשפחת האבות מתחילה להפוך לעם. כמובן עד לפסוק שיגיע, ומגיע תמיד אחרי תקופה של שגשוג ותור זהב של קהילה יהודית בגולה: . ו?י??ק?ם מ?ל?ך? ח?ד?ש? ע?ל מ?צ?ר?י?ם א?ש??ר ל?א י?ד?ע א?ת יו?ס?ף...מי אמר בחירות ולא קיבל?

      ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי