פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סרט יהודי: המתנחלת שבאה לכבוש את תל אביב

      לצאת מהכיתה באוניברסיטה באמצע הקרנת סצנה מינית, לדבר על ערכים ואהבת ישראל וגם לאסוף זבל מהרצפה. כך מנסה אפרת קאופמן, יוצרת קולנוע דתייה, להציג את חוויותיה הקודמות כסטודנטית דתייה בסדרה חדשה

      תהלליה בעיר הגדולה (צילום מסך)
      (צילום מסך)

      ציבור שמרני ומסורתי בדרך כלל לא אוהב לשמוע ביקורת. אבל בשביל אפרת קאופמן, יוצרת קולנוע דתייה, אפשר לשלב את הביקורת עם הומור בצורה שאפילו תעניק מימד חיובי ליצירה הקולנועית: "כל התפיסה של לעשות סרטים היא להיות חתרניים וביקורתיים כלפיי המציאות, אני חושבת שאפשר לעשות את זה קצת אחרת". בדיוק כמו הדמות הראשית בסדרה האינטרנטית החדשה של קאופמן, שנקראת "תהלליה בעיר הגדולה".

      הכירו את תהלליה: בחורה דוסית, מתנחלת, ערכית, שומרת נגיעה והכי חשוב – אוהבת את עם ישראל ורוצה לעשות סרטים בעלי משמעות שיאחדו את העם. ועל פי קאופמן כמעט כל דתייה יכולה להזדהות איתה, או לפחות הכירה מישהי בסגנון.

      תהלליה בעיר הגדולה. (צילום מסך , אלון אהרון)
      אפרת קאופמן, יוצרת קולנוע דתייה (צילום: אלון אהרון)

      אז מי זאת תהלליה?

      "תהלליה היא דתייה מתנחלת בת 22, עשתה שירות לאומי במקום ערכי שאפשר לתרום בו. ההורים שלה מאוד רוצים שהיא תתחתן אבל לה חשוב לפתח את עצמה ולצאת מההתנחלות, לעשות משהו שהוא גם מעניין אומנותית, אז היא מחליטה ללמוד קולנוע באוניברסיטה. המטרה שלה זה ליצור סרטים יהודים ציוניים שיחזקו את הזהות היהודית אצל הצופים. בתל אביב היא הופכת לסוג של מתנחלת חדשה ובסדרה אנחנו נעקוב אחרי מעלליה בעיר הגדולה".

      וכשאפרת מדברת על "המתנחלת החדשה" שעוברת שינוי בתל אביב היא בעצם מדברת על עצמה. דמותה של הבחורה הדתייה, הערכית והציונית שכל כך אוהבת את עם ישראל, מבוססת על החוויות האישיות שלה בתור סטודנטית לקולנוע. "עד היום אני קצת כמו תהלליה" היא מעידה "נראה לי שכל אדם דתי שגדל במסגרת כזאת ששם על דגלו את אהבת עם ישראל ואחדותו והשילוש הקדוש – תורת עם ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל. עד היום אני חושבת שזה דבר מאוד יפה".

      למה דתיים תמיד חושבים שהם "יאחדו את עם ישראל ויתקנו את העולם"?

      "אני חושבת שמי שנולד במקום הזה שמחנך אותך לחשוב על הכלל או למען אנשים אחרים זה קיים בהרבה מגזרים. אבל בציונות הדתית זה ממש בולט. זו כאילו מהות הציונות שלנו, להיות בשליחות תמידית ולהרגיש שאנחנו בשליחות תמידית. זה הדבר הכי חשוב למדינה שלנו, האחדות. כמובן שהקצנתי את זה אצל תהלליה אבל נראה לי שכל מי שגדל בציונות הדתית ירגיש חיבור לזה. מובן שהתבגרתי מלא מאז ואני רואה היום דברים בצורה יותר בוגרת".

      הסדרה "תהלליה בעיר הגדולה" היא סדרה אינטרנטית, בת 10 פרקים, כל פרק יהיה באורך של 5 דקות בלבד ויעלה בקרוב לעמוד מיוחד ביוטיוב. את הטריילר שכבר פורסם, שלחה אפרת לפסטיבל תחרות יוצרים ברשת, שהזוכים בו יזכו לקבל מימון די גדול להפקת הפרויקט שלהם.

      מאיפה הגיע הרעיון ליצור סדרה אינטרנטית?

      "רציתי לעשות משהו שיהיה כאן ועכשיו, מצחיק וכיפי שאנשים יוכלו לראות במידי ולא משהו שייקח לי יותר מדי זמן. הרי סדרת טלוויזיה זה פרויקט רציני וארוך שיכול לעבור שינויים רבים בדרך ואני רציתי משהו שיישאר עם הנימה האישית שלי וככה חשבנו על הסדרה. אגב, כל השחקנים וכל צוות ההפקה פועלים בהתנדבות בכוונה. כי המטרה שלנו מלכתחילה הייתה ליצור משהו גם בשביל עצמנו".

      פוחדים מהאחר

      מאז ומתמיד קונפליקטים היו מהות הרייטינג – בעיתונות, בטלוויזיה ובקולנוע. ככה אמונה ורוחניות שמתנגשות עם המציאות החומרית המערבית, הפכו לאחד הנושאים המדוברים והמעניינים ביותר בכל מדיה אפשרית. זו הסיבה שתהלליה היא דמות שתדבר גם אל הצופים החילונים.

      "הסדרה מאוד הומוריסטית כי כל הדמויות שם, גם החילוניות, הן קצת מוקצנות. רציתי להראות שכל החברה הישראלית יכולה להיות מאוד משעשעת. מה שמשותף לכל הדמויות בסדרה, זה שכולם חושבים שהם מאוד ליברלים ופתוחים לקבל דעות. במיוחד בחוג לקולנוע, כי שם הם מאוד אקדמיים ורוצים שלכולם יהיה מקום להביע את עצמם. אבל בתכלס, בסופו של דבר זה נראה כאילו כולנו פוחדים מהאחר כי הוא נראה לנו מוזר".

      מלבד האתגר שקיים במפגש עם האחר, צעירות דתיות שעוברות לגור בעיר הגדולה נתקלות בלא מעט קשיים: "כל בן אדם שמגיע למקום חדש נתקל בבעיות חדשות, שזה אומר להתרגל לסביבה אחרת ואנשים שונים. אצל מישהי דתייה כמו תהלליה זה הרבה יותר גרוע כי היא מחפשת דירה בתל אביב שגם ככה קשה למצוא שם באופן כללי, והיא עוד צריכה למצוא דירה שתתאים למישהי דוסית עם שותפות כמוה".

      תהלליה בעיר הגדולה. (מערכת וואלה! NEWS , נועם דינר)
      אורנה שיפריס(צילום: נועם דינר)

      את דמותה של תהלליה מגלמת השחקנית אורנה שיפריס, היא אומנם חילונית לחלוטין אבל הצליחה להתחבר מהר מאוד לתסריט ולדמות של הדתייה המתנחלת. "נראה לי שתהלליה מאוד שאפתנית. יש בה תמימות שאני מאוד מתחברת אליה. אני חושבת שאני גם מאוד אוהבת לנסות ולהשפיע על אנשים ובוחרת ללכת למקומות שהם לא טבעיים. היא גם מאוד אוהבת לשמור על הסביבה, כולם יכולים להתחבר לזה" .


      אפרת צוחקת ומחזקת את דבריה "יש לתהלליה קטע מאוד אובססיבי עם זבל. היא כל הזמן מסתובבת ומרימה זבל שלא נמצא בפח. יש לה על התיק המון סוגים של פקקי בקבוקים והיא ממחזרת אותם. יש גם דגל ישראל גדול שדבוק לה לתיק שזו מן הגרסה הציונית לכל אלה שחוזרים מטיול במזרח ושמים על התיק שלהם את כל הדגלים של המדינות שהם ביקרו".

      היא לא קצת מוזנחת בלבוש שלה?

      "אני לא חושבת שהיא מוזנחת. יש בה פשוט פחות מודעות חיצונית. היא מאוד חמודה אבל אני בטוחה שהיא לא מסתובבת בעזריאלי ומתעניינת בקולקצייה החדשה של זארה. יש לה דברים יותר חשובים לעשות" טוענת אפרת. "אולי בנות דתיות פחות מתאפרות, אבל זה גם לא אומר כלום" מוסיפה אורנה.

      הרבה פעמים בתור דתייה אמרו לי שאני חיה בסרט ותמיד חשבתי שהם מגזימים.

      "אני חושבת שכולם חיים בסרט, זה מה שמצחיק. הסדרה נועדה קצת לצחוק גם על החילונים וגם על הדתיים. לדעתי הסדרה מדברת על זה שבסופו של יום כל אחד מאיתנו חי בסרט של עצמו" מסכמת אפרת.