עשרה בטבת נקבע ליום צום לא רק על הטלת המצור הראשון על ירושלים, אלא על כרונולוגיה של אירועים שאירעו בימים אלו. ולמרות שידוע היטב מה אירע בעשרה בטבת לפני 2607 שנה (הטלת המצור על ירושלים) ומה אירע בח' בטבת לפני 2300 שנה (תרגום השבעים) לגבי התשיעי בטבת קיימת עמימות מכוונת בספרות היהודית.
על פי המסורת אירע דבר נורא שבגינו אנחנו נוהגים בו מנהגי אבל ואף צמים. מהו אותו אירוע? ה"שולחן ערוך" (רבי יוסף קארו, המאה ה-16) כותב ש"לא נודע מה היה בו" ומאוחר יותר נכתב כי באותו יום נפטר עזרא הסופר, שהנהיג את שיבת ציון לאחר גלות בבל. אולם מה שלא נכתב, ונאמר רק בסתר, הוא העובדה שביום זה לפי הלוח העברי נולד ישו. "אותו האיש" כפי שכונה בשם היהודים. העובדה הזו לא נכתבה, הן מאימת הצנזורה ובעיקר מפני החשש הסביר שמידע כזה יוכל לשמש כתואנה למעשי נקם ופוגרומים.
בעידן של תל-אביב 2019-20 הפך עץ האשוח לקישוט העיר העברית הראשונה וסטנה קלאוס לסבא חביב. אז רגע לפני שאתם שותים עוד כוס לחייו של כריסמס הראשון או להולדתו של "אותו האיש" כדאי לזכור שהנוצרים לא תמיד היו כל כך חביבים אלינו.
לחלקינו זה יראה מעט מוזר בזמנים כאלו בהם היהדות והנצרות חיות בשלום זו עם זו ורבים מבין הנוצרים רואים ביהדות דת-אחות ודת-בכורה, אולם במאות הקודמות זרם הרבה דם רע בין הדתות. "דת האהבה" אשר הציגה את עצמה כממשיכת היהדות בברית החדשה עם האל לא העניקה שוויון או זכויות ליהודים. בעידן העתיק ובימי הביניים הטילו הנוצרים הגבלות על היהודים. הנה מעט מן הדברים שחלפו בשנים אלו בין הנוצרים ליהודים.
לכו מפה
בשנת 400 לספירה הקיסר תיאודוסיוס הראשון אסר על בניית בתי כנסיות. ממשיכיו תיאודוסיוס השני והונריוס, קיסרי רומא המערבית והמזרחית, אסרו על יהודים לשרת בצבא ולהיות עורכי דין. בשנת 517 נאסר על יהודים ונוצרים לאכול בשולחן אחד.
בשנת 1239 נשרף התלמוד בפעם הראשונה בפריז על ידי האפיפיור גריגור התשיעי. חמש שנים מאוחר יותר חזר על עצמו הטקס בפקודת אינוצס הרביעי. ב-1553 האיטלקים ביצעו טקס דומה ושש שנים מאוחר יותר בוצעה שירפה כזו בקרימונה שבצפון המדינה.
הגירושים היו אקט פופולרי נגד היהודים במערב אירופה. האנגלים היו הראשונים לגרש את היהודים מארצם (בצו שלא בוטל באופן פורמלי עד היום למעשה) ב-1306 היה זה פרידריך היפה שגירש את היהודים מצרפת. בין השנים 1421-1440 בוצעו גירושים דומים מאוסטריה, ציריך, קלן, זכסוניה, שפייר, מיינץ ואוגסבורג. וכמובן הגירושים המפורסמים מספרד ובפורטוגל על ידי שלטון האינקווזיה ב-1492 וב-1497. היהודים שנותרו שם חיו כאנוסים, והעינויים שביצעו האינקוויזיטורים בקרב מי שנחשד כשומר על יהדותו משמשים עד היום כסמל לזוועה. אלו שהוכחה "אשמתם" נשרפו חיים לעיני ההמונים באוטו-דה-פה. הכיכר המרכזית הידוע לשמצה. הגירוש האחרון בתקופה זו בוצע באוסטריה ב-1575.
מה שווה מצה בלי דם?
עלילות הדם היוו תירוץ לרצח יהודים ללא הבחנה. הראשונה שבהן הייתה בלונדון של 1150. בחסותה נרצחו אלפי יהודים לאחר שהנוצרים הוציאו בעינויי תופת הודאה על רצח ילד נוצרי למטרת אפיית מצות שנילושו בדמו. בהשראתה חזר על עצמו המעשה מאוחר יותר בצרפת, וינה מיינץ ומינכן. רשימה חלקית. 50 מקרים דומים בוצעו עד שנת 1500.
כמובן אי אפשר לדלג על מסעי הצלב שבין 1095 ועד 1128. הנוצרים שיצאו ממערב אירופה לשחרור ירושלים מידי המוסלמים טבחו ושחטו אלפי יהודים בקהילות שעמדו בדרכם לארץ הקודש.
בשנת 1300 כנופיות "מטגני יהודים" הפילו עשרות אלפי יהודים בגרמניה.
בשנים ת"ח ות"ט, 1648, ביצע בוגדן חמלניצקי בקרב יהודי פולין זוועות אשר קשה לתאר. הפורעים שלו לא "סתם הרגו", הם התעללו, פצעו פצעי מוות, צלו תינוקות לעיני אימם ועקרו עוברים של נשים. בשנת 1655 הושמדו 700 קהילות יהודיות בפולין. אומדן הנרצחים בחמש השנים הללו לבדן עומד על כחצי מיליון יהודים.
לא פלא, איפוא, שיום חגה של הדת הנוצרית היווה יום מצמרר ועכור עבור יהדות הגולה שחיה בצילה של הנצרות. בגלל החשש לפוגרומים שערכו נוצרי הסביבה ביהודים בדרכם מבית המדרש בחג המולד גרמה לרבים שלא ללמוד תורה ב"ניטל" - ליל חג המולד. כך שלמרבה האירוניה, זהו המועד היחיד בלוח העברי המצוין גם על פי הלוח הנוצרי.