חשיפה: הרמב"ם הומופוב!
לו הרמב"ם היה משתתף בסרטון שבו השתתפו המתמודדים בבחירות המקדימות בבית היהודי, הומואים רבים ותומכיהם מהשמאל היו מכתירים אותו בתואר "גדול ההומופובים". וכך הרמב"ם כותב בספרו ההלכתי משנה תורה (ביאה כא, ח): "ממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו: שנאמר "כמעשה ארץ מצרים... לא תעשו" (ויקרא יח, ג); ואמרו חכמים, מה היו עושים? איש נושא איש, ואישה נושאה אישה, ואישה נישאת לשני אנשים".
הרמב"ם ינק את דבריו מאדון ההומופובים הספרא, ש?ם המקור לדברי הרמב"ם. מתמודדי הבית היהודי שהשתתפו בסרטון אשר עורר את זעמה של קהילת ההומואים והלסביות ואת זעמם של חברי כנסת מן השמאל, אותם מתמודדים יונקים את דבריהם ואת תורתם מהרמב"ם, וכמותם גם כל אדם דתי שיראת שמים בלבו והתורה היא נר לרגליו. כך שהצעקות והזעקות והגידופים והשמצות והשנאה שהופנו כלפי הבית היהודי הופנו בעצם לרמב"ם שהופנו בעצם לספרא שהופנו בעצם לתורה הקדושה. ואם נהיה דרמטיים עוד יותר שהופנו בעצם לאדון עולם, לא פחות ולא יותר.
יותר משהמשמיצים רוצים להקשיב ולהבין הם רוצים להשמיץ ולהיפגע. אילו לרגע קט היו מרכיבים את המשקפיים של האדם המאמין, הם היו מגלים עולם בעל סולם ערכים אחר. הם היו מבינים שהבית היהודי אינם הומופובים, גם לא הרמב"ם וגם לא הספרא. הם היו מגלים עולם שבו יש שליט מעל הדעות האישיות שלנו ושבו אנו מבטלים את דעותינו לדבריו. אבל המשמיצים לא רק שאינם מבינים שניצב מולם עולם בעל סולם ערכים אחר, אלא יש להם בעיה בהבנת הנקרא והנשמע.
בעיה בהבנת הנקרא הסרטון המדובר עסק בשאלה "מה מתמודדי הבית היהודי חושבים על נישואים חד מיניים". לא מה הם חושבים על הומואים בכלל, ולא מה עמדתם באשר למתן זכויות להומואים. הם נשאלו שאלה נקודתית וענו עליה נקודתית. ומכאן ועד אישום בהומופוביה (כמו שפרסמו בהודעה לעיתונות הח"כים לפיד ולבני), המרחק רב. "הומופוביה" משמעה פחד (פוביה) מהומואים. הפחד יכול להיות רתיעה או סלידה מהומואים. בסרטון לא היה זכר לדברים הללו.
בעיות בהבנת הנשמע לא מצאתי בתשובות של המתמודדים את האמירה ש"הומואים דורשים טיפול" (כמו שפרסמה חה"כ זהבה גלאון) ובטח לא מסקנה מרחיקת לכת כמו שהסיקה מישהי בפייסבוק ולדבריה אנשי הבית היהודי "סבורים שאנשים בעלי העדפה מינית הומוסקסואלית, הם תת אדם, שאין לתת להם זכויות אדם בסיסיות". בסרטון מצאתי בדיוק להפך שמעתי הרבה הבנה וניסיון לתת פתרון במסגרת ההלכה והחוק הקיים במדינת ישראל, ואדגים חלק.
לצד אמירות קצרות "אין דבר כזה" נישואים חד-מיניים (יהודית שילת, נחמיה רפל) או "מתנגד לחלוטין" (עמיעד טאוב), שמעתי גם הרחבות על התנגדות כללית לכל מה שאינו משפחה קלסית "מתנגד לחלוטין לכל המושג משפחה חדשה" (ניר אורבך), שמעתי אכפתיות לצביון המדינה "לא מאמין בדבר הזה נישואים חד-מיניים, בוודאי לא במדינה היהודית שלנו" (יוסי פוקס), שמעתי את דבר החוק הקיים היום במדינת ישראל לצד דבר ההלכה: "נישואים הם בין גבר ואישה. זה ההגדרה של נישואים [...]. בוא נשמור על קדושת המושג נישואים" (רונן שובל), ושמעתי גם הבנה עמוקה למצב המורכב: "אני לא שופט את האנשים שמקבלים כזאת מכה בחיים, ואני מכיר המון, וחס ושלום שאני אשפוט?" (אברהם אזולאי).
ויותר מכל שמעתי ניסיונות למתן פתרון: בתיה כהנא-דרור חילקה יפה בין ברית הזוגיות מסלול אזרחי ובין נישואים על פי המסורת. רונן שובל הציע לייצר בחברה כל מיני הסדרים אחרים שמעניקים זכויות לחד-מיניים. דני דיין הסביר שאין תפקיד המדינה למנוע זוגיות חד-מינית.
כן אציין שתי תשובות שצרמו לי מאוד "שיהיו בריאים" שענה בזחיחות משהו דורון דנינו, ו"לא מבין למה צריך את זה" של משה סלומון, שבתשובתו זו בעיקר העיד על עצמו שהוא מנותק מהמציאות.
ונקודה מציאותית אחרונה לסיום היהדות מלמדת את האדם להסתכל על טובת הכלל, גם אם היא באה על חשבונו. לכן גם אילו הייתי מסכים עם האמירה התלושה ולפיה בסרטון יש תשובות הומופוביות וגם לו יצויר שהעמדה הרשמית של הבית היהודי הייתה נגד נישואים חד-מיניים ונגד מתן זכויות להומואים בכל תחום שהוא ואני כן הייתי בעדם עדיין הייתי מצביע לבית היהודי.
כי הרבה יותר ממה שחשובות לי הזכויות של ההומואים ושלי עצמי הרי לא מן הנמנע שגם אני ארצה ילד ולא אוכל להיעזר בפונדקאות בישראל עדיין יש ערכים גדולים יותר לטובת כלל עם ישראל: שמירה על תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל, מניעה של שחרור מחבלים ושל עוד נסיגות וגירושים מחבלי מולדת, עצירה של הקמת מדינה פלסטינית, חיזוק הצביון היהודי במדינה, דאגה לפריפריה, הפיכתנו לאור לגויים, ועוד ערכים כללים שמופיעים בעקרונות של הבית היהודי, המפלגה שלי.
הכותב יו"ר עמותת כמוך הומואים דתיים אורתודוקסים
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו.
המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד.