הרב הלל זקס – איש הרגש שחינך את תלמידיו לחשוב

עמקן ולמדן שבביתו הסתובבו מחוסרי בית. את תלמידיו חינך לאתגר הנחות יסוד וניתוח של כל דבר מחדש אך מעל לכל הוא היה איש רגש שלא טרח להסתיר את רגשותיו. אמש הלך לעולמו והתלמידים מספרים על דמות של אחד מגדולי הדור

אהרון קריב
14/01/2015
הרב הלל זקס(צילום: משה ויסברג)

אלפי תלמידים ובוגרי ישיבות ליוו אמש (שלישי) למנוחות את הרב הלל זקס זצ"ל. אחד מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון. פסיפס התלמידים ולא פחות מכך פער הגילאים המרשים הוכיח שמדובר באדם שהטביע חותם עמוק לא רק על עולם הישיבות אלא בעיקר על עולמם הפנימי של תלמידיו. "קשה לדמיין שהוא נפטר" אומרים לנו תלמידיו "הוא היה כל כך 'חי'. הוא חווה את החיים. כל דבר עבורו הייתה חוויה מלאת רגש. תפילה היא חוויה, לימוד הוא חוויה, בניית סוכה היא חוויה. הוא לא החמיץ רגע. כל כולו היה רגש עמוק"

הרב זקס נולד בשנת ה'תרצ"א-1931 נכד לסבו הגדול רבי ישראל מאיר מראדין, ה"חפץ חיים". מדמותו של סבו הוא שאב השראה לאורך כל ימי חייו. עם פרוץ מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו למזרח הרחוק ומשם לארה"ב. שם למד תורה בבתי המדרש של הרב משה פיינשטיין והרב אהרון קוטלר.

לאחר שנישא לרבנית אסתר, ביתו של ראש ישיבת חברון הרב משה חברוני, עלה ארצה בשנת ה'תש"כ-1960 והקים את ביתו בשכונת גאולה, בסמוך לישיבת חברון. "דלתו הייתה פתוחה לכל אדם זו לא הייתה מליצה שם" מסבירים לנו תלמידי ישיבת-חברון הוותיקים "כל מי שרצה פשוט נכנס. יכולת להכין חביתה במטבח, לקחת בהשאלה איזה כלי, כולנו היינו שם בני בית. ולא רק אנחנו. בבית הסתובבו כל מיני אנשים שלא הכרנו ושכנראה שגם אף אחד אחר גם לא הכיר. אבל אצלו הם הרגישו בבית". בישיבה התלוצצו כי כאשר הרב רצה להיכנס לחדר השירותים שבביתו הוא היה צריך לדפוק ולוודא שהוא פנוי...

הרב הלל זקס(צילום: משה ויסברג)

הבחור הוא המלך

בהיותו חתנו של ראש הישיבה קיבל את כס ראשות הישיבה לצד ראשי הישיבה המיתולוגיים הרב זיסל ברוידא והרב אברהם פרבשטיין זכר צדיקים לברכה. "זהו האיש שחינך אותנו לחשוב. הוא לא היה מוכן שנקבל שום פיסקה ושום סברא כמובן מאליו. בודאי לא הסכים שנעשה שום דבר רק בגלל ש"כולם עושים ככה" או כי ממבט ראשון זה נראה טוב. זה היה אצלו מוקצה מחמת מיאוס. הוא חינך אותנו לנתח סוגיות בעצמינו, לחשוב, להגיע למסקנות, לקבל החלטות ולקחת עליהן אחריות. הוא לא הרשה שנסמוך עליו בשאלות. עבורו הבחור היה המלך. וכמלך היה הבחור צריך להנהיג את עצמו. לקחת אחריות על עצמו ולהוביל. לא להסתמך על אחרים."

ואכן הנחות יסוד מוסכמות זכו בשיחותיו המפורסמות לקריאת תיגר עמוקה. כך למשל חרה לו על העובדה שבחורים מצטרפים ללימוד הדף היומי. "מבחור בישיבה נדרש יותר" הוא טען. לדבריו אין דרך 'אינסטנט' ללימוד עיוני ומעמיק. לתלמיד בישיבה ישנה אפשרות ללמוד מבוקר ועד ערב הוא מחויב לדרך לימוד מעמיקה יותר. גם שיעוריו העיוניים זכו להד כאשר בהם הוא הוביל את תלמידיו להסקת המסקנות מתוך הסוגיה הגולמית תוך שהוא מנתח את דברי הרמב"ם ומפרשים נוספים.

בשנת 1996 הצטרף כחלוץ לעיר החרדית הצעירה "מודיעין עילית" והקים שם את ישיבתו "כנסת הגדולה" שם היא פעילה עד היום.

הרב הלל זקס(צילום: משה ויסברג)

כל תלמיד שווה כמו ישיבה שלמה

תלמידיו מספרים על מוצאי הבחירות שבאותה השנה. אז ישבו בבית המדרש, הריק בלאו הכי בשעה כה מאוחרת של הערב, תלמידים ספורים בלבד. לפתע הגיע ראש הישיבה ועודד אותם להמשיך ללמוד במרץ: "כשלמדתי אצל הרב ראובן (גרוזובסקי. מגדולי הדור בארה"ב א.ק) היה פעם מזג אויר סוער, ורק תלמיד בודד אחד הגיע לשיעור. ר' ראובן פתח בשיעור בהתלהבות, במלוא החיות ועם כל האנרגיות. הוא העביר את השיעור עד תומו כאילו היו שם 400 תלמידים. עם תום השיעור ניגש התלמיד לר' ראובן ואמר לו: "הרב שם לב שרק אני נכחתי בשיעור..." ר' ראובן לא הסכים: "לא רק אתה היית. היית אתה, וכל הילדים שלך, וכל הנכדים שלך. וכל התלמידים שלך. אתה תגדל ותצא מן הישיבה, ועל פי האישיות שלך יגדלו גם כל יתר האנשים שתשפיע עליהם" סיים ר' הלל את סיפורו.

וזו הייתה גישתו של הרב הלל לכל תלמיד. במלוא האכפתיות. הוא היה עבורו עולם ומלואו. כאשר סיפרו לו אפילו על מחלה קלה של בחור הוא פרץ בבכי. זה היה אכפת לו. לא פלא איפוא לראות היום אחר מיטתו אנשים בעלי שיער לבן אשר עדיין מרגישים קשורים רגשית לרב הישיש וחשים שהם חייבים לו לא רק את שנותיהם בישיבה אלא את כל מבנה אישיותם.

הרב הלל זקס זצ"ל. יהי זכרו ברוך.

  • הלל זקס
  • כנסת
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully