פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם נוכל לגאול את עצמנו?

      בני ישראל העבדים לא עוסקים ברוח, הם משועבדים לעבודה הקשה. העבדות היא מהותם. נקודה. האם יקשיב עם העבדים למשה ואהרון? האם ישנה אפשרות של גאולה? האם אנחנו פתוחים לאפשרות של גאולה בעצמנו - כל אחד ואחת מאיתנו?

      בני ישראל העבדים לא עוסקים ברוח, הם משועבדים לעבודה הקשה. העבדות היא מהותם. נקודה. האם יקשיב עם העבדים למשה ואהרון? האם ישנה אפשרות של גאולה? האם אנחנו פתוחים לאפשרות של גאולה בעצמנו - כל אחד ואחת מאיתנו?

      משה רבנו (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      ו?ל?א ש??מ?עו?, א?ל-מ?ש??ה, מ?ק??צ?ר רו?ח?, ו?מ?ע?ב?ד?ה ק?ש??ה.

      בפרשת השבוע וארא, מתחיל משה במשימתו הקשה להוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. הדיאלוג הראשון מסתיים לפני שהתחיל. ו?י?ד?ב??ר מ?ש??ה כ??ן, א?ל-ב??נ?י י?ש??ר?א?ל; ו?ל?א ש??מ?עו?, א?ל-מ?ש??ה, מ?ק??צ?ר רו?ח?, ו?מ?ע?ב?ד?ה ק?ש??ה. עם העבדים מסרב להתרשם מבשורת השחרור, משה מדבר והם לא שומעים. הם קצרים ברוח ועבודתם קשה.


      רש"י מדבר על קוצר רוח ממש: "כל מי שהוא מיצר רוחו [הופך רוחו לצרה] ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו". כלומר, הם כל כך קצרי נשימה וכל כך מצומצמים שאין להם זמן לשאוף אויר ולעסוק ברוח. ועבור עבד - העולם הוא עולם חומרי וגשמי. בני ישראל לא עוסקים ברוח, אין להם זמן לדון ברעיונות מופשטים הם משועבדים לעבודה הקשה. העבדות היא העבודה, היא מהותם. נקודה.

      גם פרעה האדון תלוי בזהותו בעבדיו

      אחד החיבורים המשפיעים ביותר בפילוסופיה המערבית בעת החדשה הוא ה"פנומנולוגיה של הרוח" . הגל הפילוסוף הגרמני דן בו ואומר כי הדיאלקטיקה היא המתח וההשלכה ההדדית של העבד על האדון ולהפך. המצב הקיצוני הזה יש בו תלות הדדית של זהות שמעוצבת זו מול זו במעין מראה ניגודית.

      מחשבה של עבד על מצב בו הוא איננו עבד מכחישה למעשה את זהותו הקיומית את כל ההבנייה של המציאות בעולם שאותו הוא מכיר מילדותו. זה מצב הדברים, כמו השמש בשמיים כמו המים הזורמים בנילוס - כך אני עבד.

      גם פרעה האדון תלוי בזהותו בעבדיו. גם הוא לא מכיר עולם אחר וגם הוא לא ישמע אל משה ואהרון. ו?י??ח?ז?ק ל?ב פ??ר?ע?ה, ו?ל?א ש??מ?ע א?ל?ה?ם. הזהות של האדון היא נוקשה עוד יותר מהעבד. מעבר לתפיסה העצמית יש כאן גם תלות של ממש חומרית ומעשית, כל מהות פרעה היא השררה והשלטון. כמו העבדים, אין לו עולם אחר.

      אלוהים "משגע" את העולם

      וכאן מתחיל אלוהים בסדרה של מכות מצרים. אלוהים מתחיל לערער בדרך ניסית את הטבע. הוא "משגע" את העולם, פוגע בסדר הקיום ומערבב את הממשות. על מנת לאפשר לעם העברים לראות מציאות אחרת אין די במילים והסברים. העבד הוא אינו פילוסוף, הוא יזעזע את השקפתו במבט על המציאות. ואנחנו מתחילים בדם, צפרדע, כינים, ערוב,דבר, שחין וברד כבד מאד.

      האם ישנה פרעה את דעתו? האם יקשיב עם העבדים למשה ואהרון? האם ישנה אפשרות של גאולה? במצב הדברים של הפרשה שלנו כנראה שלא. האם אנחנו פתוחים לאפשרות של גאולה בעצמנו - כל אחד ואחת מאיתנו? האם יש לנו אורך רוח? האם אנחנו לא כלואים בעולם של עבודה קשה? בואו נביט במראה וננסה לתת קצת מקום לגאולה.

      שבת שלום