פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שיריון אלי אוחנה הוכיח: הציבור הדתי לא ראוי להנהיג את המדינה

      חילונים ברשימה, דיבורים על ג'ויינטים, שיריון למארגן מצעד הבהמות, כל אלה לא גרמו לציבור הדתי לקום וללכת ואז הגיע אלי אוחנה והצית את האש. יקי הפשטיין מבין שהציבור הדת"ל לא ראוי להנהיג את המדינה, בנט כן

      אלי אוחנה ונפתלי בנט סיכמו על הצטרפותו של כדורגלן העבר למפלגה, ינואר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הבית היהודי)
      (צילום: דוברות הבית היהודי)

      אחרי שבועות שהיה צריך להיות עיוור כדי לא להבחין בתגובות פאבלוביות של מיטב הפרשנים הפוליטיים לכל מהלך של בנט והימין, התהפכה המגמה. הנתלה הפך לתליין וקהל המצביעים הקלאסי של "הבית היהודי" החל לענוד את החבל סביב ראשו של האח. אין פלא שלכמה רגעים אתמול, אתר הפייסבוק קרס אל תוך עצמו .

      נכון, סוגיית השריון מקוממת. בוודאי למי שעשה ימים כלילות בפריימריז מפרכים, אך אלו חוקי המשחק הפוליטי שעליו הצביעו חברי הבית עצמו זמן לא רב קודם. עד עכשיו היו לא מעט מהלכים שלכאורה עמדו בסתירה מוחלטת למפד"לניקיות הקלאסית, או לשיטות המשחק הפוליטיות הישנות. הצנחת ינון מגל והג'ויינטים, הכנסת חילוניים לרשימה, שריון למי שאירגן את מצעד הבהמות המלבין פנים, באף אחד מהמקרים לא נרשם איום לקום וללכת ואף נרשמה קריצה קטנה של "השובבים האלו".

      הריח הרע לא יכול היה שלא לצוף כאשר דווקא השריון הבודד של אלי אוחנה הצית את האש שמסרבת לכבות. אפשר כמובן לא להסכים עם המהלך, ולחשוב שהוא לא אפקטיבי או נכון ל"בית היהודי". אך התגובות ההיסטריות, כמו שמישהו כתב ברשת: "נראו כאילו בנט שריין את טלי פחימה", הם לא פחות ממקוממות ומדיפות ריח חריף ורע של התנשאות וזה מעבר לעובדה שמדובר בח"כ אחד מתוך 15 לעתיד.

      אירוע של הבית היהודי הצגת הרשימה בכפר המכביה, ינואר 2015 (ראובן קסטרו)
      "השובבים האלו" רונן שובל ואיילת שקד (צילום: רובי קסטרו)

      נכון, אוחנה תמך בהתנתקות אך בקרב הקהל המוחא זה לא עורר את אותן אמוציות אל מול ענת רוט, אקס "שלום עכשיו", ששוריינה באותו היום ברשימה על חשבון הרבנית יהודית שילת, מה גם שאוחנה הביע חרטה עמוקה על תמיכתו בנסיגה ובפינוי. אך את עיקר הקצף יצא על כך שמה שאוחנה עשה בחייו הוא "רק" להיות כדורגלן. טיעון חביב, אם לא היה מכבסת מילים שמעידה הרבה יותר על הציבור שזועק אותו מאשר על טיבו של אוחנה כחבר כנסת לעתיד שאמור לדאוג לרווחה, לכלכלה ולשמירה על ערכים יהודים ומסורתיים.

      המוביליות החברתית לא תמיד עוברת בתחנות שיגרתיות של בית ספר, צבא אוניברסיטה. אומנם זוהי שיגרת החיים של רוב המצביעים הקלאסיים של "הבית היהודי", שהגיעו עם מפלגת האם המפד"ל, אבל אותו הציבור ששיתף פעולה במרץ עם פנטזיית בנט למפלגה שתגיע לשלטון, קיווה כנראה לראות סביבה יותר סטרילית וגנרית בה חוטבי העצים ושואבי המים יודעים את מקומם.

      לנער שגדל עם מקרר ריק בפאבלה בברזיל, בין חבלי הכביסה של נאפולי, בוואדי סליב בחיפה ובאסבסטונים של ירושלים בשנות ה-60 וה-70, כדורגל הוא כמעט הזדמנות יחידה להגיע למעמד חברתי גבוה ולנסות לפחות כלכלית להעניק עתיד אחר לדור הבא אחריו בלי שתגיע לפשע. הנפנוף כלפי אוחנה כאילו הוא שווה ערך למשתתף ב"אח הגדול" או לכל כוכב ריאליטי, לא ראוי אפילו להיקרא דמגוגיה. בן אדם שפילס את הדרך שלו מהמקומות האלו, מבית עם 9 אחים אל הטופ העולמי של המקצוע שלו, גם אם הוא כדורגל - ריאליטי זה לא.

      רצות לפוליטיקה: ענת רוט (יוסי ציפקיס)
      זה לא עורר את אותן אמוציות אל מול ענת רוט, אקס "שלום עכשיו" (צילום: יוסי ציפקיס)

      למי שחושב שהדברים האלו לא רלוונטיים, מומלץ לעקוב אחר חשבון הפייסבוק של שלומי חתוכה. משורר ופעיל חברתי שעוקב בקפידה אחר קיבוע המעמדות גם בדור שלנו בחיי היום יום של מדינת ישראל ולגבי שוני האופציות שיש לאוחנה שגדל בשכונה איקס ולאפשטיין שגדל בבית ממול. יכול מאוד להיות שאוחנה יתגלה כפלופ וכשריון גרוע ויכול להיות שלא, לקריירת הכדורגל שלו אין קשר ישיר לכך, אך ציבור שרוצה להנהיג ולהיכנס ללבבות של כולם אמור לקבל אותו בזרועות פתוחות או לכל הפחות ללמוד את הפרסונה לפני שמכריזים על מצב חירום.

      היכולת של אותו הציבור לנבא את טיב השירות הציבורי שאותו הוא הולך למלא, זהה לחלוטין ליכולת לנבא מה עסקן פוליטי, איש אקדמיה או גנרל היה מביא במקומו. יש לא מעט חברי כנסת שהתארים האקדמאים, הדרגות הצבאיות, או הטורים שרשמו בעברם לא דומים בכלום לתרומה העלובה שלהם כחברי כנסת ואנשי ציבור. מצעד החקירות האינסופי שאנחנו מקבלים בזמן האחרון יכול רק להעיד על כך. לעומת זאת, מספיק להסתכל על העשייה של הדוגמנית לשעבר אורלי לוי אבקסיס כדי להבין עד כמה סטריאוטיפים יכולים להטעות ועד כמה הנבואה במיוחד בפוליטיקה ניתנה באמת לשוטים. נפתלי בנט ככל הנראה הבין את זה, על פי התגובות הנוכחיות ציבור המצביעים של הבית היהודי עוד לא וחבל.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו.

      המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד.