פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בלי נטיעות: דרוזים ויהודים חוגגים את ט"ו בשבט

      לא רק יהודים חוגגים את חג האילנות: הדרוזים מהכפרים מרר וסג'ור הפכו מזמן את ט"ו בשבט לחגיגה דרוזית ומנצלים אותה כדי להכיר את היהודים. "מרגישים שזו המדינה שלנו ואנחנו מחויבים לקרב הלבבות"

      דרוזים חוגגים את ט"ו בשבט (באדיבות המצולמים)
      חגיגת הילדים בבית ג'אן (צילום: יח"צ)

      הדרוזים חוגגים את ט"ו בשבט: חג האילנות אינו נזכר בתורה, הוא נזכר לראשונה במשנה ובתלמוד, מופיע בשם "ראש השנה לאילן" ובעיקר חוגגים אותו היהודים. אבל עבור זייד דג'ש, דרוזי מהכפר מג'אר, זו אחת ההזדמנויות כל שנה מחדש להפוך את החגיגה הזו למסיבה דרוזית של ילדים והורים מהכפרים מרר וסג'ור.

      חגיגת האילנות הזו התקיימה בתחילת שבוע בבית ג'אן, לשם התקבצו הורים וילדים, יהודים ודרוזים, כדי להשתתף בטקס חגיגי שכלל פעילות הקשורה בחג, אולם בניגוד לכל שנה, לא כללה נטיעות ופעילות בטבע בשל ההלכה שאוסרת לעבוד את האדמה בשנת שמיטה. "כעדה הדרוזית שקושרת את עצמה למדינת ישראל", הסביר דג'ש לוואלה! יהדות, "היה חשוב לנו לעשות פעילות כזו כי אנחנו מרגישים שזו המדינה שלנו ואנחנו מחויבים לקרב הלבבות".

      לדבריו, "אנחנו מחויבים להוכיח לכל האויבים שיש לנו מסביב לעולם, שהדרוזים שאינם יהודים, הם נאמנים למדינה. כך אני גם רוצה לחנך את הילדים ואת הנוער שלנו. אני לא רוצה שילדים דרוזים והיהודים יכירו רק בצבא, רוצה שהם יכירו כבר מגיל צעיר".

      דרוזים חוגגים את ט"ו בשבט (באדיבות המצולמים)
      חגיגת הדרוזים והיהודים (צילום: יח"צ)

      כאמור, השנה בפעילות שנערכת בשיתוף עם אגף החינוך בקק"ל, נמנעו מלערוך נטיעות, בשל שנת שמיטה. "הסבירו להם את הקשר של האדם לאדמה וסיפרו להם על שנת שמיטה. רצינו להעמיק בנושא הזה עבור הנוער". דג'ש טוען כי ט"ו בשבט זה לא רק חג יהודי, אלא חג של כל אדם שחי בעולם הזה. אדם שקשור ונקשר לאדמה, יכול לחגוג אותו".

      יגאל ברנד, מנכ"ל המועצה הציונית בישראל אמר כי מדובר בחיבור גדול ואמיתי בין בני העדה הדרוזית לעם ישראל על מסורתו מנהגיו ומקורותיו. "אחינו הדרוזים שותפים איתנו בברית חיים, הלכה למעשה, הם נדבך משמעותי ביסודות הציונות בעת החדשה. אני מייחל שנמשיך ונבנה יחד קומות נוספות למען שגשוגה של מדינת ישראל".

      על כך הוסיף יעקב חגואל, ראש המחלקה לפעילות בישראל ולמאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית שאמר כי "אחד היסודות החשובים של הציונות בארץ ישראל היא עבודת אדמתה, חיבור ממשי לעפרה ורגביה, ונטיעת עצים לאורכה ולרוחבה. ט"ו בשבט, המצוין במקורותינו כראש השנה לאילנות, הוא זמן קלאסי כדי לזכור זאת, ולעסוק בכך באופן מעשי. אני מברך את בני הנוער הרבים שפועלים במסגרות המגוונות של המועצה הציונית בישראל, ומחזקים בידיהם את המפעל הציוני".​