כשמשה קיבל משמיים את מצע המפלגה של אלוהים

פרשת יתרו היא פרשת מתן תורה, גולת הכותרת של סיפור יציאת מצריים כולו. כשרגעי השיא בסיפור הם אלה של התגלות אלוהים אל עם ישראל ומעמד מסירתם של לוחות הברית עליהם עשרת הדיברות. המעמד כולו ושילובו של יתרו בסיפור הם נושאים מורכבים ופרשנותם לא פשוטה : איך מאמץ משה את המלצותיו של חתנו לשמש כסמכות עליונה? איך מעביר משה את מסר "האלוהות החדשה" לעם שלא הכיר אותה עד כה? איך משה "מתווך" לעם של עבדים עובדי אלילים רעיון אמורפי כל כך ודורש מהם ציות מלא? איך "חוג הבית" הפוליטי-חברתי הזה של משה ואיך "מצע הבחירות" איתו הוא בא אל העם, אמורים לגרום לאנשים העייפים שבתחתית הר סיני "לשים את הפתק הנכון בקלפי"?

בראשית הפרשה מגיע יתרו חותן משה לביקור יחד עם ציפורה בתו ועם בניו של משה. הוא רואה את משה שופט את העם מהבוקר עד הלילה ומבין את העומס העצום המונח על כתפיו של המנהיג. יתרו אדם חכם ויש לו עצה : ו?א?ת??ה ת?ח?ז?ה מ?כ??ל-ה?ע?ם א?נ?ש??י-ח?י?ל י?ר?א?י א?ל?ה?ים, א?נ?ש??י א?מ?ת--ש??נ?א?י ב?צ?ע; ו?ש??מ?ת?? ע?ל?ה?ם, ש??ר?י א?ל?פ?ים ש??ר?י מ?או?ת, ש??ר?י ח?מ?ש???ים, ו?ש??ר?י ע?ש??ר?ת. כלומר, תמנה אנשי ביניים שיעשו את מלאכת השיפוט והשיטור ואתה תהייה רק הסמכות העליונה לערעורים. ו?י??ש??מ?ע מ?ש??ה, ל?קו?ל ח?ת?נו?; ו?י??ע?ש?, כ??ל א?ש??ר א?מ?ר. משה מקבל את העניין - וזה עובד.

בהמשך הפרשה, מתכונן עם ישראל במשך שלושה ימים למעמד החד פעמי של ההתגלות : ו?י??אמ?ר י?הו?ה א?ל-מ?ש??ה ל?ך? א?ל-ה?ע?ם, ו?ק?ד??ש??ת??ם ה?י?ו?ם ו?מ?ח?ר; ו?כ?ב??סו?, ש??מ?ל?ת?ם ו?י??אמ?ר, א?ל-ה?ע?ם, ה?יו? נ?כ?נ?ים, ל?ש??ל?ש??ת י?מ?ים: א?ל-ת??ג??ש?ו?, א?ל-א?ש???ה. הכל מוכן למפגש המיוחד של העם עם אלוהיו : ו?ה?ר ס?ינ?י, ע?ש??ן כ??ל?ו?, מ?פ??נ?י א?ש??ר י?ר?ד ע?ל?יו י?הו?ה, ב??א?ש?; ו?י?ה?י קו?ל ה?ש???פ?ר, הו?ל?ך? ו?ח?ז?ק מ?א?ד. משה עולה אל ההר ומקבל מאלוהים את עשרת הדיברות, את המסר של האלוהות המופשטת הבלעדית הזו שאין לה צורה ואסור לפסל או ליצור את דמותה באיסור חמור.

ו?כ?ל-ה?ע?ם ר?א?ים א?ת-ה?ק?ו?ל?ת. משה מנסה לחבר את העם לחוויה אבל ו?י??ר?א ה?ע?ם ו?י??נ?עו?, ו?י??ע?מ?דו? מ?ר?ח?ק. עוד ניסיון של משה ו?י??אמ?ר מ?ש??ה א?ל-ה?ע?ם, א?ל-ת??יר?או? אבל העם לא משתכנעים ו?י??ע?מ?ד ה?ע?ם, מ?ר?ח?ק; התעמקות בטקסט הפרשה מראה שוב ושוב את הניסיונות של משה לחבר את העם ולשתף אותו במעמד ובחיבור זה אל האלוהות החדשה שניתנת לו.

אבל זה לא מצליח. יש פחד, רתיעה, חוסר חיבור והעם נשאר מרוחק. ואז... ו?מ?ש??ה נ?ג??ש? א?ל-ה?ע?ר?פ?ל. הרעיון המופשט הזה קשה לתפיסה ומשה יורד מההר וחוזר שוב על הציווי א?ל?ה?י כ?ס?ף ו?אל?ה?י ז?ה?ב, ל?א ת?ע?ש?ו? ל?כ?ם. הוא מבין שזה קשה, הוא המתווך והוא זה שצריך "למכור" מסר חזק מספיק, כזה שיצליח לשכנע עם שלם ללכת אחר רעיון, להאמין שזה לטובתם ולעשות מעשה. אבל העם לא עומד במעמד למרות הניסיונות של משה. הרעיון הגדול מפחיד ומופשט מדי עבורו. לא קל לתווך לעם של עבדים שעשרות שנים ניזון מרעיונות שונים בתכלית - רעיון כה חזק ומופשט. אמונה באל אחד ללא פסל ותמונה.

יש כאן תהליך כואב של התפכחות. למשה מתברר כי יש עוד עבודה קשה, כי יש פער תיווך גדול ויש צורך למאמצים כבירים על מנת לשכנע ללכת בדרך מסוימת שהיא שונה בתכלית מזו שהייתה עד היום. העם ניצב מול רעיון גדול שהוא זר לחלוטין עבורו, אך גם מול הבטחות חדשות שעבורו הן אולי ססמאות ללא אחיזה במציאות. הוא נדרש לבחור בדרך חדשה. מופעל עליו לחץ לקבל משהו חדש, לבחור נכון ולהשתכנע באמיתותם של הדברים. משה מנסה לפנות להגיון ולחשיבה המופשטת של העם, שמפחד ולא מתחבר רגשית לברקים ולרעמים, וחושש מהאל שהיכה במצרים. משה נאלץ להכנס כמתווך ולהכניס שרי ואלפים ושרי מאות בכדי לתווך את המסר הזה.

גם היום, בישראל שלפני בחירות 2015, חלק גדול מהעם לא מתחבר למסרים המופשטים, לתוכנית הכלכלית, לדיבורים על מיסים, הורדת מע"מ 0 או לתוכנית מורכבת על רפואה ציבורית. רובו יצביע על פי חיבור רגשי – האם אני אוהב את כחלון? מפחד מליברמן? או לא סובל את שרה. עם ישראל של 2015 נדרש לבחור בין "מפלגות אופנה", כוכבים פוליטיים חדשים-ישנים, אג'נדה מסורתית והתפכחות. איש איש בחווייתו הפוליטית. האם גם המנהיגים העכשוויים שלנו מסוגלים למכור רעיונות באופן שיאפשר לבוחריהם להתחבר, להשתכנע, להאמין, להזדהות? האם רעיונות שכתובים על לוחות הברית של המפלגות גם יהפכו למציאות עבורנו? האם רעיונות יהפכו לדרך חדשה? והאם לא נתפכח ונשלם מחיר? האם אנחנו יצאנו כבר ממצרים? בכל מקרה בסוף תבוא התפכחות כיוון שזאת המציאות. חודשיים אחרי הבחירות נתפכח כולנו.

שבת שלום.

ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי