פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ט"ו בשבט – לילדים בלבד?

      המהפכה הציונית הסב?ה את ט"ו בשבט מראש השנה לפרות האילן לחג האילנות ונטיעתם. האתוס שעמד בבסיס השינוי הזה היה השיבה לארץ ישראל והצו הלאומי לבנותה ולהפריחה. ד"ר מוטי זעירא סוקר את ההיסטוריה של ט"ו בשבט

      אלוף פיקוד הדרום טל רוסו ויו"ר קק"ל אפי שטנצלר בנטיעות ליד נחל עוז, ינואר 2013 (יח"צ , יוסי זמיר, קק"ל)
      (צילום: יוסי זמיר. קק"ל)

      מאז חדל עם ישראל להיות עם של חקלאים, החל ט"ו בשבט להידרש כמטפורה לקשר המדורג שבין המאמין היהודי לאלוהיו. על פי הקבלה, שפיתחה את סדר ט"ו בשבט במאה ה-17, מסמל החג את הקשר בין עולם האלוהות לעולם הזה, קשר העומד במרכז התעניינותה של הקבלה. ב"ספר חמדת ימים" מתואר טקס של אכילת פירות (לפחות 12 מינים, ורצוי 30 ויותר) בחבורה, בשילוב ברכה על כל פרי וקטע לימוד המתאים לו: מהזוהר, מהמשנה, ולעתים דרשה של מחבר הספר עצמו. במהלך הטקס גם שותים ארבע כוסות יין, ממש כמו בסדר פסח.

      סדר המקובלים ביטא גם את הכמיהה העתיקה של עם ישראל בגולה אל ארץ-ישראל. כלומר, לא רק מטפורה על החיבור בין האדם היהודי לאלוהיו אלא הגעגועים לארץ ממש: לחומה, לפירותיה, לנופיה.

      שירי ארץ ישראל, רוקדים מסביב מדורה (לשכת העיתונות הממשלתית)
      הגעגועים לארץ ממש: לחומה, לפירותיה, לנופיה. (צילום: לע"מ)

      המהפכה הציונית הסב?ה את ט"ו בשבט מראש השנה לפרות האילן לחג האילנות ונטיעתם. האתוס שעמד בבסיס השינוי הזה היה השיבה לארץ ישראל והצו הלאומי לבנותה ולהפריחה.
      הנטיעה הראשונה בט"ו בשבט התקיימה, ככל הידוע לנו, בט"ו בשבט תרמ"ד (1884): ילדי י?סו?ד המעלה נטעו ביום זה ט"ו מאות עצים. הרעיון לקבוע את ט"ו בשבט כיום נטיעות הועלה על ידי זאב יעב?ץ – סופר, היסטוריון ומנהל בית ספר בזכרון יעקב – אשר אימץ את המנהג מיסוד המעלה ויצא עם תלמידיו לנטיעות במושבה בט"ו בשבט תרנ"ב (1892). ב-1908 ניתן למנהג תוקף בתקנות הסתדרות המורים. הגושפנקא הסופית לשלב החדש בהתפתחות החג ניתנה בשירי הילדים, שנכתבו במיוחד לט"ו בשבט: "כ??ך? הו?ל?כ?ים ה?ש??ו?ת?ל?ים, ר?ן ב??ל??ב ו?א?ת ב??י??ד, מ?ן ה?ע?יר ו?מ?ן ה?כ??פ?ר, מ?ן ה?ע?מ?ק, מ?ן ה?ה?ר, ב??ט"ו? ב??ש??ב?ט, ב??ט"ו? ב??ש??ב?ט" (יצחק שנהר).

      בשנות ה-60 של המאה ה-20 חידש אמנון ידין, בוטנאי ומחנך מקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל, את סדר ט"ו בשבט של המקובלים. אך הפעם העמיד במרכז הסדר את עצי הארץ ופירותיה, את נופיה ואקלימה. הוא גייס את הזמר העברי ואת המקורות היהודיים העתיקים והפכם למסכת חג עברי, של העם המתחדש בארצו. סדר ט"ו בשבט במתכונתו החדשה הונחל בחוגי התנועה הקיבוצית, ובסמינרים לחינוך שלה.

      הרב זאב וולף יעבץ (Creative Commons)
      הרעיון לקבוע את ט"ו בשבט כיום נטיעות הועלה על ידי זאב יעבץ

      "המדרשה באורנים" - החוגגת עתה 25 שנים להיווסדה ושמה לה למטרה לתת תחושת בית לכל ישראלי בתרבותו היהודית - רואה בחגי ישראל הזדמנות מיוחדת במינה לצקת בכל אדם את זיקתו למקורות היהודיים, העבריים והציוניים. על כן לקחה המדרשה באורנים את סדר ט"ו בשבט והנחילה אותו בכל מערכות החינוך והתרבות עמה היא קשורה לאורך השנים. לשמחתנו אימץ משרד החינוך את דפוס החג החדש-ישן, וכן גופים רבים נוספים.

      סדר ט"ו בשבט הינו הזדמנות להתכנסות קהילתית בעלת תוכן ייחודי, טעם ומשמעות. כל אדם מישראל ראוי שייקח בו חלק ויממש את זכותו לחיות חיים יהודיים רלוונטיים, אקטואליים ומפרים את היחיד ואת הקהילה.

      הכותב הוא מנהל המדרשה באורנים שמציינת בימים אלה חצי יובל להקמתה

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו.

      המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד.