סביר להניח שאת מרבית הציבור הישראלי טירוף המערכות אשר התרחש לאחרונה בישיבת פוניבז' אינו מעסיק יתר על המידה, אם בכלל. בני ברק אולי נמצאת ממש פה, אבל עדיין ממוקמת שם, בעולם אחר ובעיקר זר למי שאינו נמנה על המחנה החרדי. אבל אולי בכל זאת שווה מאוד להתעניין במה שקורה שם, כי הוא נוגע לעתיד כלל החברה הישראלית והנטל הרובץ על כתפיה.
למי שלא מעודכן רק נשלים את הפרטים החסרים: כבר למעלה מעשור מ?טלטלת ספינת הדגל של עולם הישיבות הליטאי מעל פני מים סוערים. לא ניכנס כאן לכל פרטי הסכסוך הארוך, רק נציין כי תחילתו בפטירת ראש הישיבה הקודם, הרב אברהם כהנמן ובמרכזו ניטשת מחלוקת עזה ללא כל פשרה נראית באופק, בדבר כתב הבטחה מנוי וחתום שניתן לחתן הרב לרשת את ראשות הישיבה תחתיו, אל מול שאיפתו של בן הרב לרשת את אותו המקום בדיוק.
המחלוקת בין הצדדים היא כמובן הלכתית ויסודתו בהררי הקודש, אך גם על הכבוד, היוקרה והי?קר שבהחזקת תואר נשיא ישיבת פוניבז', ספינת הדגל- כבר אמרנו, אין צורך להכביר במילים. אלא שפוניבז' מסתבר, שזו אומר עליה שלי, וזו אומר שלי גם כן, אולי קטנה מדי בשביל לחלוק בכבודה, או שכבודה גדול מדי על סך הטוענים לכ??תרה. עד מהרה השבר הפוניבז'אי התפשט כקו פרשת מים לכל אורכו של עולם התורה הליטאי. משם, החל אותו שבר לפשוט בקיעים הולכים ומתרחבים לעבר הזירה הפוליטית, והוא עתיד להשפיע במידה רבה וגוברת על שאלת דרכה של החברה החרדית לאן ומקומה בחברה בישראל.
מ?ל?גו?: נחצו תלמידי הישיבה לשני מחנות ניצים והמלחמה ביניהם ניצתת מדי פעם בפעם מחדש. החלפת מהלומות, הפגנות סוערות, ביזוי רבנים, פיצוץ בלוני גז והשחתת רכוש הפכו לדבר שבשגרה. לא פעם נדרשה המשטרה המקומית להגיע למקום בכדי לסייע בהשבת הסדר על כנו .
מ?ל?בר: כל צד במחלוקת, על מנת להכריעה, פנה להיתלות באילנות גבוהים ממנו. הבן זכה לתמיכת רבני העיר בני ברק (בראשות הרב אהרון לייב שטיינמן) שמצאוהו כמתאים יותר להנהיג את הישיבה מאחר ומרבית הבחורים נוהים אחריו. ואילו החתן, זכה לתמיכת גדולי הרבנים הליטאים מירושלים בשל הצדקת הדין ההלכתי היבש בדבר ההתחייבות בכתב שניתנה לו (בראשות מנהיג הפלג הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב בזמנו, אשר משל בכיפה עד לפטירתו לפני כשנתיים).
אנשי הפלג הירושלמי, אותו מוביל כיום הרב שמואל אוייערבך, לצורך חיזוק והצדקת דרכם, אף פנו להיתלות באילנות גבוהים עוד יותר, בדמותו של מנהיג הדור המיתולוגי - הרב אלעזר מן שך. הלה, טוען הרב אוייערבך, ציווה על הציבור החרדי במותו את דרך "ההשקפה הטהורה", זו המקדשת את 'ערך לימוד התורה' לבדו והמצוינות הלמדנית, תוך בלימת כל שינוי, עד שרוך הנעל. ניתן לומר שבעשותו כן, עשה הרב שך מהלך של שך- מט במלחמתו נגד החילוניות, כמו ביקש לסגור הרמטית את הגולל בפני כל אפשרות לשילוב החרדים בחברה הישראלית בשל השפעתה הכ?פרנית, ובעיקר בכל הקשור לסוגיות הציבוריות בדבר גיוס החרדים לצבא, השתלבות בשוק העבודה ולימודי השכלה גבוהה.
לפי שיטת 'ההשקפה הטהורה' לימודי ליב"ה הם צלם בהיכל, יש למסור את הנפש למען לימוד התורה לבדו ואין להתחשב כלל בשיקולי פרנסה ושאר הבלי העולם הזה.
רבני בני ברק לעומת זאת, מזוהים יותר עם הדרך הפרגמטית. אמנם פרגמטיזם בנוסח חרדי, כזה המחפש פתרונות עד יעבור זעם או מסמוס הצעת חוק גיוס כזו או אחרת. אך עדיין, מדובר ברבנים המתירים לאברכים לצאת לעבודה או ללימודים גבוהים בהסכמה שבשתיקה; הרב שטיינמן היה זה שגם התיר את הקמת הנח"ל החרדי וגיוסם של בני ישיבות לצה"ל במסגרות מותאמות עבור מי שמצאו את לימוד התורה המתמיד כלא מתאים לאופיים וליכולתם.
לפני כשבוע נרשמה עליית מדרגה בסכסוך. מה שהחל בקטטה מקומית בדבר חלוקת בית המדרש המרכזי בפוניבז' בין הצדדים- המשיך להשחתת חדרי המגורים בישיבה עד היסוד, רעולי פנים נצפו במרפסות, אל מול ארון הקודש המוזהב המפורסם שוב הוחלפו מהלומות ועד מהרה גלש הסכסוך לרחוב החרדי ולצמתים בדמות הפגנות בוערות. סיבוב הקרבות האחרון שניצת ביתר עוז, עזוז וזעזוע הפך את בני ברק מעיר התורה לעיר הנ?יד??חה והסטנדרים המעופפים. אישי ציבור ורבנים נשמעו שם בעקבות הדברים כשהם מתחננים ומתחייבים לסמוך ידיהם על כל מי שיצליח לפתרון הסכסוך, אך הם אפילו הסתפקו בכל בדל סיוע בהרגעה זמנית של הרוחות.
אלא שהסיבה הרשמית להפגנות שפרצו לאחרונה הייתה בשל מעצרם של בני ישיבות שלא נענו לצו גיוס. הובילו אותן אנשי הפלג הירושלמי. על מנת להבין את הקשר בין האירועים יש להכיר מקרוב את הדינמיקה של הרחוב החרדי והפוליטיקה הרוחשת בקרבו. בבחירות המוניציפאליות האחרונות בירושלים כבר הספיקו אנשי הפלג הירושלמי לייסד רשימה עצמאית משלהם בשם 'בני תורה', בנפרד מ'דגל התורה' הוותיקה.
לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, כמו כולם, גם הם יודעים שעם היכנסו של חוק הגיוס החדש בשנת 2017 לתוקפו, יהפוך הנושא לסוגיה בוערת ותתפוס מקום בראש סדר היום הציבורי. הם בהחלט לא מתכוונים לוותר על הזכות להשפיע ולהרביץ את תורתם ברבים, אל מול הקו המתון שמוביל מחנה בני ברק. זוהי כבר לא מלחמה פנימית על השליטה בפוניבז', אלא מערכה תודעתית והשקפתית כוללת המחזקת את שורותיה אל מול המערכת הפוליטית הישראלית.
כך הפכה האינתיפאדה החרדית הזאת (בין מחנה 'המחבלים'- במלעיל, לבין 'השונאים'- גם כן במלעיל, כפי שהם מכונים בז'רגון החרדי) קשורה לחיי כולנו. הרבנים מבני ברק יודעים שאותו הסדר פוליטי, בסך הכול הסדר פוליטי, שהתחיל עם 400 עילויים ש"תורתם אומנותם", איכשהו הלך ותפח יתר על המידה, וגם הם מבינים שזה כבר לא עסק. שיעורי ילודה שהולכים וגדלים, הולידו מציאות לא פשוטה עבורם. החברה החרדית יכולה להתקיים רק כמיעוט מעצם מהותה. אלא שהמיעוט כבר אינו מתי מעט, הציבור הולך וגדל ומחפש אחר פתרונות פרנסה וקיום בכבוד, והם מודעים לכך היטב. 'ההשקפה הטהורה' כבר אינה עומדת עבור רבים שם כבעבר כ'אום אני חומה'. כמנהיגי ציבור, הגם שנטיית ליבם נתונה ללימוד התורה, הם נדרשים למצוא איזון בין שתי המגמות הסותרות.
בקדנציה האחרונה של הכנסת, הזדמנה למחוקקיה האפשרות להביא לפתרון היסטורי בדבר גיוסם של בני הישיבות לצבא. אם היו המחוקקים ערים מספיק לתהליכים החברתיים הטבעיים המתרחשים בציבור החרדי ומשכילים לאמץ ערוצי הידברות והסכמה עם הרבנים הפרגמטיים ונציגיהם (כולל בזמנו עם מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף), הם היו מבינים שהסיכוי לגייס 100 אחוז מבני הישיבות לצה"ל בשנים הקרובות, הינו שואף לאפס. תחת זאת, עדיף אם היו בוחרים בדרך שתביא לגיוסם של 70 ואפילו 80 אחוז מהם, כמו הקניית תמריצים במקום סנקציות פליליות. עדיף על לא כלום.
בכדי להגיע להישג המכובד הזה, כל אשר היה עליהם לעשות הוא להותיר לחרדים את כבשת הרש שלהם בדמותה של חברת לומדים מצומצמת ופרופורציונאלית בגודלה המשמרת את הערך המרכזי של החברה החרדית, הלא הוא לימוד התורה. הרי אף חברה באשר היא, בעלת הגדרה כה מובהקת, לא תסכים להתפרק מרצון מעמוד התווך המרכזי שלה המחזיק אותה ככזו. משלא עשו כן המחוקקים ובראשם אנשי מפלגת "יש עתיד" ומנהיגה? יאיר לפיד, שהובילו את המהלך- הפקירו את השטח לקיצונים. על זה נאמר: אל תהיה צדיק הרבה.
המפגינים של היום ישתמשו בהתעקשות על יישום חוק הגיוס החדש ככלי להצדקת טיעוניהם בדבר החילוניות הבאה לכלותינו. כאשר ישבו הפוליטיקאים על המדוכה הזו בקדנציה הבאה של הכנסת, המתרחש בפוניבז' וסביבותיה יהיה רק הפרומו. או: עם היוודע תוצאות הבחירות, ובאם נתניהו ינצח בהן, בשל נסיבות פוליטיות פנימיות וחיצוניות כאחד, יתנו? החרדים כתנאי ראשון את כניסתם לממשלה בביטולו עד עפר של חוק הגיוס שלפיד וחבריו עמלו עליו כה רבות. סביר להניח, שזה גם מה שיקרה.