כשהגעתי וראיתי את גפני, ישר התחילו להגיד לי שאזהר, ולא אציק לו, ובלי שאלות על נשים... זה היה ספק ברצינות ספק בצחוק. אבל בכל זאת אחרי כזה עליהום, החלטתי לגשת אליו ואמרתי לו: אתה יכול להיות רגוע, אני לא אהיה תוקפנית.
אז הוא אמר, למה מה הבעיה? להפך, אדרבה, אם יש לך שאלות תשאלי, אם יש לך מה להגיד תגידי, אני בעד לדבר על הכל, ואני מוכן להתמודד עם כל שאלה. את יכולה לשאול הכל.
נו בטח, מה הפלא? הבן אדם תמיד מוכן כמו עיפרון מחודד.
אין ספק שאיחוד הצלה ידעו מה הם עושים, כשהביאו את ח"כ גפני, לשבת איחוד של סניף בני ברק.
הפעם הם ארגנו לנשים תוכנית סטנדאפ אחרי הסעודה, ואת הגברים שלחו ל"עונג שבת" עם גפני. הדרת נשים? לא אצלי. הם הכניסו אותי בכבוד לאולם ואפשרו לי להיות נוכחת. והתכוונתי לשאול היכן מקומם של הנשים שרוצות פוליטיקה? אלא שהרב מאיר שוורץ גנב את ההצגה, ואני יכולתי לשוחח עם גפני רק בהפוגות שבין התוכניות, תפילות, ארוחות וכו'.
אין ספק. גפני הוא אדם רהוט, כריזמטי, יודע לדבר, והאמת שהוא גם יודע לעשות. אין ספק. אם רוצים להתווכח עם מישהו ממפלגת יהדות התורה על עשייה, קצת קשה להתווכח עם גפני. ראיתם אותו פעם רץ ומתזז בין ועדות? הוא מזכיר לי את פומיקי - השדון הרואה ואינו נראה, שמופיע פתאום בכל מקום. אמרתי לו את זה... ולא נראה לי שהוא עושה את זה בכוונה, הוא פשוט בורך מלמעלה וזו מתנה. יש לו את זה.
"אני חושבת שאין מספיק הקשבה במפלגות החרדיות לצרכים האמיתיים של הציבור", אמרתי לגפני. "הוא גדל, יוצא לאקדמיה, מתפתח, ומרגיש שאין מי שמייצג אותו". כששאלתי אם הוא אינו חושש שככל שיגדל ציבור החרדים העובד, המנדטים של יהדות התורה יירדו, הוא אמר שלא. הוא מאמין שהציבור מספיק חכם כדי להבין מי ייצג אותו באמת בסופו של דבר.
הרבה לפני שאני רוצה לראות נשים בכנסת, אני רוצה לראות פריימריז במפלגות חרדיות. "אני מבקשת שגדולי ישראל יסמכו ידיהם על מספר אנשים, ויתנו לציבור לבחור, זה יקל על תחושת הציבור, ולכל אחד שיש מה לתת, תהיה האפשרות להתמודד", אמרתי לגפני. לטענתו פעם היה בעד, אבל הדבר לא הוכיח את עצמו.
לזכותו יאמר, שהוא אומנם לא מעודד חרדים לצאת לאקדמיה, אבל לא מונע מהם סיוע, ככל שהדבר בידיו. שאלה שעלתה על ידי מקורביו, האם אלי ישי לוקח להם מנדטים? עניתי בוודאות שכן, רק לא יודעת בדיוק כמה. אולי זה יוציא אתכם קצת מהאדישות? תהיתי...
אחד המשפטים המעניינים של גפני, לדעתי, בשיחה סביב שולחן לא עמוס אנשים, היא שיש דברים שצפו ועלו לאחרונה בקרב הציבור, עם חלקם הם מתמודדים, עם חלקם עדיין אינם יודעים כיצד להתמודד - אבל זה יקרה.
וכמובן, אי אפשר היה שלא להזכיר את הנשים החרדיות שרוצות לרוץ לכנסת. מה דעתך באמת? הוא נשאל. הזכרתי לו שמיוחס משפט בשמו, שאמר כי אם תהיה אישה חרדית שתרצה לרוץ לכנסת, הוא יפנה לו את מקומה.
"לא", הוא הנהן לעומתי. "זו צריכה להיות אישה שתבטיח שיש לה כוח להביא מנדט למפלגה. אם את אומרת לי שאת יכולה להביא מנדט, למפלגה, 40 אלף חתימות ואני מפנה לך את מקומי". הוא מתעקש שבגלל בעיה הלכתית, לדבריו, לא ניתן לשבת באותה מפלגה עם אישה, אבל מוכן לזוז בשבילה. "וחבריך למפלגה מה יאמרו על כך"? תהיתי ולא נעניתי.
נכון שגפני אוהב לומר שבגלל שזה שבת, ואין אמצעי הקלטה, הוא מרגיש בנוח לדבר פתוח יותר, אבל אני לא בטוחה שאם הדברים היו נאמרים ביום חול, מוקלטים ומצולמים, גפני היה מדבר אחרת. גפני הוא פוליטיקאי ממולח ומוכשר, שיודע לדבר יפה ולענות על כל שאלה, ויודע יפה גם לא לענות על כל שאלה. בסך הכל לא היינו באיזו ישיבה במליאה, ולא בשום אירוע רשמי, אבל באותה שבת גיבוש היו אנשי ציבור חרדי שרגיל לשמוע לקול רבנים, ולעשות ככל אשר יורוך, אלא שתופעות שמתרחשות בתוך ד' אמותיו בשנים האחרונות, הביאו אותו למצב של ניסיון לחשב מסלול מחדש.
מההתרשמות שלי לא עולה שביהדות התורה מפנימים לגמרי את תחושות הציבור, וגם אם מודעים להם, יותר מדי סומכים על הרגש שמשפיע על הבוחר החרדי מאחורי הפרגוד. סקרנית מאוד לדעת האם מערכת הבחירות הזו תגרום להם להבין שבעוד הם היו עסוקים בעשייה ציבורית במסדרונות הכנסת, השינויים האמיתיים התרחשו בחוץ, והציבור הוא זה שהוביל אותם. דעתי הכנה, ואני מרשה לעצמי לקרוא לחברי יהדות התורה ולומר להם: אל תתביישו לפתוח אוזניים ועיניים. לא בושה לשבת לשיחה עם כל צבע וגוון בציבור שאתם נמנים עליו. גם עובדים, גם אקדמאים, גם נשים, כולנו בסופו של דבר בעלי אינטרס משותף. תהיו איתם - הכוח שלכם רק יכול לגדול בזכות זה.