פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שיר של שבת: עם המשוררת ש?ז

      בלי מחיצות/ כמו שהאלוהים הטובים/ ב??ר?או? אותנו/ ולשיר את כל השירים שמכירים/ בכל הסולמות/ בכל הזיופים. שיר של שבת עם עם המשוררת ש?ז. שתהיה שבת של שלום ושלווה

      אַתּ?ה מ?ל?טּ?ף פּ?ע?ם ר?אשׁוֹנ?ה/ א?ז?ן ח?תוּל וּמ?ת?ר?גּ?שׁ/ כּ?מוֹ נ?ג?ע?תּ? בּ?א?ל?ה?ים ח?יּ?ים./ בּ?א?ל?ה?ים, א?יך? א?נ?י מ?ק?נּ?א/ בּ?ח?תוּל. אַתּ?ה מ?מ?שׁ?יך? ל?צ?ח?ק?ק. שיר של שבת עם עם המשוררת ש?ז. שתהיה שבת של שלום ושלווה

      ש?ז (באדיבות המצולמים)

      ש?ז היא משוררת וסופרת מוכרת וותיקה, ודמות חשובה ומרכזית בהתפתחות הקהילה הלהט''בית. היא גם מנחת סדנאות, ומהיכרות אישית עם מכרה שהשתתפה בסדנה שלה - הסדנאות הן לא רק מקום של כתיבה ויצירה אלא גם מקום של תהליכים נפשיים עמוקים.

      ש?ז היא משוררת וסופרת בעלת קול מיוחד, בוטה לעיתים, חריף וכנה עד הקצה, גם שהכנות הזו מציגה סיפור חיים קשה. יש בשירה שלה, כמו גם בשירים שמתפרסמים במדור השבוע נוכחות חזקה של אלימות וכאב ולצידם- רכות ואינטימיות וקרבה. המתח הזה, בין הקטבים המנוגדים של הנפש, של הקיום שלנו, הופך את השירה שלה למטלטלת וחזקה. כפי שהיא מוכנה להתמסר לאמת, אמת שבתוכה גם מצבים קיצוניים ומעוותים, היא מוכנה להתמסר לנחמה ולחמלה. כנות בשירה מעוררת לא רק הזדהות, היא גם מעניקה את התחושה לקורא שאין פה, ולא יכולה להיות, העמדת פנים או צביעה של העולם בצבעים בהירים מדי, יושר כזה מאפשר לשירה לחדור לעומק המבנה הנפשי שלנו.


      ואז פרש?

      (לזכר מו?פ??י)


      קודם לכן חרש? את ש?דות החיים היטב,
      הפיק הנאה מכל תלם, לעס היטב כל שיבולת
      בשיניו המחודדות. השמש נבראה רק עבורו, והוא ידע.
      קודם תגידי לו מלה של אהבה, כי הוא כבר
      פ??ר?ש, אל תתביישי, אני אהבתי, הוא אהב, מעולם,
      אפילו לרגע אחד, לא היית? לי נחש, אהוב אהוב שכמותך,
      ולא יהיה אחד כמוך?, געגוע עם פ?ו?נפ?ו?ן כ?חלחל, הביטי
      הביטי היטב, הביטי היטב בכל מה שנשאר.
      כי הוא כבר ע?ב?ר. ע?ב?ר.


      אחרית הימים

      בלי מחיצות
      כמו שהאלוהים הטובים
      ב??ר?או? אותנו
      ולשיר את כל השירים שמכירים
      בכל הסולמות
      בכל הזיופים
      להסתובב לכל הכיוונים
      עם כל האיברים הנפולים
      להתחכך זה בזה
      וללטף את הפנים העייפים.


      פה קבור השיר שסירבת ללדת היום

      פה קבור השיר שסירב?ת? ללדת היום.
      עו?ב??ר מעו?ו?ר ק?צו?ץ ידיו ורגליו. מה קרה ל?ך.
      זה מה שרצית?. אל תעני לנו. אל תגידי
      מ?לה. ש?מרי את רגשי האשמה שלך?
      ל?התעב?רו?ת הבאה.

      מדממת כמו זונה פצועה לאחר הפלה יזו?מה.
      מה קרה לך. מה קרה. אל תביטי לשמיים.
      שם אין תשובה. תביטי למטה. תראי את
      האדמה התחוחה. אפילו ציו?ן ש?ם אין
      על ק?ב?ר העו?ב??ר. לא הב??ן של ש?ז.
      לא הנכד של
      אברהם
      היה יכול לבנות ל?תינוק לו?ל ועריסה.
      עם עצים. עם דבק. עם פטיש.
      היית מטיילת איתו. חוצ?ה בזהירות את הכביש.
      מפזמת לו ניגון ב??ית-אבא עתיק.

      טפשה שכמוך. פשקי את רגלייך.
      בשם אלוהייך אנו באים אלייך.
      אל תתנגדי. תני לנו עד הסוף.
      ייוולד לנו שיר חכם ומתוק.