בעקבות מנשקי המזוזות: מה המקור למנהג הזה?

יאיר גרבוז יצא נגד "מנשקי הקמיעות" ואליו הצטרף המחזאי יהושע סובול שכינה את מנשקי המזוזות - טיפשים. יצאנו לבדוק מהו המקור למנהג "נישוק המזוזה" ואיך הוא קשור לזוגיות

הצייר והסופר יאיר גרבוז עורר תגובות זועמות רבות משני צדי המפה הפוליטית, לאחר שבנאומו שאל בין השאר איך "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתטחים על קברי קדושים" שולטים על מדינת ישראל. גרבוז הואשם בגזענות ובהתנשאות, והיה מי שהגדיר את נאומו כ"נאום הצ'חצ'חים 2". לדבריו הצטרף היום בראיון לרשת ב' המחזאי יהושע סובול שאמר כי "מי שמנשק מזוזות זה בעיה שלו ושל משפחתו, זה לא בעיה לא של ימין ולא של שמאל. יש אנשים טיפשים בכל מיני מגזרים". יצאנו לברר: למה בכלל צריך לנשק את המזוזה?

יהושע סובול (נמרוד סונדרס)
"יש אנשים טיפשים בכל מיני מגזרים״. יהושע סובול (צילום: נמרוד סונדרס)

"מצוות מזוזה מוזכרת בתורה", מסביר הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת "עטרת כהנים" ומבכירי הרבנים בציונות הדתית, "תוכן המזוזה הוא להזכיר לנו כל פעם שאנחנו נכנסים לבית ויוצאים ממנו, או אפילו עוברים מחדר לחדר, בשביל מה אנחנו בדיוק חיים. שמטרת החיים אינה רק להרוויח כסף, אלא שמטרת החיים היא לעבוד את ה' ולקיים מצוותיו ולעשות מעשים טובים".

הרב אבינר מסביר כי "באופן טבעי, חלה שחיקה מתמדת במוטיבציה הפנימית של האדם ובשביל זה ניצבת המזוזה כפי שמזכיר הרמב"ם. במיוחד, כשהבית הוא המקום בו מתנהלים חיי המשפחה, הקשר בין איש לאשתו, המקום בו מחנכים את הילדים ולכן הכרחי שיהיה על הבית חותם של קדושה. ולכן, נהגו להניח את היד על המזוזה בכל פעם שעוברים כדי לזכור אותה ויש גם שנהגו לנשק את המזוזה מתוך חיבתם למצווה הגדולה הזו. כמובן, לא עצם הנשיקה היא הסיבה לברכה העליונה ששורה בחיים אלא סימן ליחס העמוק שיש לנו לדבר השם וגם היא לא רק למזוזה אלא לכל דבר של מצווה שהוא אהוב עלינו".

כשנשאל הרב אבינר על דבריהם של גרבוז וסובול, השיב: "מי שמזלזל בתורה ובמצוות, מעשיו נובעים מתוך אי הבנה. הוא חושב שהתורה והקשר עם ריבונו של עולם זה דבר מחוץ לחיים, שמפריע לחיים, ומטריד אותם כשההפך הוא הנכון. הקשר הזה הוא מילוי החיים, גבורת החיים, שלימות החיים, אושר החיים".

הרב שלמה אבינר, רבה של שכונה א' בהתנחלות בית אל, וראש ישיבת עטרת ירושלים בירושלים (עומר מירון)
"מי שמזלזל בתורה ובמצוות, מעשיו נובעים מתוך אי הבנה". הרב שלמה אבינר (צילום: עומר מירון)

ד"ר גבריאל חזות, חבר בארגון הרבנים "בית הלל" הסביר כי "לשון הזהב של הרמב"ם נכתבה ממש עבור אלו המצויים בינינו ומתהדרים בתארים המייצגים ערכים ועולם תרבותי. וכך אומר הרמב"ם: "חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע בייחוד השם שמו של הקדוש ברוך הוא ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים, אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא שנאמר חונה מלאך יי' סביב ליראיו ויחלצם".

היו גם שתקפו את גרבוז באופן אישי: "מעודי לא נישקתי קמע", אמר הרב חיים נבון, "אבל אני מעדיף פי אלף את "מנשקי הקמעות" של גרבוז על פני אנשים הרואים עצמם נאורים ומשכילים משום שהם יודעים לצטט סיסמאות נאורות שקראו בעיתון". הרב דוד מנחם הוסיף: "יאיר גרבוז לא האיר מאומה בדבריו לאומה, אך באמריו ודברי נבלותו גר בוז ומשטמה. ואגב, גזענים קטנים וחשוכים, גם אתם נמאסתם. ותרשו לי הקטן לומר לכם משהו. אתם, בגאוותכם והתנשאותכם לעולם לא תצליחו לכונן שלום. מי שלא עושה שלום בתוכו לא יעשה שלום עם אחרים".