את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים כולנו מכירים, וגם אם לא, יש לנו את ליל הסדר בשביל להיזכר בו. אבל מה קורה כשחוגגים את יציאת מצרים כשעדיין מרגישים שהחירות לא מומשה? במחנה המעפילים בעתלית, שהיה פעיל בין השנים 1939 1948, ובו עברו עשרות אלפי מעפילים, הכינו הגדת פסח מיוחדת שהותאמה במיוחד למעפילים ששהו במחנה.
הזמן הממוצע אותו העבירו המעפילים לאחר שנתפסו על ידי הבריטים, היה כשלושה חודשים אך לעיתים הוא התארך והיו כאלה שהיו עצורים במחנה כמעט שנתיים. חלק גדול מהמעפילים העביר לפחות פעם אחת את ליל הסדר בתוך המחנה. אותו חג אשר אמורים להיות בו שמחים שהעם היהודי שב לארצו, אבל כעת מסביבו ניצבות לו גדרות תיל - שיותר מזכירות לנו את תקופת השואה מאשר את חג האביב והשקדיות הפורחות.
את ההגדה יצרו מנחם רביב, משה ויסברג והמאייר רודא ריילינגר, מעפילי האונייה "הילדה" שהגיעו למחנה בינואר 1940. הם היו כלואים במחנה תקופה ארוכה יחסית ובאותה השנה, חגגו במחנה סדר פסח. שלושתם השתייכו לקבוצת "השומר הצעיר" ולכן כתבו ואיירו את ההגדה ברוח הקיבוצית. כיום נמצא במחנה עותק של ההגדה המקורית שהועברה לקיבוץ הזורע, הגדה אחת בשפה העברית והשנייה בגרמנית.
משה ויסברג שהיה חבר בקבוצת השומר הצעיר והכין את ההגדה סיפר בעדותו למאגר: "הייתי בין השלושה שכתבו את ההגדה. התרוממות רוח מיוחדת הייתה בסדר פסח זה. כי הרי את 'השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל' כבר קיימנו. נשאר לנו עוד, ואנו מצפים לכך בכליון עיניים 'השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" כלומר, השמחה על העלייה לארץ הייתה גדולה ואמיתית אך הרצון להיות בני חורין עדיין לא מומש.
למה הם התעקשו להכין הגדה שונה, הם לא יכלו לבקש מהסוכנות היהודית שתמסור להם הגדות רגילות?
"אני לא יודעת בדיוק למה הם היו צריכים להכין" מספרת לנו יעל קאופמן, עובדת במאגר המידע של מחנה המעפילים בעתלית. "יכול להיות שהם רצו לעשות משהו בעצמם. יכול להיות שבאמת לא הייתה להם דרך להשיג הגדה. גם מנחם רביב, שכתב את ההגדה בשיתוף עם משה ויסברג, לא ממש זכר את הטקסטים המסורתיים".
אז איך בסופו של דבר הצליחו ליצור את ההגדה?
"הם כתבו מה שהם זכרו בערך. אבל יותר נכון לומר, הם כנראה רצו הגדה מיוחדת שתתאים לרוח השומר הצעיר. כמסורת התנועה הקיבוצית. משהו שיתאים לרוח המקום והתקופה".
ומה ההבדל בין ההגדה הזו להגדה הרגילה?
"כמובן שלא היו בהגדה הזו טקסטים מסורתיים רגילים. הם עיבדו אותם. כמו שאמרתי, התאימו אותם לתקופה ולחוויות של האנשים עצמם. למשל, בטקסט של 'עבדים היינו' הוסיפו 'עבדים היינו לפרעה בגרמניה' , שזה מאוד שיקף אותם כי הם בדיוק הגיעו מגרמניה. או למשל בהגדה מצוין 'עבדים היינו לכל פרעי העולם' שזה בעצם מן ביטוי ייחודי לכך שיש כמה סוגי פרעה בעולם ולא רק ההוא שהיה במצרים".
אי אפשר להתעלם מאיורי הגדרות הבולטים של ריילינגר, שאף מופיעים בשער ההגדה עצמו. על מנת להזכיר לכל החוגגים את המצב העכשווי שבו כל אחד מהמעפילים נתון לרגע זה חוגג את חירותו, אך כלוא כאסיר תחת שלטונו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. "זו פשוט הייתה המציאות של החיים שלהם, הם ציירו את המציאות של המעפילים " מוסיפה קאופמן.
קצת אירוני שהם חגגו שהם בני חורין למרות שבפועל הם היו כלואים במחנה.
"זה באמת אירוני. אבל מצד שני, צריך לזכור שהם הגיעו ממקום הרבה יותר גרוע. הרבה מהם הגיעו מגרמניה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, והם כנראה היו האחרונים שהצליחו לברוח מאירופה לפני תחילת הפתרון הסופי" היא מסכמת.
מעונינים לקרוא את "הגדת השומר הצעיר" במלואה? כנסו לכאן.
מחנה המעפילים בעתלית פתוח למבקרים בחול המועד פסח מהשעה 9:00 - 17:00.