פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאינה יודעת לצעוק: כשאישה נמצאת כל כך קרוב ורחוק מחירותה

      יש נשים שעדיין לא יצאו ממצרים. ששכחו את עצמן שם, אבותיהן יצאו מזמן ממצרים, אך הן עדיין כבולות בשבי תודעתי, נרצעות תחת גיליוטינת הכאב, חג הפסח הוא בדיוק הזמן לתת להן כוח לצאת לחופשי

      אישה הותרה מעגינותה, ספטמבר 2013 (יח"צ)
      (צילום: יח"צ)

      לעשות את הצעד ולעזוב את המצריים שלך, לשוב ולהיות חופשייה

      השאלה הראשונה שנשאלת אישה שסבלה מאלימות היא מדוע לא קמת ועזבת? הרי הבית היה פתוח פעמים רבות, מדוע לא נטלת את חפצייך ויצאת לחופשי? נדמה שהסיפור של עם ישראל הנשאר בגלות ולא מסוגל לעזוב את מצריים תחת סבלות פרעה יכול להעניק לנו את התשובה. מסופר במדרשים כי מצריים לא הייתה מוקפת בחומה או גדר ונשאלת אותה השאלה, מדוע בני ישראל לא עזבו את מצרים ונסו על נפשם? התשובה היא שהם היו תחת שיעבוד פרעה באופן מנטאלי, מניפולציה על גבי מניפולציה שגרמה להם לחשוב שאין להם חיים טובים יותר בחוץ זולת מדבר ושממה.

      היהדות מלמדת אותנו שהתורה אינה רצופת סיפורים שקרו לאבותינו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו איפה סיפורי המקרא פוגשים אותנו, מה אנחנו למדים מהתנהגותם מתעצומות הרוח שגילו אבותינו? חג הפסח הוא הזמן המיוחד בשנה שנותן לך כוח אלוקי לעשות את הצעד ולעזוב את המצריים שלך, לשוב ולהיות חופשייה.

      המוטיב המרכזי של פסח שנקרא גם חג החירות הוא סיפור יציאת מצרים. וכל המרבה בסיפור יציאת מצרים הרי זה משובח. חג זה בו יצאנו מעבדות לגאולה, בכוחו לאפשר לנו לצאת משעבוד פנימי וחיצוני, לפרוץ קדימה ולקרוע את הניילונים מהגאולה העתידית.

      החופש מתחיל במקום שבו אישה מספרת את הסיפור שלה לאחרים

      השלב הקריטי והחשוב ביותר לנשים הנמצאות במעגל השעבוד מתחילה בהכרה במצבן, בפריטה למילים את מצוקתן. המסר שחג הפסח מעביר לנו אינו רק סיפור שהתרחש אי שם מעבר להררי הזמן, אלא הוא נושא קריאת דרור לכולן.

      פסח זו מילה מאד עוצמתית, היא מלמדת אותנו שהצעד הראשון אל עבר החירות הוא בפה-הסח. הפה שמסוגל לספר, החופש מתחיל במקום שבו אישה מספרת את הסיפור שלה לאחרים. ברגע שאת מדברת וחושפת את מניחה צוהר לעזרה, שאת מסתירה הכי קשה לך. דברי על המיצר שלך, על היציאה שלך ממנו, על הטוב השמור רק לך.

      המצווה היא לספר את סיפור יציאת מצרים שוב ושוב עד שיאיר הבוקר. לספר את כבלייך, את הפרעה הפרטי שלך ואת קורבן העבדות הפיזית והנפשית שאת מקריבה בשביל אלוהים אחרים שאינו אלוהיך. החזרה על הסיפור, העמקה וההתבוננות סביב הישועה יש בה בכדי להעצים ולחזק את כל אחת מאתנו באופן אישי.

      מי שמרע לך תמיד יגרום לך להרגיש שאת זו שבעצם אשמה במצבך

      בימים ההם בזמן הזה. נשים רבות נמצאות כל כך קרוב ורחוק מחירותן. מחסום שקוף נפשי ניצב חוצץ בינן לבין החירות שלהן, שהיא כל כך קרובה וכל כך רחוקה. למה בנית ערי מסכנות בשאריות שנותרו מדלת אמותיך? גם אם את תלויה על בלימת כבליך. תשיחי תפרטי את כאבך. אל תטייחי אותו. תבקשי מהפרעה הפרטי שלך לשלוח לחופשי את עצמך ללא תנאים וקווים. רק כדי לזבוח את כבלייך על מזבח החיים.

      נרפים אתם נרפים לגלג פרעה על בני ישראל כדי לכבות את האור על רוחם ולשפוף את חירותם, כדי לגרום להם לחשוב שהם אשמים במצבם, מי שמרע לך תמיד יגרום לך להרגיש שאת זו שבעצם אשמה במצבך . העבדות המושתקת מתקיימת בתוכנו בכל מיני גוונים עכורים. תני יד לקולות שבך, השמיע קול וקראי דרור לחירות. יש סיכוי לגאולה, אין ייאוש, יש אור גדול וטוב ששמור לך, צאי לאור.