שנים ארוכות מנהלת הנהלת בתי הדין הרבניים "רשימות שחורות" מאגר של מעוכבי נישואין הכולל בין היתר מידע לגבי ממזרים, ספק ממזרים, אנשים שנקבע כי אינם יהודים, אסורי חיתון בגין ניאוף (ההלכה אוסרת על אישה שנאפה להינשא לבעלה ולאיש אשר נאפה אתו- "בעלה ובועלה"), רישום נשים אשר זקוקות לחליצה ועוד. השבוע, העניק בג"ץ גושפנקא לרשימות השחורות כשאפשר להנהלת בתי הדין לצרף לרשימה נשים שנאפו מבלי שנעשו עמן בירור על כך.
המקרה הוא של אישה שצורפה לרשימה השחורה לאחר שבעלה טען כי היא נאפה עם גבר, אך היא לטענתה מעולם לא שמעה את הטיעון המדובר. האישה עתרה לבית המשפט העליון וביקשה באמצעות הארגונים "מרכז צדק לנשים", "קולך", "מבוי סתום" ו"מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן", להסיר את שמה מהרשימה, ונוסף לכך גם לקבוע כי אין בסמכותו של בית הדין לכלול ברשימה נשים שהתגרשו בהסכמה.
העותרות טענו כי בית הדין הרבני אינו יכול לתת החלטות בנושאים אשר לא התבררו על ידו, וכי החלטות מסוג זה חורגות מגדר סמכותו. הסיבה לכך נבעה בשל העובדה כי שאלת הניאוף לא עמדה לבחינה והכרעה, ולכן גם לא ניתן לתת החלטות בעניינה. בעתירה נטען כי ההחלטות פוגעות פגיעה קשה בזכויות היסוד של נשים בישראל. בין היתר, פגיעה בכבוד, בשם הטוב, בזכות לחיי משפחה, בפרטיות ובשוויון, הן מכיוון שאיסורי הניאוף חלים על אשת האיש ולא על האיש; והן מכיוון שהעניין אינו מיושם באופן שוויוני כלפי כלל הזוגות.
במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית המשפט הוצעו על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים הנחיות להסדרת הלכי הבירור הנדרשים לצורך הטלת מגבלת נישואין על בסיס האיסור ההלכתי ל"בעל ולבועל". ההנחיות שהוצעו נכנסו לאחרונה לתוקף לאחר שנחתמו על ידי נשיא בית הדין הגדול הראשון לציון הרב יצחק יוסף והן קובעות כי תעשה הפרדה טכנית ברשומות בין נשים אשר טענת הניאוף לא נתבררה בעניינן לבין מקרים בהם נערך בירור.
עקב כניסתן לתוקף של ההנחיות, קבע בג"צ בהחלטה על מחיקת העתירה. לכן, נקבע, שאין מקום לדון בסוגיה בגדרה של העתירה הספציפית. יחד עם זאת נקבע כי טענות העותרות שמורות להן במידה ויחליטו לפנות שוב לאחר יישום ההנחיות החדשות. בכך למעשה העניק בית המשפט חותמת לכך שהנהלת בתי הדין תוכל להכניס לרשימה השחורה גם נשים שנטען כלפיהן שנאפו, אך בירור בעניין לא נעשה.
עו"ד סוזן וייס ממרכז צדק לנשים אמרה בתגובה כי "רישום נשים ברשימה שחורה בגין האשמות כלפיהן שלא נתבררו מהווה פגיעה קשה בכבודן של נשים ובזכויותיהן כאזרחיות. מדינת ישראל מכשירה הטלת אות קין על נשים, וההנחיות אינן מונעות את הפגיעה הקשה בזכויות אדם".
פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן הוסיפה כי "העובדה שבג"צ בחר שלא להתערב בסוגיה הינה מצערת לאור עוצמת הפגיעה בזכויות יסוד של נשים. מלבד הפגיעה הקשה בחירות הנישואין ובאוטונומיה של נשים על ידי הכללתן ברשימת "טעוני בירור", עצם הרישום מהווה פגיעה אנושה בכבודן, בפרטיותן ובשמן הטוב. ההנחיות החדשות אינן משנות את המצב הקיים בהקשר זה. הבחירה בפרשנות מרחיבה של איסור הלכתי וגיבוי בפועל לפרשנות זאת על ידי המדינה מחדדת את הצורך ביצירת אלטרנטיבה בישראל לנישואין על פי הדין הדתי"