הרגע שסבא שלי קפץ מהרכבת אל הלא נודע

ארנסט ישעיהו קליין קראו לסבא שלי. הוא היה נער מתבגר בתקופת השואה. גם הוא, כמו רבים אחרים, היה על הרכבת בדרך מהגטו למחנה הריכוז ובגבורה של נער החליט לקפוץ מהרכבת בעודה נוסעת משאיר מאחוריו את בני המשפחה שלא היה בכוחם לברוח. סבא ששרד שואה בגבורה לא שרד את מחלת הלב שדמם בחודש מרץ 1996, אוד מוצל ששתק כל חייו שתיקה כאובה יותר מכל סיפור מצמרר. החלטתי לשבת ולכתוב לו לשתף אותו בתחושות שלי כנכד לחיים שנקברו עמוק בשתיקה .


סבא יקר שלי .

גם הערב, ערב יום השואה אני מוצא את עצמי יושב וכותב לך במטרה לשתף אותך בזיכרון שלי, לא שאני שוכח ממך כל ימות השנה אבל משהו ביום הזה חזק ממני , חזק מכולנו שחיים כאן.

בחרתי לשתף אותך במחשבות שלי על צמד המילים "שואה וגבורה" מילים שלא היו מתאימות מהן אחת לשנייה, אתה הגיבור שלי, אתה שלא הרכבות ניצחו אותך וגם לא הנאצים יימח שמם אלא החיים עצמם ניצחו אותך ונלקחת לגנזי מרומים לאחר שבגבורה רבה ניצחת את הכול וזכית להקים פה בארץ ישראל משפחה לתפארת .

סבא, הרגע הזה שבתעוזה וגבורה קפצת מחלון רכבת המסע המלאה באנשים בדרך אל הלא נודע, זה בדיוק הרגע בו המילה "גבורה" התחברה ל"שואה" ויחד יצרו את היום הזה בו כולנו נזכרים, נזכרים בשתיקות שלך, נזכרים בכמה היית גאה בנו בדרך לבית הכנסת לספר לחבריך על הנכדים המקסימים שלך, ידענו כולנו על המשפחה שנשארה אי שם ביערות המושלגים, ידענו גם על דם הוריך שצבע את השלג הלבן ועל אחיך ואחיותיך שדמם נספג בקרקעית העץ של קרונות הרכבת, ידענו ושתקנו רק כי השתיקה הייתה ציווי שלך לדור הבא "לא מדברים על זה" ענית לנו תמיד .

אני כותב ודומע, ולא רק בגלל שאתה כבר לא פה כדי לקרוא את זה, אלא כי הפרתי את בקשתך, אותה בקשה שלא נכתבה מעולם, "בני משפחתי לא ידרכו מרצונם על אדמת גרמניה" אמרת ולא הוספת.

אז סליחה סבא שלי, סליחה שטסתי לגרמניה ההיא שכל כך תיעבת, אבל הרגע הזה של לעמוד בכיכר העיר ולצעוק "כי ניקיתי דמם לא ניקיתי" זה היה רגע של דמעות אושר, אני הנכד שלך עומד שם על אדמה ספוגה בדם ודמעות בזכות הגבורה שלך, מזכיר לכולם שאותך הם לא הצליחו לשבור כי אתה סבא שהיה מלא גבורה וכמוך עם שלם שעדיין נמצא פה ולא שוכח את מה שהתחולל שם לפני המון שנים.

סבא שלי, גם הלילה כבכל לילה אני אגש למיטותיהן של בנותיי (נינותיך) אלטף את ראשן ואלחש שם לחלל החדר לילה טוב, אבל הלילה זה שלך, אתה שם בגנזי מרומים תשקיף עלי ותשמע את דברי, תהיה גאה בדורות מבורכים שהשארת פה, תהיה גאה על אותו הרגע ברכבת בו זכית לגבורה שהותירה פה חיים מפוארים לתפארת משפחתך .

יהי זכרך ברוך