יותר מ-50 יזמים ויזמיות מהמגזר החרדי הגיעו אתמול (שני) לבית התפוצות בתל אביב. כולם, היו עדות לכך שפעילות הסטארט-אפים בעולם החרדי צוברת תאוצה. ולא רק הם. 224סטארט-אפים של יזמים ויזמיות חרדים נרשמו למאיץ "קמא טק", שש החברות המצטיינות עליהן הוכרז באירוע, נכנסו לתוכנית של "קמא טק", אשר כוללת בין היתר מענק של 20 אלף שקל, משרדים בחברת היי-טק, נסיעה לניו-יורק ולונדון למפגשים עם משקיעים, וכמובן ליווי מקצועי.
התחרות שנערכה זו השנה השנייה, נועדה לסייע ליזמים החרדים להשתלב ולהצליח בתחום. לצורך השוואה, בשנה שעברה נרשמו רק 20 יזמים ויזמיות בלבד. השנה, מספר הנרשמים היה גבוה פי עשרה, כזה שהפתיע את כולם. "לפני שנה נתקלנו במודעה של 'קמא טק'", מספרים אריאל קליקשטיין ויוני לוקסנברג, יזמים חרדים מבני ברק, בשנות ה-30 לחייהם, שנכנסו אתמול לתוכנית המאיץ, "המודעה בישרה על אירע שמפגיש בין אנשי היי-טק בכירים במשק עם יזמים חרדים. הגענו לאחד האירועים ויצא לנו להכיר מקרוב את התחום ובעיקר את ההתגייסות החשובה של בכירים בתעשייה למען היזמים החרדים".
לוקסנברג וקליקשטיין, הם שותפים מייסדים של "pojo", שמיועד למעצבי ובוני אתרים, מקצוענים ומתחילים, שמחפשים את הדרך לקצר את התהליך להקמת אתר אינטרנט, ובכך לחסוך עשרות שעות של עבודת פיתוח ועיצוב, ולאפשר רווח גבוה ומיידי. "למדנו בישיבות גבוהות ועברנו את המסלול החרדי הקלאסי", הם מספרים, "אחרי החתונה, עשינו שירות אזרחי, ועבדנו בתחומים שונים עד שנפגשנו והחלטנו להקים חברה לבניית אתרים. בנינו מאות אתרים ללקוחות קטנים וגדולים ואז נולד הרעיון של המוצר שעבדנו עליו במשך זמן רב". השניים, כך הם מדגישים, עשו ועושים זאת בדירת מחסנים בבני ברק, "ללא רקע או השכלה בתחום הספציפי, רק מניסיון, קריאת מדריכים וספרי לימוד".
לעומתם, דביר לרר, תושב בית שמש, שעובד מביתו עשה מסלול הפוך. "בגיל 16 עזבתי את התיכון בהרצליה, וקשרתי את חייה עם עולם התורה. האתגר הגדול היה להדביק את לימודי ליבה היהודיים". הוא השתלב בעולם הישיבות הליטאי, הפך לבחור ישיבה, והתחתן. גם אחרי החתונה, המשיך ללמוד והקים עם שותפו ארי גינצבורג, כולל ללימודי חושן משפט. כשהתרחבה משפחתו, הבין לרר שהוא צריך גם להרחיב את מקור הפרנסה ויצא ללמוד תכנות.
המיזם של לרר "Cognilyze" הוא מנוע המלצות חדשני ומתוחכם לקניות. הגולש קונה מוצר באחד מאתרי המכירות באינטרנט, ומנוע ההמלצות יודע לצפות מה הוא עוד רוצה לקנות ולהציע לו מוצרים מתאימים. "בניגוד למצב הקיים", הוא מסביר, "הוא לא מציף את הקונה בהמלצות לא רלוונטיות אלא מבין את המניעים והרצונות שעומדים מאחורי הקניות שלו על ידי "תפירה" של התיאוריה התנהגותית מתאימה לפעילות שלו באתר. המערכת שלנו יודעת לצפות קניות עתידיות של לקוח בדיוק של פי 3 מהצפי הרגיל מבלי לאסוף עליו מידע אישי אלא על ידי רשימת הקניות שלו בלבד".
ששת הסטארט-אפים הזוכים נבחרו מתוך רשימה של שניים עשר מועמדים סופיים - חמישה מתוכם סטארט-אפים שמובלים על ידי נשים חרדיות ושבעה שמובלים על ידי גברים חרדים. מירב חדד, מועמדת שנכנסה לרשימת המועמדים הסופיים, אך לא זכתה בתחרות, היא סמל לשילוב נשים חרדיות. חדד היא ד"ר לבינה מלאכותית שפיתחה את "Brillianetor", טכנולוגיה המבקשת להטמיע תכונות חברתיות בעיקר במשחקי מחשב.
חדד, גדלה בבני ברק, בת שנייה במשפחה של 14 אחים ואחיות. כשסיימה תיכון, נרשמה ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן "בעיקר מתוך משיכה למתמטיקה", היא אומרת. משם, המשיכה לדוקטורט בתחום הבינה מלאכותית "הלימודים מאוד ריתקו אותי". בסיום הדוקטורט בבר-אילן, המשיכה לפוסט דוקטורט באוניברסיטת חיפה.
"לצערי, כאישה עם אורח חיים חרדי נתקלתי בתעשיית היי-טק בהמון קשיים", אומרת חדד, "בעיקר בגלל חוסר המודעות של הסביבה לשוני התרבותי. לאחר כמעט 7 שנים בתעשייה, הבנתי שחברות בישראל אינן ערוכות לקלוט ולקדם נשים המעוניינות לשמור על אורח חיים דתי או חרדי הדוק. אז החלטתי להקים את המיזם שלי. במפגש עם "קמא טק", גיליתי שאני לא היחידה שנתקלת בקשיים בעולם הזה".
"יש צמיחה מהירה מאד במספר החרדים המבקשים להשתתף בהיי-טק", אומר מנכ"ל "קמא-טק" משה פרידמן, "ואנחנו נעשה כל מאמץ לעזור לכמה שיותר מהם להצליח בתחום. בעולם היהודי בחו"ל יש קהילה גדולה של משקיעים ואילי הון החפצים בקידום ושילוב חרדים בתעסוקה בישראל, ואנחנו מתכוונים למנף זאת לטובת היזמים שייכנסו למאיץ". זיקה אב-צוק, מנהלת בכירה לפיתוח עסקי בסיסקו ישראל וממייסדי "קמא-טק", הוסיפה: "אנחנו מאוד גאים בסטארט-אפים שנבחרו, ובטוחים שהם יפלסו דרך לסטארט-אפים רבים שיבואו בעקבותיהם".
יו"ר מובילאיי, פרופסור אמנון שעשוע אמר כי "בתפיסת העולם החילונית שלי, היה נראה לי טבעי שהתרבות החרדית ועולם ההיי-טק לא מתחברים. אבל לאחר שנחשפתי לפעילות הזו הבנתי שהצורך והעניין ביזמות ובהיי-טק מבעבע בחברה החרדית ואנחנו החילונים לא מודעים לכך. התוכנית שהשקנו משכה 224 תוכניות עסקיות מקבוצות יזמים ויזמיות מהחברה החרדית. אני חושב שזה מדהים ושיש כאן פוטנציאל אדיר לשילוב חרדים בלב העשייה הכלכלית במדינה".