נושא קבורתם של חללי צה"ל אשר אינם יהודים, כך נראה, נתון בפולמוס כמעט מאז קום המדינה. למקרים מסוימים מן העשורים הראשונים למדינה, התייחס הרב הראשי הצבאי דאז, האלוף הרב שלמה גורן. מדובר בפולמוס חברתי, הלכתי ופוליטי, אשר יש הרואים בו רגישות רבה כלפי אלו מ"חסידי אומות העולם" אשר מסרו את נפשם למען עם ישראל.
אריאל פינקלשטיין, חוקר ומנהל פרויקט "שביל הזהב" להסדרת יחסי עם, דת ומדינה, במכון לאסטרטגיה ציונית עוסק בנושא זה, ומנסה לגבש עמדה שתהיה מוסכמת על הרבנות הצבאית ועל המשפחות.
פינקלשטיין מזכיר כי כבר בתחילת שנות ה-90 בחרה הרבנות הצבאית לקבור את החללים הללו ליד גדר בית-העלמין, במרחק ניכר משאר החלקות. אך הדבר לא עבר בשקט. ב-1993 פרצה סערה ציבורית עם קבורתו של חלל צה"ל, סמל לב פיסחוב, מחוץ לבית-העלמין הצבאי בבית שאן. בעקבות זאת, הוחלט על הקצאת חלקות לחיילים לא-יהודים בתוך מתחם בתי-העלמין הצבאיים, החלטה שלא ממש פתרה את הבעיה.
הדבר הוביל את הרבנים הצבאיים הראשיים לתת את הדעת לפתרון הבעיות הללו. הרב הראשי הצבאי ישראל ויס, הציע להקים חלקות ייעודיות לחללים אלו באמצע בית הקברות. אולם לפני שנתיים אירוע הנחת הדגלון על קברו של החלל האחרון עורר סערה כאשר לאחר הטקס התברר כי הרמטכ"ל בני גנץ כלל לא הניח את הדגלון על קברו של החלל האחרון, יבגני טולוצ'קו, בשל כך שהוא לא נקבר בחלקה המרכזית בהר הרצל אלא בחלקה המיוחדת למי שיהדותם מוטלת בספק. במשרד הביטחון ציינו ביובש כי טולוצ'קו "לא עומד בקריטריונים". "מדובר בתגובה חסרת רגישות", אומר פינקלטשיין. "היא התפרשה בקרב רבים לא רק כעניין טכני אלא כמבטאת יחס של זלזול לחללים מסוג ב'".
האירוע הוביל את הרב הצבאי הנוכחי, הרב רפי פרץ, להציע שחללים שאינם יהודים על פי ההלכה ייקברו במרחק של מספר מטרים, כך שבשטח שבין הקברים יהיו עצים וכך החלקה לא תיראה לגמרי נפרדת. אולם יש הטוענים כי גם במצב זה נמשכת ההפרדה למראית עין בין הקברים. בשיחה עם וואלה! מסביר פינקלשטיין כי יש פתרון, אולם הוא לא יעבור דרך מסדרונות הפוליטיקה.
מדוע לא פוליטיקה, למה שהנושא לא יוסדר בחקיקה?
"חבר הכנסת לשעבר אלעזר שטרן, ניסה לקדם יוזמה דומה באמצעות הצעת חוק. אני חושב שיש בעיה בלקדם עמדות הלכתיות באמצעות הצעות חוק בכנסת ואני חושב שגם שטרן הבין את זה בסופו של דבר ולכן ניסה לקדם פשרה עם הרבנות הראשית".
איזה פתרון אכן עשוי להועיל?
"בשנים האחרונות פורסמו בשני ספרים שונים התייחסויות של הרב הצבאי לשעבר, הרב שלמה גורן ז"ל, למקרים דומים שאירעו בעבר, שמהן התברר כי בעבר הרבנות הצבאית פסקה אחרת בנושא. בספרו האוטוביוגרפי 'בעוז ותעצומות' מספר הרב גורן על מקרה של חייל בריטי שנלחם לצד יהודים במלחמת העצמאות ונהרג בקרב. הרב גורן טען שמכיוון שחללים מעין אלו 'לא נהרגו סתם במקרה עם יהודים, אלא שהם התנדבו ומסרו נפשם על העם היהודי ועל ארץ ישראל, אז ודאי שמגיע להם להיקבר עם יהודים'. לדבריו, רק בשל הרצון של המשפחות לשים צלב על המצבה, הוא הורה לקבור חללים מעין אלו בחלקה מיוחדת בתוך בית הקברות היהודי, ולא בחלקה הרגילה".
במקרה אחר של קצין לאם שאינה יהודייה ואב יהודי שנפל בקרב ב-1968, מקרה מקביל למקרה של רבים מבני העלייה מברית המועצות הורה הרב גורן לקברו בחלקה הרגילה של היהודים, וכתב תשובה הלכתית בה הסביר שההלכה שאין לקבור יהודי עם מי שאינו יהודי כלל לא שייכת במקרה של אדם שנלחם למען העם והארץ הנחשב כחסיד אומות עולם, במיוחד כאשר מדובר באדם שהוא עצמו בן למשפחה יהודית".
האם הפתרון יהיה מקובל על המשפחות משני צדדים?
"אכן קיים חשש שמשפחות דתיות יבקשו להוציא את בניהם מקברים בבתי העלמין הצבאים אם הם ייקברו לצד מי שאינם יהודים לפי ההלכה. זאת אומרת, גם אם הרבנות הצבאית חושבת שאין בעיה מבחינה הלכתית, יש חשש שלפחות חלק מהמשפחות יגידו שיש בעיה כזאת. מה שאני טוען כנגד זה שבעבר הרב גורן הנהיג נוהל של קבורה ביחד והדבר עבר בשקט מצד כל הציבור הדתי. לכן, לדעתי, אם הרבנות הצבאית תוביל מהלך שאין איתו בעיה הלכתית, המשפחות הדתיות יקבלו זאת".
אני חושב שדווקא בגלל שהרבנות לא המשיכה את הנוהל שקבע בעבר הרב גורן נוצר הרושם בציבור הדתי שקיימת בעיה. וגם אם משפחות דתיות רבות יתקשו לקבל את זה, ניתן לקבור באזור מסוים אבל באותה חלקה. למשל, שאחת מהשורות תהיה של חללים שאינם יהודים, אך יש חשיבות קריטית לכך שהדבר כלל לא יהיה ניכר בעין. עיקר התרעומת הקיימת כיום היא על כך שמדובר בחלקות שהן נפרדות והדבר בולט לעין. בסיכומו של דבר, אני חושב שכדאי להסדיר את זה עכשיו לפני ששוב תפרוץ שערורייה בנושא והדבר יגרום לעוגמת נפש ולחילול השם".
אולם גורמים אחרים בעולם הרבנות סבורים אחרת. הרבנים הראשיים לישראל, הרב ישראל מאיר לאו ועמיתו הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון דוחים מכל וכל את האפשרות לקבור חללים יהודים ושאינם יהודים באותו בית קברות. בכך הם נשענים על דברי הרב קוק אשר פסק (שו"ת דעת כהן, סימן ר"א) כי בית קברות יהודי הינו כהקדש וכבית כנסת ואין לקבור בו חללים שאינם יהודים.
המלצתם הייתה לייחד שטח בבית הקברות אשר לא יוקדש לקבורת יהודים ובו יוכלו להיקבר גם שאינם יהודים. פסק זה אומץ על ידי רבני ערים רבים ברחבי הארץ אשר גם מסבירים כי אין מדובר במעמדות בין חללים אלא בעניין הלכתי וטכני שאין בו בכדי לפגוע בקדושת הנופלים. אחד הרבנים אומר בשיחה עמנו כי "אני מציע להקים בית קברות נפרד לחללי צה"ל גויים, ושיעשו אותו יותר יפה מבית קברות יהודי. לבית קברות יהודי יש מגבלות הלכתיות עד כמה אפשר לייפות אותו. לבית קברות גויי אין את המגבלה הזאת".