האם התורה מתאימה לחיים בחברה הישראלית המודרנית?

פרשת "אחרי מות" היא פרשה לא קלה עבורי. היא מתחילה באזכור של מות בני אהרון מהפרשה הקודמת, כשהקשר הדברים כאן הוא לא ברור. "ו?י?ד?ב??ר י?הו?ה, א?ל-מ?ש??ה, א?ח?ר?י מו?ת, ש??נ?י ב??נ?י א?ה?ר?ן--ב??ק?ר?ב?ת?ם ל?פ?נ?י-י?הו?ה, ו?י??מ?תו?", היא ממשיכה בתיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים ממשיכה עם עיסוק באיסור גילוי עריות, ולקראת סיום עוסקת הפרשה גם באיסור משכב זכר: "ו?א?ת-ז?כ?ר--ל?א ת?ש??כ??ב, מ?ש??כ??ב?י א?ש???ה: ת?ו?ע?ב?ה, ה?וא". ומיד אחריו בסמיכות מיידית, באיסור על משכב בהמה: "ו?ב?כ?ל-ב??ה?מ?ה ל?א-ת?ת??ן ש??כ?ב?ת??ך?".


זו פרשה לא פשוטה. אני בוחר להתחיל בעניין נוסף שלא ברור עד הסוף וזהו עניין כיסוי הדם. "ו?א?יש? א?יש? מ?ב??נ?י י?ש??ר?א?ל, ו?מ?ן-ה?ג??ר ה?ג??ר ב??תו?כ?ם, א?ש??ר י?צו?ד צ?יד ח?י??ה או?-עו?ף, א?ש??ר י?א?כ?ל--ו?ש??פ?ך?, א?ת-ד??מו?, ו?כ?ס??הו?, ב??ע?פ?ר". למה מכסים את הדם באפר? משום שהדם הוא הנפש. ולמרות שמותר לשחוט או לצוד ולאכול בשר, לא צריך לשמוח על הדם שנשפך וצריך לכסות אותו. זה אולי אומר שמותר "קצת", ואולי גם צריך להתבייש, כי הבושה היא השלב הראשון ביראת החטא וביכולת של האדם להיות מוסרי.

הפרשה שלנו היא דוגמא נפלאה לדינמיות של התרבות ולצורך של המסורת להתחדש כל הזמן תמיד. איסור גילוי העריות הוא הטאבו החמור ביותר של החברה האנושית. זהו אחד החוקים האוניברסאליים היחידים. כלומר, זה איסור חמור שקיים כנראה בכל תרבות אנושית המוכרת במחקר האנתרופולוגי. זה היה נכון אז וזה חייב להיות נכון גם היום. אין ויכוח בחברה הישראלית היום על הטאבו העתיק הזה וגם החוק הישראלי ומערכת שלמה של פקידי/ות סעד עובדים קשה לאכוף את החוק ולהגן על ילדים מפגיעה ומניצול מיני בתוך המשפחה.


אבל משכב זכר? למה זה חטא חמור כל כך? ולמה מחברת התורה את האיסור הזה למשכב בהמה? כאן אני חושב שהתורה לא מתאימה לחיים בחברה הישראלית המודרנית. דרך ארוכה עשינו מימים של טאבו על משכב זכר לתקופה של הסתרה והעלמת עין ועד לימינו היום. תקופה שבה רבים האמיצים והאמיצות שיוצאים בגלוי ומצהירים על הנטייה המינית שלהם בפומבי. וברוך השם, החוק הישראלי מתקדם יותר וצודק יותר ואנושי יותר מהחוק הכתוב בפרשת השבוע שלנו. חייבים להשתנות מיד. "אהיה אשר אהיה" אומר אלוהים למשה ונותן לו תורת חיים. תורה דינאמית משתנה.

הסמיכות של איסור משכב זכר לאיסור על קיום יחסי מין עם בהמה יוצר זיקה בין הדברים ומאפשר גם היום לרבנים חשוכים להשפיל, לגדף ולצאת נגד ציבור שלם. גם היום בישראל יש לא מעט אנשים ומנהיגים שרואים בכך חטא חמור ורבים מאד שהם אדישים ותומכים תמיכה פסיבית בכך.

צעירים דתיים נשלחים לטיפולי המרה ופוליטיקאים רבים בוחרים להתחמק ולעמעם את דבריהם בנושא. מכנסת ישראל לא יוצא קול ברור בנושא ונישואים של זוגות חד מיניים הם חזון רחוק בחברה שכפופה למונופול של רבנות דתית חשוכה. הדם הוא הנפש והלבנת פנים ברבים דומה לשפיכות דמים.

ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.