פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      והדרת והאדרת פני הדור הזקן

      הימים המיוחדים שעברו עלינו, חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם של בני הדור הקודם לחיזוקה של המדינה. הציווי "והדרת פני זקן", צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש ערכיה, הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות פיננסיות את פאר רוח האדם

      זוג זקנים (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      כיבוד ההורים והמבוגרים היה טבעי

      "לפני שבועות אחדים הלכתי לקנות טלפון נייד חדש", כך סיפרה לי השכנה בת ה-80, אבל "המוכר התעקש להתייחס כל הזמן אל נכדי שהיה אתי, והתעלם ממני כאילו הייתי שקופה". חוסר כבוד לזקנים איננו בעיה מודרנית. לפי אחת הפרשנויות, זה בדיוק היה חטאם של נדב ואביהו שמוזכר בתחילת ''אחרי מות'', שהם אמרו על משה ואהרן: "מתי שני זקנים הללו מתים, ואנו נוהגין שררה על הציבור" (ויקרא רבה, כ, י). ליקוי התנהגותי זה של נדב ואביהו, זוכה למענה בפרשה הצמודה 'קדושים', שבה נאמר: "מ?פ??נ?י ש??יב?ה ת??קו?ם ו?ה?ד?ר?ת?? פ??נ?י ז?ק?ן" (יט, לב).


      בעיית היחס לזקנים הייתה קיימת אפוא מאז ומתמיד, אבל ממדיה הוחרפו והועצמו בזמננו לאין שיעור. בימי קדם צעירים היו ממשיכים את מסורת אבותיהם, ועובדים באותו שטח חקלאי או באותו ענף מסחר, ייצור או שירותים שעבד בו ההורה, וההורה היה מהווה מורה לחיים עבור הבן. בנות היו רוכשות את רוב ההשכלה והידע השימושי שלהן מאימהותיהן. עבורם, כיבוד ההורים בפרט והמבוגרים בכלל היה טבעי ומתבקש מאליו.

      ההורה המבוגר מתקשה להדביק את הקצב

      בעידן המודרני השתנו יחסי מבוגרים-צעירים תכלית השינוי. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מואץ, וככל שהאדם צעיר יותר, כך גדולה שליטתו בתחומי המחשבים, האלקטרוניקה והתקשורת. הצעירים מעודכנים ויודעים לתפעל מערכות מתוחכמות המתחדשות ללא הרף, ומאגרי הידע האנושי נגישים בפניהם. גם בכלכלה ובניהול עסקים הדור הצעיר מתקדם במהירות, וכיום, צעירים שחלב אימם על שפתותיהם מסוגלים לפתח מיזם, יישומון (אפליקציה) או רעיון עסקי, ולהפוך חיש-קל למצליחנים.


      ההורה המבוגר מתקשה להדביק את הקצב. הוא זקוק באופן מתמיד לעזרת ילדיו הצעירים, ולעיתים הילד הקטן הופך למורה של הוריו בתחומי המחשבים, הגאדג'טים והמכשירים האלקטרוניים למיניהם. בפרסומת שהופיעה זה לא מכבר בטלוויזיה, נראות ילדות קטנות הרוטנות ביניהן על ההורים הנודניקים שזקוקים כל הזמן לעזרתם, והן מתייחסות להוריהן בהיפוך גמור ליחס המצופה מילדים כלפי הורים. במערכת הבחירות שהתנהלה לאחרונה ניתן היה לראות כיצד גם בזירה הפוליטית יש לצעירים הבקיאים ברזי הטכנולוגיה והתקשורת יתרון גדול ומשמעותי. בזמננו העולם שייך לצעירים, והם נהיים צעירים יותר ויותר, ושולטים בעולם יותר ויותר. במקביל לתופעה זו, תוחלת החיים הולכת ומתארכת, ובדור הצעיר יש מי שמתייחסים למבוגרים כאל נטל כלכלי. לא מדובר עוד בבעיה משפחתית או בסוגיה של יחסי אנוש, אלא בנושא שדורש התייחסות רב-מערכתית של כלל החברה.

      הפסוק: "מ?פ??נ?י ש??יב?ה ת??קו?ם ו?ה?ד?ר?ת?? פ??נ?י ז?ק?ן", לא צריך להיתפס עוד כציווי אישי הנוגע לקימה בפני זקן באוטובוס. הוא חייב, לדעתי, לשמש כיום בסיס לקריאת כיוון כללית הדורשת לכונן יחס של כבוד של כל דור כלפי הדור המבוגר ממנו. יחס זה נועד לייצב חברה בריאה בה רוחשים כבוד לכל אדם. העולם החברתי שהתורה רוצה שנכונן, יעריך את יצירת הדור הצעיר, אך לא יאדיר אותה על חשבון היחס המכבד כלפי הדור המבוגר.

      לשמור את כבודם של מי שעמלו שנים רבות

      בספר קבלי קדום, ספר ''הקנה'', נאמר שבכיבוד זקנים יש גם משום מתן כבוד לשכינה, והשפעה חיובית של המתקת הדינים. מסופר שם שאליהו הנביא אמר לרבי קנה בן אבן גדור: "בני, שיבה זו צריך לקום מפני כבוד השיבה העליון... וכאשר נקום ונהדר הדוגמא למטה – למעלה נעשה פועל של ביטול הגזרות". עוד אמר לו: "דע לך כי אותיות תקו"ם (בפסוק: "מפני שיבה תקום") הם אותיות מתו"ק, בזמן שתקום ותהדר – ישובו הכוחות למעלה למתוק, ואם לאו – ישיב המתוק למר".


      הצו הנובע מהתורה אמור לעצב דפוסי התנהגות שבחברה הכללית קשה יותר להטמיע. הוא לא ימנע מהיזמים ומהמצליחנים בעולם העסקים או הטכנולוגיה להמשיך לזכות לרווחים חומריים נאים, אך יישמר כבודם של מי שעמלו שנים רבות, התנסו בניסיונות החיים ורכשו חוכמת חיים ולא חוכמת מחשבים. הצו הדתי והאנושי תובע מאתנו ההערכה למי שתרמו שנים רבות לחברה, ונתנו חלקם לבניינו של עולם.


      הימים המיוחדים שעברו עלינו זה עתה: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם העצומה של בני הדור הקודם, דוגמת השכנה המבוגרת בה פתחתי. בהם גם ניצולי שואה, אנשים שתרמו רבות לתקומתה ולחיזוקה של מדינת ישראל, וכאלה שהקריבו את היקר מכל למענה. ביום העצמאות כבכל שנה נזכרנו בקריאתו של "הזקן": אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת ישראל". נזכרנו בימים בהם "הזקן" היה כינוי מכובד למי שיצר את ההזנק (סטארט-אפ) הגדול ביותר כאן: הקמת המדינה. נציין בדרך אגב שהמילה הזנק - אותיות: הזקן, רמז לתרומתם של הזקנים לקידום החברה.


      הציווי "והדרת פני זקן" בהוויית חיינו המודרנית, צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש סולם ערכיה הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות טכנולוגיות ופיננסיות את פאר רוח האדם. אני עדיין מצפה לפרסומת שבה נראה ילדות חמודות המכבדות את הוריהן, ומהדרות פני זקן.