למרות התפיסה הרווחת כאילו היהדות היא אנתרופוצנטרית, כלומר האדם במרכז וכל שאר הבריאה קיימת בשביל לשרתו ולעזור לו לצרכיו, ממחקר חדש המתבסס על כתביהם של הסופרים זוכי פרס הנובל ש"י עגנון ויצחק בשביס זינגר, עולה תמונה מורכבת יותר.
מי שעומד מאחורי המחקר הוא דן מישייקר, דוקטורנט לספרות יהודית וסביבה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, מתוך ניתוח כתביהם של ש"י עגנון, עולה תמונה כי היהדות דוגלת בגישה תאוצנטרית. כלומר, האל במרכז ועל כן עלינו להתייחס לכל הבריאה ביראה ובכבוד, ללמוד ממנה ולשמור עליה. גם בשביס זינגר נוקט בגישה דומה. העקרונות הללו מובילים אותם לתפיסה ''ביונצטריות'' בהקשר ליחסי אדם-חיה. במילים אחרות, האדם הינו חלק מקהילה גדולה יותר, שיש בה יצורים חיים נוספים, ולכל פרט בה יש חשיבות. בשיחה עם וואלה! יהדות, מסביר מישייקר, כי למרות שאין מדובר במקורות יהודיים מובהקים, יש בהם בכדי ללמוד אודות תפיסת היהדות בנושאים אלו.
מדובר בסופרים שלא כיהנו בהכרח כרבנים, האם עמדותיהם אכן משקפות את עמדת היהדות?
"שני הסופרים למדו ב'חדר' (בית ספר חרדי לבנים אשר היה נהוג בעיירות יהודיות באירופה, א.ק) והמשיכו להתחנך וללמוד גם לאחר מכן על ערכי ארון הספרים היהודי. זהו פרט חשוב כי שניהם הכירו למשל את פירוש רש"י לתנ"ך, שם תוכל למצוא למשל בספר בראשית פרק א', את הפסוק: "לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ השוה להם בהמות וחיות למאכל ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם".
התייחסויות נוספות החשובות לעניין זה ניתן לקרוא גם בתלמוד, בראשית מסכת סנהדרין וכמובן בהתייחסותו של הרב קוק ב"חזון הצמחונות והשלום". הרב קוק השפיע מאוד על עגנון.
ידוע ששני הסופרים קראו את "ספר הברית" מאת רבי פנחס אליהו הורוביץ מווילנה, שבו הוא מדבר על הטבע כעל מה שהאל יצר. בשביס זינגר מציין בספרו Love and Exile שמעולם לא התעייף מלקרוא בספר זה ומספר עד כמה הספר השפיע עליו. ובאופן מפתיע או שלא, גם בספרייתו של עגנון מצאתי את הספר הזה".
התיאוריה הזו באה לידי ביטוי בחייהם של הסופרים הללו?
"עגנון היה פסקטריאני, כלומר הוא נמנע מאכילת בשר ועוף אבל הוא אכל דגים. מאידך, הוא פחד מבעלי חיים ולא רצה מגע ישיר עמם. אגב, בנאום של עגנון בזמן קבלת פרס הנובל לספרות בשנת 1966 הוא הודה לבעלי החיים".
מעניין לגלות שכשעגנון כתב על בעלי החיים, הוא התייעץ עם הזואולוג ישראל אהרוני מהאוניברסיטה העברית ועם ד"ר יוסף שם-טוב, הווטרינר הראשון בירושלים שהיה גם ידידו, כאשר כתב על בעלי-חיים, הוא היה שולח להם סקיצות ומתקן בהתאם להערותיהם. כך חשף חיים באר. בעבודת המחקר שלי גם מצאתי התכתבויות המעידות על כך שבשנותיו האחרונות היה מנוי לכתב העת ביבר, כתב עת זואולוגי של גן החיות בתל-אביב".
"אחד המנהגים היהודיים עליו יוצא עגנון בכתביו הוא 'מנהג הכפרות'. התנגדותו באה לידי ביטוי למשל בסיפור הקצר: "התרנגול ותפילת בני האדם", ובספרו "ימים נוראים", שם מתייחס להתנגדותו ומבסס את דבריו על חכמים יהודיים כגון רבי יוסף קארו והרמב"ן. המעניין בהתייחסות למנהג זה, הוא שלא נמצא מחוץ לספרות היהודית התייחסות למנהג והבעת התנגדות כלפיו".
לעומתו, בשביס זינגר מוכר כצמחוני אדוק, וכרדיקלי בדעותיו האישיות, אשר באו לידי ביטוי גם אצל דמויות רבות בספריו. כמו כן, נהג על בסיס קבוע ללכת לפארקים בניו יורק ולהאכיל את היונים. בנוסף, הוא אהב להזכיר בכל הזדמנות שהוא מגדל שתי ציפורים המתעופפות באופן חופשי בביתו. מה שפחות מוכר אצלו, הם כתביו לילדים, ובפרט יחסי אדם חיה בכתביו אלה. באופן כללי, בספריו למבוגרים נכתבת ביקורת נוקבת כנגד האדם ויחסו כלפי בעלי חיים".
ומה העמדה הרבנית לנושא?
"קיימת התייחסות רבנית לנושא, והרב המוכר ביותר אשר התייחס לנושא הוא הרב עובדיה יוסף אשר פסק מספר הלכות חשובות ומשמעותיות במרוצת השנים".
כיצד הדבר הזה אמור להשליך על חייהם של שמורי המצוות?
"אחת ממטרותיי העיקריות היא לחשוף זווית אחרת של היהדות בנוגע ליחסי אדם-חיה-סביבה ולהציע אלטרנטיבה ליחס המקובל והנפוץ יותר. נקודת המוצא שלי היא שהיהדות כמו דתות אחרות, משפיעה מאוד על אורח חיים של אנשים, ומתוך כך חשיפה של יהדות אחרת, תפיסה אחרת המבוססת על התנ"ך ומקורות מאוחרים יותר, עשויה להאיר את הנושא ולשנות את גישתם של אנשים רבים, זאת גם מתוך הבנה שהנזק שאנו גורמים לסביבה ולבעלי החיים שבתוכה מזיק בסופו של דבר גם לנו. אחת המטרות של חוקרי Ecocriticism ו Critical Animal Studies הינה לחזור ליצירות קנוניות ולחלץ מהן אמירות ורעיונות סביבתיים, וכך להציע זווית מבט חדשה לפירוש טקסטים אלו".
למעשה מתוך המחקר אני יכול בהחלט לומר כי עמדת היהדות כחופפת לרוחות המודרניות הנושבות סביב היחס לבעלי חיים. רוחות שקיימות מקדמת דנא."
את דן מישייקר, ניתן יהיה לשמוע היום (28.04) החל מהשעה 17:00 במסגרת אירועי אתנחתא המתקיימים פעם בחודש באוניברסיטת תל אביב, ופתוחים לקהל ברחב ללא תשלום והפעם בנושא "סביבה חכמה" בהרצאתו: "מותר האדם מן הבהמה אין"?! - יחס לבעלי חיים ביצירות עגנון ובשביס זינגר.