בסרט הקאלט של חבורת מונטי פייתון - "בריאן כוכב עליון", ישנו קטע חשוב הלקוח מפרשת השבוע שלנו. בסרט מתואר מעמד "סקילה" בשער העיר ירושלים, כשחטאו של הנסקל הוא - שאמר את השם המפורש. הכהן (אותו מגלם ג'ון קליז, הזכור לנו מ"המלון של פולטי"), מנהל את הטקס ומסביר את העונש. כשהוא נשאל על ידי הקהל "מה הוא אמר?", מועד גם המוציא לפועל ואומר את השם המפורש ... ומכאן הדברים הולכים ומסתבכים. כמו בכל קומדיה מעולה, עד מהרה מתבלבל הסובב במסובב והמחזה מגיע לאבסורד מצחיק עד דמעות.
בפרשה שלנו זה לא מצחיק בכלל. "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל, וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו אל משה". מדובר בבן הישראלית, אדם שאימו ישראלית ואביו זר, שנוקב בשם המפורש וגם מקלל את רעו הישראלי במחנה בני ישראל במדבר. הטקסט המקראי כרגיל מקמץ במילים ולא ידוע לנו מה סיבת הסכסוך. המפרשים נוטים להסביר את הסכסוך בכך שלא ניתן לבן הישראלית חנייה במחנה, כלומר לא היה לו מקום. לא ממש ריב על חנייה, אלא שאלה של מקום לחנות - בבחינת אזור מחייה מקום תחת השמש.
מדוע המקרא דורש עונש מות על אמירת השם המפורש? "ו?נ?ק?ב ש??ם-י?הו?ה מו?ת יו?מ?ת, ר?גו?ם י?ר?ג??מו?-בו? כ??ל-ה?ע?ד?ה: כ??ג??ר, כ??א?ז?ר?ח--ב??נ?ק?בו?-ש??ם, יו?מ?ת". את השם כולם יודעים אך איש לא אומר. האמירה או ה"נקיבה" בשם המופרש גורמת או "מכריחה" את המציאות האלוהית להתערב. הקללה שמקלל בן הישראלית את הישראלי היא עכשיו לא קללה סתם.יש בה תוקף. והאלוהים חלק ממנה ...
המסורת שלנו הלכה דרך ארוכה ממקום הסקילה באבנים בשער העיר, כמתואר בפרשה: "ו?י?ד?ב??ר מ?ש??ה, א?ל-ב??נ?י י?ש??ר?א?ל, ו?י?ו?צ?יאו? א?ת-ה?מ?ק?ל??ל א?ל-מ?חו?ץ ל?מ??ח?נ?ה, ו?י??ר?ג??מו? א?תו? א?ב?ן". בתקופת המקדש, אמר הכהן הגדול ביום הכיפורים פעם אחת בשנה את השם המפורש. אחרי החורבן עברה מסורת כינויי האלוהים וכל צבא הקודש לידי חכמים הבקיאים בתורת הסוד בשרשרת קבלה. משם, עברה הסמכות וההשראה לבית המדרש וללימוד התורה.
והיום, ישנם כוחות מנוגדים המפרשים את התורה בלימוד חי. בתי מדרש החוזרים למסורת הקדומה ומבקשים לחדש את ימי התהילה של בית המקדש, כולל הפולחן הקדום הקרבת הקורבנות, ושאר מצוות עתיקות. ובתי מדרש אחרים הפועלים לחידוש וריענון, והמשך תהליך ההתאמה של המסורת היהודית, למציאות החיים המשתנה.
ונקודת זכות יפה בפרשת השבוע. העונש קשה ואכזרי, אבל הוא אחיד לכולם. ללא הפלייה "מ?ש??פ??ט א?ח?ד י?ה?י?ה ל?כ?ם, כ??ג??ר כ??א?ז?ר?ח י?ה?י?ה: כ??י א?נ?י י?הו?ה, א?ל?ה?יכ?ם". לא פעם ולא פעמיים חוזר המוטו הזה בספר ויקרא, שוב ושוב. החוק הזה הוא חוק אחד - שצריך להיות מוכל על כל יושבי הארץ לטוב ולרע. "ו?ב?ק?צ?ר?כ?ם א?ת-ק?צ?יר א?ר?צ?כ?ם, ל?א-ת?כ?ל??ה פ??א?ת ש??ד?ך? ב??ק?צ?ר?ך?, ו?ל?ק?ט ק?צ?יר?ך?, ל?א ת?ל?ק??ט; ל?ע?נ?י ו?ל?ג??ר ת??ע?ז?ב א?ת?ם, א?נ?י י?הו?ה א?ל?ה?יכ?ם". גר ועני ואזרח ויתום, לכולם מערכת חוקים אחת. וגם בימנו היום, במדינת ישראל, זהו ערך חשוב ונכון ויקר. ושוטרי משטרת ישראל, לפני שהם מכים אדם כהה עור, חייבים להפנים וללמוד אותו.
שבת שלום
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי