האם מונופול הכשרות של הרבנות הראשית לישראל בדרך לפירוק? היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין קבע כי בעלי מסעדות יוכלו להציג עצמם כמושגחים על ידי גופים פרטיים, על אף שההשגחה אינה מטעם הרבנות הראשית לישראל, כפי שמחייב החוק. וינשטיין אף הודיע כי קנסות שכבר הוטלו על בעלי מסעדות יבוטלו. בעקבות הפרשנות המקלה יקיימו היום הרבנים הראשיים לישראל דיון חירום בסוגיה.
במכתב לעו"ד ריקי שפירא רוזנברג של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, כתבו בפרקליטות המדינה כי "לא יוגשו, במצב החקיקתי הקיים, הודעות תשלום קנס או כתבי אישום, נגד בעלי בתי אוכל שיציגו מסמך בו יצויין כי המקום מפוקח או מושגח על ידי גורם פלוני". עם זאת, הבהירו כי הדבר מותנה בכך "שיובהר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי מסמך זה אינו מהווה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל, או מטעם גורם אחר המוסמך ליתן תעודת הכשר".
ברבנות הראשית לישראל זעמו על ההחלטה שמשמעותה היא שבירת מונופול הכשרות שבידיה, ויקיימו יחד עם הרבנים הראשיים דיון בסוגיה. מנכ"ל הרבנות אלחנן גלט אמר לוואלה! יהדות כי החלטה כזו "פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק וחשוב מכל פוגעת בכשרות של בתי העסק ובציבור ברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".
גורמים ברבנות הוסיפו כי הם מאד רגועים לנוכח העובדה שבהסכם הקואליציוני של "יהדות התורה" ו"ש"ס" עם "הליכוד" ישנו סעיף שמבטל את הפרשנות המקלה של וינשטיין וקובע כי "אם בג"צ יבטל המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות, הממשלה תתקן את החוק כדי להשיבו".
עו"ד שפירא רוזנברג ברכה על ההחלטה שלטענתה "מהווה צעד בדרך לביטול המונופול של הרבנות על הכשרות בישראל". עוד אמרה כי "על היועץ לקבוע גם כי לרבנות אין מונופול על המילה "כשר". על המדינה לאפשר לבעלי המסעדות להציג עצמן ככשרות. פרשנות זו של חוק איסור הונאה בכשרות עולה עם עקרונות היסוד של המשפט במדינת ישראל ומפרידה בין הכשרות שהיא ערך דתי לבין מונופול שהוא אינטרס כלכלי".
את הפרשנות לחוק איסור ההונאה בכשרות, העניק ויינשטיין במסגרת תשובה לעתירה שהגישה המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים - יהונתן ודעי ושי גיני - בעקבות קנסות אשר הוטלו עליהם בגין העובדה שהם הוצגו ככשרות באתרי אינטרנט ולא היה ברשותם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. העותרים טענו כי האיסור על מסעדות להשתמש במילה "כשר" רק מכיוון שאין ברשותן תעודה של הרבנות הוא בלתי מידתי. לרבנות אין מונופול על המילה "כשר".
הרב הראשי לישראל דוד לאו אמר כי ההחלטה שגויה "שתגרום לפגיעה והונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ. יש לזכור, שבניגוד להגנה שיש בחוק לתואר 'רופא' או 'עו"ד', התואר 'רב' הוא תואר שלצערינו אינו זוכה להגנה בחוק וכל אדם יכול להציג את עצמו ככזה. משום כך, כל אדם יכול במצב שנוצר להציג עצמו כרב וכבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ויעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעייה חמורה כלפי הצרכנים שלא יהיו מודעים להונאה החמורה שבתעודת כשרות זו". לאו הוסיף כי יפעל מול הממשלה החדשה לתקן את הדבר שלא תצא תקלה כה חמורה מתחת ידיה.
מנגד, הרב אהרון ליבוביץ', חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "ירושלמים" ומי שיזם את פרויקט הכשרות האלטרנטיבי ברך על חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. "אנחנו רואים את הרצון העז של בעלי העסקים לקבל תעודת כשרות שלא דרך הרבנות הראשית. הפרויקט התחיל בירושלים ובשנתיים האחרונות תפס תאוצה בבתי עסק רבים בעיר. בשנה האחרונה התרחבנו גם בתל אביב". לייבוביץ' הסביר כי מצוות הכשרות מבוססת על אמון ובהשגחה פרטית אנו מבקשים להשיב אותם באמצעות יצירת אמון בין בתי העסק לשומרי ושמורות הכשרות תוך הסתמכות על כל דרישות ההלכה. "הציבור צמא לכך, לבתי העסק נמאס מהרבנות ואנחנו נכנסים לחלל החשוב הזה. טוב שהמדינה הבינה את זה, אנחנו בדרך הנכונה".
עדכון ראשון: 14:53