כמות התלמידים בחינוך הממלכתי דתי היסודי בעיירות הפיתוח לא גדלה מאז שנת 2000, למרות שבכל הארץ מספר התלמידים גדל באופן משמעותי באותה תקופה. במקביל חלה עלייה משמעותית בגודלו של החינוך החרדי. נוסף לכך, ההפרדה המגדרית (כיתות נפרדות לבנים ולבנות) בחינוך היסודי הממלכתי דתי באזורים אלו התרחבה באופן משמעותי מאז שנת 2000, עוד יותר מקצב ההתרחבות בשאר אזורי הארץ.
כך עולה מנתונים שהתפרסמו היום (ראשון) ממחקר שנערך על ידי תנועת "נאמני תורה ועבודה" שם הסבירו כי המחקר שנערך על ידי אייל ברגר, בא על מנת להעמיק את השיח סביב סוגיית מצבה של הציונות הדתית בפריפריה, סוגיית השפעתם של גרעינים תורניים ונושאים נוספים. נתון ההפרדה המגדרית הוא משמעותי ומעניין מאחר ובתי הספר הנפרדים מגדרית בעיירות הפיתוח קולטים הרבה פחות תלמידים משכבות חלשות מאשר בתי הספר מעורבים. כך נוצר פער חברתי בין מוסדות אלו בתוך אותה עיירה.
נתון נוסף שעלה מהמחקר מגלה כי בבתי הספר של החינוך הממלכתי דתי בעיירות הפיתוח, הכיתות קטנות יותר והאקלים בבית הספר טוב יותר מאשר בשאר אזורי הארץ, אך הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב באנגלית, במתמטיקה ובמדעים נמוכים יותר. עם זאת המוטיבציה ללמידה של התלמידים דומה בממלכתי דתי בעיירות הפיתוח ובממלכתי דתי בשאר הארץ.
תלמידי החינוך הממלכתי-דתי בעיירות הפיתוח מהווים כ-14% מכלל תלמידי החינוך הממלכתי-דתי בארץ. עד כה, אוכלוסיית תלמידים אלו לא נחקרה באופן נפרד, אלא רק כחלק מכלל תלמידי החמ"ד או מכלל התלמידים בעיירות הפיתוח. ייחודו של מחקר זה הוא בהצגת נתונים ובניתוח ראשוני של פלח מרכזי באוכלוסיית תלמידים זו תלמידי החינוך הממלכתי-דתי היסודי בעיירות הפיתוח.