נתונים סותרים: מה באמת שיעור החרדים העובדים?

השבוע פרסם משרד האוצר דו"ח ולפיו 45% מן הגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה. נתונים אלו סותרים את נתוני הלמ"ס מראשית השנה המצביעים על 56%. מה עומד מאחורי הפערים האדירים הללו ומהם נתוני האמת?

  • חרדים
  • אהרון קריב
אהרון קריב
(צילום: AP)

לשכת הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסמה השבוע את נתוני התעסוקה במגזר החרדי, אשר שם לעומת 71.4% מן הנשים החרדיות העובדות, רק 45.7% מן הגברים משתתפים בשוק העבודה. אולם עיון בנתונים שפורסמו בראשית השנה אודות שיעור התעסוקה בציבור זה, עולה כי בעוד שיעור הנשים שהשתתפו בשוק העבודה בשנת 2013 היה 68%, שיעור הגברים העובדים עמד על 56%. פער של למעלה מ-20% מתוך גברים אלו. חשוב להדגיש כי נתונים אלו אינם השערות אלא נעשו על ידי הרשויות המקצועיות והמוסמכות לכך. מה שמגביר את האבסורד. ועדיין לא הכנסתי למשוואה את נתוני בנק ישראל.

על מנת להסביר את הפער מציין הלמ"ס כי: "ההבדלים באומדנים של האוכלוסייה ותכונת כוח העבודה בין סקר כוח אדם לסקר חברתי, נובעים מהבדלים בהגדרות של האוכלוסיות הנחקרות בשני הצדדים", תרגום לעברית: כדי לספור כמה מן החרדים עובדים, הלמ"ס מגדיר קודם כל ''מיהו חרדי''. ההגדרה אינה נמדדת בהגדרה עצמית, כלומר בכך שהאדם מגדיר את עצמו כחרדי, אלא על פי קריטריונים אובייקטיבים, חלקם שרירותיים, אשר משליכים בהכרח הן על כמות האוכלוסייה החרדית ובוודאי על שיעור החרדים העובדים.

צורות דגימה אלו, מתבססות על הגדרה ולפיה אדם נחשב לחרדי אך ורק אם יש בבית אדם שמוסד לימודיו האחרון היה מוסד חרדי. "חרדי מוגדר, בהתאם להגדרות של המועצה הלאומית לכלכלה, כמי שנמנה על משק בית שעבור אחד מחבריו מוסד הלימודים האחרון הוא ישיבה גבוהה או כולל". במילים פשוטות: רוב החרדים העובדים אשר רכשו השכלה אקדמית רלוונטית בטרם יצאו לשוק העבודה, נחשבים לחילונים לצורך העניין. האם מפתיע ש"שיעור החרדים העובדים" נותר כה נמוך כאשר כמעט כל חרדי עובד אינו נספר כחרדי?

הפערים הללו דרסטיים. בנייר עמדה של המועצה הלאומית לכלכלה תחת הכותרת "שיטות לזיהוי ואפיון כמותי של המגזר החרדי" עולה פער של כמעט 100% בין צורת המדגם של מרכז טאוב, המצביע על 32% השתתפות בכח העבודה, לבין צורת המדגם של הלמ"ס שהצביע בעת עריכת המחקר (2006)על כ53% עובדים.

(צילום: בחדרי חרדים)

גם במשרד האוצר הבינו שאי אפשר להחיל שום תכנית לעידוד העבודה במגזר החרדי אם לא יודעים מיהו חרדי. לכן הקימה ועדת המשרד (לשעבר) יעל אנדורן ועדה בראשות ד"ר דימטרי רומנוב, הכלכלן הראשי בלמ"ס ויעל צוק, המשנה למנכ"ל במשרד הכלכלה וממונה על התעסוקה. בשיחה עם השבועון החרדי "משפחה" הסביר ד"ר רומנוב כי הוא גילה לפחות ארבע שיטות שונות לאפיין מיהו חרדי, כאשר כל גוף משתמש בשיטה שנוחה לו, והפערים המספריים בין השיטות הם עצומים.

אגב, בסקירת משרד האוצר, בראשו עמד עד לאחרונה ח"כ יאיר לפיד, מודגש כי "שיעור התעסוקה של גברים חרדים ממשיך להיות נמוך משמעותית מיעד התעסוקה שהוגדר, כאשר מתחילת 2012 ועד אמצע 2014 אף נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים". למקרה שיבוא פוליטיקאי זה או אחר מיש-עתיד ויספר שבזכותו יותר חרדים עובדים. הנתונים מלמדים שיש הרבה דרכים לסייע לחרדים להשתלב בשוק העבודה, לעומתיות, הטפה והתנשאות אינם חלק מזה.


אולם נתוני האמת הם פשוטים בתכלית. בין אם נמדוד "מיהו חרדי" על פי נתוני ההצבעה בבחירות למפלגות חרדיות, ובין אם על פי הגדרה עצמית, מבין כלל הציבור החרדי יש כיום כ-60 אלף אברכי כולל. חלקם מן הציבור הדתי לאומי, ומהם גם בני חו"ל אשר עלו ארצה על מנת להשתלב בלימודים כאן.

מלבד אברכים אלו, אשר נושאים בנטל הלאומי והדתי של שימור המסורת היהודית, כל חרדי מעוניין לעבוד ולפרנס את משפחתו. ממש כמו כל אדם אחר במדינה שלא רוצה לגווע ברעב. אחדים מהם נתקלים במחסומים, הן מצד המעסיק החילוני במגזר הפרטי והן מצד המעסיק הגדול ביותר במשק, המדינה, במגזר הציבורי. יתר הנתונים המועלים מידי פעם בכותרות על שיעור תעסוקה נמוך בציבור החרדי הם לא רק חוטאים לאמת, אלא מנוצלים בציניות על ידי פוליטיקאים שונים. מסתבר שעל מנת להסית נגד החרדים אין צורך אפילו בידע בסיסי על שאלת ''מיהו חרדי''.

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully