הפרשה שלנו החותמת את ספר ויקרא עוסקת בתורת הגמול. או אם תרצו, בענייני שכר ועונש. זוהי אולי הסוגיה הקשה והמאתגרת ביותר הניצבת בפני אדם מאמין: מה היחס בין מה שאני עושה ובין התנהלותי בעולם לבין התגמול שלי כאן.
וכך כתוב בפרשה: "א?ם-ב??ח?ק??ת?י, ת??ל?כו?; ו?א?ת-מ?צ?ו?ת?י ת??ש??מ?רו?, ו?ע?ש??ית?ם א?ת?ם". כלומר אם תשמרו את המצוות והחוקים שפורטו כאן בספר ויקרא, אז: "ו?נ?ת?ת??י ג?ש??מ?יכ?ם, ב??ע?ת??ם; ו?נ?ת?נ?ה ה?א?ר?ץ י?בו?ל?ה?, ו?ע?ץ ה?ש???ד?ה י?ת??ן פ??ר?יו?". בקיצור, יהיה טוב. יש שכר למעשים הטובים. ואם לא?
"ו?א?ם-ב??ח?ק??ת?י ת??מ?א?סו?, ו?א?ם א?ת-מ?ש??פ??ט?י ת??ג?ע?ל נ?פ?ש??כ?ם".מה יקרה אז? "ו?נ?ת?ת??י א?ת-ע?ר?יכ?ם ח?ר?ב??ה, ו?ה?ש??מ?ו?ת?י א?ת-מ?ק?ד??ש??יכ?ם; ו?ל?א א?ר?יח?, ב??ר?יח? נ?יח?ח?כ?ם". ובחרתי רק קללה אחת מתוך שורה ארוכה של תיאורים שמתארים מה יקרה אם לא תשמרו את חוקותי. ברכות יש הרבה פחות. הקללות נוראיות. כתוב שם שנאכל את פגרי ילדינו, מחלות ורעב ואפילו גלות ... ממש לא כדאי.
זוהי תורת הגמול הבסיסית. יש יאמרו הנאיבית הראשונית, תנשק מזוזה - יהיה טוב. תן צדקה -ותנצל ממוות. שמור את השבת - והשבת תשמור עליך. זה עובד יפה עם ילדים, אבל כשמתבגרים מתחילים לשאול שאלות. והמסורת היהודית לא מפסיקה לשאול עד היום. היחס לתפיסה הנאיבית המובאת בפרשה שלנו, תפיסה שחוזרת על עצמה שוב שוב בתפילה, יוצרת אי נחת ובעיות רבות.
כבר בתנ"ך מוקדש ספר איוב כולו לשאלה כיצד צדיק ורע לו. ואנחנו כולנו, מסתכלים סביבנו ותוהים: למה הרשעים מצליחים, נהנים, מתעשרים, שמחים וצוחקים על כולנו בלי בעיות ורגשות מצפון ואילו הצדיקים, האנשים הצנועים עושי החסד, כיצד הם נותרים עלובים ונרמסים ומדוע אין להם שוב חסד ותגמול נראה לעין? זוהי השאלה הקשה של האמונה, המתח הבלתי פתור, הקושי שלא מניח.
בתורה שבעל פה עוסקים בכך הרבה, ובגישה לא נאיבית כלל. בסיפור על משה רבנו שעלה למרום (מנחות כט ב') מראה הקדוש ברוך הוא למשה את רבי עקיבא, כיצד הוא יושב ועוסק בתורה בעוד כמה דורות. כלומר, הוא שולח את משה לעתיד. משה כה נלהב מהמורה ואיש ההלכה המדהים עד שהוא מתפלא מדוע הקדוש ברוך הוא נתן תורה בידו ולא בידי עקיבא. הוא שואל את אלוהים: "הראיתני תורתו, הראני שכרו". כלומר, מה השכר של איש כזה חכם וחשוב? הקדוש ברוך הוא שולח אותו שוב לעתיד והוא רואה כיצד הרומאים סורקים את בשרו של רבי עקיבא בסכיני ברזל, עד שיצא נפשו בעינויים.
כאן לא מתאפק משה ומטיח בקדוש ברוך הוא: "זו תורה וזו שכרה? השיב לו שתוק! כך עלה במחשבה לפניי". אין שכר ואין עונש. ומה אתה מבין בכלל, ואל תתערב. זוהי גישה שונה מאד מהכתוב אצלנו בפרשה. זו תפיסה מורכבת של חכמי חז"ל. וזה ממש לא פשוט, בעיקר כשאנחנו זוכרים גם מה סופו של משה רבנו שלא זכה להיכנס לארץ ישראל. הרמב"ם מדבר על שכר ועונש בעולם הבא. וכמספר הפרשנים בדורות השונים, מספר העמדות, ההסברים והנימוקים לכך שהנושא הזה של שכר ועונש פשוט לא עובד.
ואיך מסיימים דיון כזה בנימה חיובית? ישנו פסוק בתהילים: "או?ר ז?ר?ע? ל?צ??ד??יק ו?ל?י?ש??ר?י ל?ב ש??מ?ח?ה". הפרשנות, שלי הקטן, לפסוק זה, היא גם הדרך שלי בעולם הזה - להתמודדות עם שאלת הגמול בעולם, המעשה הנכון והטוב הוא עצמו האור בעולם. ושמחת העשייה של הצדק, היא עצמה הגמול והמהלך שיוצר אדם עם לב טוב ודרך נכונה. וכך גם חילוני כמוני יכול להמשיך לדרוש צדק ולעשות טוב, בלי לצפות לתגמול כלל, לא בעולם הזה ובטח לא בעולם הבא.
שבת שלום
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי