הכירו את האיש שבונה ומשפץ את בתי הכנסת שלכם

את ארון הקודש הראשון שלו עיצב ב-1982 ומאז יצא לו שם של אומן בתחום. פנחס לחיאני, האיש ששיפץ את בית כנסת "החורבה" העתיק, והעביר בית כנסת מסיני לישראל, מספר לוואלה! יהדות איך משפצים ארון קודש בגובה של 12 מטרים, ומה ההבדל העיצובי בין בית כנסת אשכנזי לספרדי

  • בתי כנסת
ישי דריקס
(צילום: באדיבות המצולמים)

"ז?ה א?ל?י ו?א?נ?ו?הו?", זה המוטו המלווה את פנחס לחיאני, בכל פעם שהוא ניצב מול פרויקט של עיצוב בית כנסת. מגיל קטן למד נגרות בבית ספר מקצועי, וידע כי הנגרות תיקח חלק משמעותי בחייו. בצה"ל, שירת כמש"ק דת בבסיס רפידים שבסיני. כשהחליטו להעביר את הבסיס מרפידים לקציעות, ביקש לחיאני אישור מיוחד לקחת את ציפוי העץ שהיה במועדון הסגל ברפידים, ועם העץ הזה לבנות ריהוט לבית הכנסת החדש בבסיס קציעות.

את ארון הקודש הראשון שלו עיצב כבר ב-1982, בבית הכנסת של אביו בקרית גת, משם כבר יצא ללחיאני שם של אומן בתחום עיצוב בתי הכנסיות, ומאז הביקוש לעיצוב בתי כנסיות החל.

במהלך עבודתו נתקל באנשי מקצוע מתחומים שונים בהם ריקוע בנחושת, גילוף, וחריטה. "היום", מספר לחיאני: "חל שינוי גדול בכל הנוגע לעיצוב בתי הכנסיות, אם פעם ארון קודש היה ארון פשוט מעץ, היום הארונות מעוצבים בקפידה עם מלאכת מחשבת עבודת יד, ועשרות שעות עבודה של אמנים רבים בכדי ליצור ארון קודש אחד".

פעם ארון קודש היה ארון פשוט מעץ, היום הארונות מעוצבים בקפידה (צילום: באדיבות המצולמים)
(צילום: מערכת וואלה! NEWS, שמואל ויינריך)

לפני שעסק בעיצוב בתי הכנסיות, ללחיאני היה קשר מיוחד בקישוט בית הכנסת לקראת חג השבועות, מנהג קישוט בתי הכנסת שהיה דווקא נפוץ יותר אצל בני עדות אשכנז, מגיע מהמדרש המספר על השכינה שירדה על הר סיני באש. היא לא שרפה את הכול, אלא החייתה את ההר וכולו התכסה בירק, דשא ופרחים. ובחג מתן תורה, נוהגים לקשת את בית הכנסת, ובמיוחד את ארון הקודש זכר למתן תורה על הר סיני.

ב-2010, הגיע לידיו פרויקט מורכב ביותר - שיפוץ בית כנסת "החורבה" של רבי יהודה החסיד, בעיר העתיקה בירושלים. בית כנסת החורבה הוא פיסת היסטוריה בפני עצמה. בית הכנסת המקורי החל להיבנות ב-1700 בידי רבי יהודה החסיד וכמה מאות מחסדיו, שעלו לישראל משדליץ שבפולין. רבי יהודה החסיד שהתיישב בירושלים, הגה את הרעיון לבניית בית הכנסת, לרב ולחסידיו לא היה את הכסף הדרוש למלאכה, לצורך הבנייה הם נטלו הלוואות בסכומי עתק משכיניהם המוסלמים והחלו בעבודות ההכנה לבנייה, אלא ששישה ימים לאחר שהחלו בעבודות התכנון, נפטר לפתע רבי יהודה החסיד ושוב מצאו החסידים את עצמם ללא הנהגה וללא מקור מימון לבניית בית הכנסת.

במשך 20 שנים, ניסו החסידים לבנות את בית הכנסת, אך משלא הצליחו לעמוד בחובות הגדולים של המקום, פקעה סבלנותם של הנושים המוסלמים והם שרפו את בית הכנסת והחצר. מאז קיבל המקום את שמו: "חורבת רבי יהודה החסיד". במאה ה-19, החלה בנייתו השנייה של "החורבה" שהתעכבה פעמים רבות בעיקר בשל קשיים כלכליים, אולם לאחר שנבנה, שרד בית הכנסת עד למלחמת העצמאות אז פוצץ בידי לוחמים ירדנים.

השיפוץ ריגש מאוד את לחיאני, "זכיתי לעבוד במקום בעל משמעות היסטורית כה עמוקה", הוא אומר בהתרגשות. את שיקום החורבה החל בשנת 2003 כאשר את ארון הקודש שיחזרו מתמונות ארון הקודש המקורי של בית הכנסת.
"פרויקט שחזור ארון הקודש של בית כנסת החורבה הוא סיפור בפני עצמו", מספר לחיאני, "מדובר בארון הקודש הגבוה בארץ, בגובה של לא פחות מ-12 מטרים. במהלך הבנייה נתקלנו באתגרים רבים, במיוחד לאור העבודה שבית הכנסת שוכן ברובע היהודי, ולא ניתן להכניס לשם בקלות את כלי העבודה הרגילים איתם אנחנו משתמשים בבניית ארונות הקודש. זהו כנראה ארון הקודש היחיד בארץ שנבנה עם פועלים שגולשים על כבלי סנפילג" מספר לחיאני.
ארון הקודש בבית הכנסת "החורבה" עשוי כולו עבודת יד בגילופים מעץ ועם עלי זהב טהור 22 קרט שמקשטים את הארון.

זכיתי לעבוד במקום בעל משמעות היסטורית כה עמוקה". לחיאני בית הכנסת החורבה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, שמואל ויינריך)
פיסת היסטוריה. בית הכנסת החורבה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, שמואל ויינריך)
לא ניתן להכניס לשם בקלות את כלי העבודה הרגילים איתם אנחנו משתמשים בבניית ארונות הקודש (צילום: מערכת וואלה! NEWS, שמואל ויינריך)

אך לא רק את "החורבה" הוא שיפץ. הוא הופקד על עיצובם של 21 בתי הכנסת - "זכור לאברהם". על שם אברהם פיצ'וטו שנחטף ונרצח בברזיל. "חוטפיו של אברהם פיצ'וטו דרשו כופר ממשפחתו שחייה בברזיל", מספר לחיאני, "בלית ברירה המשפחה השיגה את הסכום הדרוש, אך מסיבה שאינה ברורה עד היום, החוטפים רצחו אותו". האב שנשאר עם כספי הכופר, החליט לשמר את זיכרון בנו והחליט להשתמש בכספי הכופר כדי לבנות 21 בתי כנסת מפוארים כנגד 21 שנות חייו של בנו אברהם, את העבודה המרגשת הטיל על לחיאני שישמר את זיכרון בנו בדרך המפוארת והקדושה ביותר.


עם השנים, הקרן שהקימה המשפחה לזכר בנם גדלה, ולא מזמן סיימו לבנות את 21 בתי הכנסת שתכננו, כיום יש בארץ 35 בתי כנסת "זכור לאברהם", כאשר בימים אלו מסיים לחיאני שלושה בתי כנסת נוספים עבורם.

אחד מהדברים המעניינים בעיצובו של לחיאני, הוא המגוון הרחב של העדות והחוגים המשתמשים בשירותיו. בכדי להתאים לסגנון של כל לקוח נדרשת מממנו ורסטיליות רבה, ואפשרות לעצב במגוון סגנונות רחב. לחיאני מספר על סוגי העיצוב השונים שמאפיינים עדות שונות וחוגים שונים, כאשר דווקא האשכנזים מעדיפים עיצובים בקווים נקיים יותר ובסגנונות מודרניים יותר, ואילו בני עדות המזרח וחצרות הקהילות החסידיות מעדיפים עיצובים מגולפים יותר ובעלי אלמנטים רבים, וחומרים שונים.

האשכנזים מעדיפים עיצובים בקווים נקיים יותר, ואילו בני עדות המזרח וחצרות הקהילות החסידיות מעדיפים עיצובים מגולפים יותר. (צילום: באדיבות המצולמים)
לחיאני עם הרב עובדיה יוסף (צילום: באדיבות המצולמים)
(צילום: מערכת וואלה! NEWS, שמואל ויינריך)

בכדי לענות על הדרישה הרבה, מעסיק לחיאני אמנים רבים מכל מיני תחומים, החל מתחומי הבנייה והאדריכלות ועד לחרטים ונגרים שיכולים לבצע כל משימה שתוטל עליהם. תהליכי העיצוב אף דורשים עבודת הכנה רבה שיכולה להימשך חודשים רבים, החל משלב התכנון על הנייר, העלאת רעיונות עיצוביים, וניצול שטחי בית הכנסת בצורה הטובה והנעימה ביותר, משם עוברים להדמיות בית הכנסת המעוצב בתלת מימד, וכמובן בדיקה עם ההנדסאים לבדוק שמאפייני העיצוב ישבו נכון עם המבנה, עד לשלב הבנייה בפועל.

כעת בתקופת חג השבועות, עובדים לחיאני ופועליו שעות נוספות ובמשמרות כפולות ומשולשות, כדי להספיק ולסיים את העבודות הרבות עד לחג

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully